דמיינו שאתם עומדים מול בניין בגובה 30 קומות. עכשיו, דמיינו שהבניין הזה הוא בעצם רקטה אדירה, שכל מטרתה היא לשאת בני אדם למסע סביב הירח. זה בדיוק מה שקורה ממש עכשיו במרכז החלל קנדי בפלורידה, שם משגר ה-SLS (Space Launch System) הענק מתכונן למשימה ההיסטורית ארטמיס 2. אחרי יותר מחצי מאה מאז הפעם האחרונה שבני אדם ביקרו בסביבת הירח, אנחנו עומדים בפתחו של עידן חדש ומרגש בחקר החלל.

המסע האיטי של הענק

הכנת רקטה כה גדולה לשיגור היא מבצע הנדסי מורכב. הרקטה, שגובהה 98 מטרים, יצאה מבניין ההרכבה העצום שלה למסע קצרצר אך איטי להפליא אל כן השיגור. אורכו של המסע הוא כשישה קילומטרים בלבד, אך הוא נמשך שעות ארוכות, כשהרקטה נעה במהירות של צב - כ-1.6 קמ"ש. הסיבה לאיטיות היא הצורך להבטיח שהמבנה העדין והיקר לא ייפגע בדרך. אלפי עובדי נאס"א ובני משפחותיהם הגיעו לצפות במחזה המרהיב, כשהם מריעים לרקטה שיוצאת לדרכה, ממש כמו שקרה עם רקטות הסטורן V של תוכנית אפולו האגדית בשנות ה-60 וה-70.

מי הם גיבורי המשימה?

בלב כל משימת חלל עומד הצוות האנושי. משימת ארטמיס 2 תכלול ארבעה אסטרונאוטים, צוות מגוון ומיומן שמייצג את האנושות כולה:

צוות פורץ דרך

• ריד וייסמן (Reid Wiseman): מפקד המשימה המנוסה.
• ויקטור גלובר (Victor Glover): טייס המשימה. הוא יהיה האדם האפרו-אמריקני הראשון שיטוס למסע סביב הירח.
• כריסטינה קוך (Christina Koch): מומחית משימה. היא תהיה האישה הראשונה שתטוס למסע כזה. כריסטינה מחזיקה בשיא השהות הרצופה בחלל לאישה.
• ג'רמי הנסן (Jeremy Hansen): מומחה משימה מסוכנות החלל הקנדית. הוא מייצג את שיתוף הפעולה הבינלאומי בחקר החלל.

הצוות הזה מסמל שינוי חשוב. בעוד שכל 24 האסטרונאוטים שטסו לירח בתוכנית אפולו היו גברים לבנים, תוכנית ארטמיס שמה דגש על גיוון והכללה, ומראה שחקר החלל שייך לכולם.

לא רק טיול, אלא מבחן קריטי

אז למה האסטרונאוטים "רק" מקיפים את הירח ולא נוחתים עליו? התשובה היא בטיחות ובדיקה. משימת ארטמיס 2 היא למעשה טיסת מבחן מאוישת ראשונה לחללית "אוריון". המטרה היא לבדוק שכל המערכות החיוניות – כמו מערכות תמיכת החיים, הניווט, התקשורת ומגן החום ששומר על החללית בכניסה חזרה לאטמוספירה – פועלות באופן מושלם עם בני אדם בתוכה. אפשר לחשוב על זה כמו חזרה גנרלית להצגה גדולה. לפני שמעלים את ההצגה המרכזית (הנחיתה על הירח), רוצים לוודא שכל השחקנים, התפאורה והתאורה עובדים יחד ללא תקלות. המשימה, שאמורה להימשך כעשרה ימים, תספק לנאס"א מידע חיוני שיאפשר להם להתקדם בבטחה לשלב הבא.

עומדים על כתפי ענקים

תוכנית ארטמיס לא נולדה בחלל ריק. היא ממשיכה את המורשת המפוארת של תוכנית אפולו, שהביאה את בני האדם הראשונים, ניל ארמסטרונג ובאז אולדרין, אל פני הירח בשנת 1969. אותה תעוזה, חדשנות ורוח חלוצית מניעות גם את המהנדסים והמדענים של היום. עם זאת, הטכנולוגיה שעומדת לרשותם היום מתקדמת לאין שיעור. המחשבים בחללית אוריון חזקים פי כמה אלפים ממחשבי הניווט של אפולו, והחומרים מהם היא עשויה קלים וחזקים יותר. אנחנו לוקחים את הלקחים מהעבר ומשלבים אותם עם הטכנולוגיה של העתיד כדי להגיע רחוק יותר ובטוח יותר.

העתיד כבר כאן: מה הלאה?

משימת ארטמיס 2 היא רק ההתחלה. אם היא תצליח, הדרך תיסלל לארטמיס 3, המשימה שבה בני אדם, כולל האישה הראשונה, ידרכו שוב על אדמת הירח. אבל המטרה הסופית גדולה עוד יותר. נאס"א ושותפיה מתכננים להקים בסיס קבע על הירח, מעין תחנת מחקר שתאפשר לנו ללמוד איך לחיות ולעבוד בעולם אחר. הידע והניסיון שנצבור על הירח יהיו קריטיים לקראת הקפיצה הגדולה הבאה של האנושות: משימה מאוישת לכוכב הלכת מאדים. החזרה לירח היא לא רק מבט נוסטלגי לעבר, אלא צעד הכרחי ואמיץ אל עבר העתיד.