מהפכה מתחילה במוסך

בשנות ה-70, מחשבים היו מכונות ענק, יקרות ומסובכות שתפסו חדרים שלמים באוניברסיטאות ובחברות גדולות. הרעיון שלכל אחד יהיה מחשב אישי בבית נשמע כמו מדע בדיוני. אבל שני חברים צעירים מקליפורניה, סטיב ג'ובס וסטיב ווזניאק, חשבו אחרת. ווזניאק, המכונה 'ווז', היה מהנדס מבריק שידע לבנות דברים מדהימים מאפס. ג'ובס, לעומתו, היה איש החזון, הוא הבין איך לקחת טכנולוגיה מורכבת ולהפוך אותה לפשוטה, יפה ורצויה.

הם נפגשו ב'מועדון הבישול הביתי', מקום מפגש לחובבי אלקטרוניקה, שם אנשים הציגו המצאות שבנו בעצמם. ווזניאק בנה מחשב קטן ופשוט, וג'ובס מיד זיהה את הפוטנציאל. הוא שכנע את ווזניאק שהם צריכים להפוך את התחביב לעסק. ב-1 באפריל 1976, במוסך של הוריו של ג'ובס, הם הקימו את חברת "אפל מחשבים". הם מכרו את הרכוש היקר להם - ג'ובס את רכב הפולקסווגן שלו וווזניאק את המחשבון המדעי המתקדם שלו - כדי לגייס כסף ראשוני. המחשב הראשון שלהם, האפל 1, היה בסך הכל לוח אם חשוף, אבל הוא היה הצעד הראשון במהפכה.

מהאפל II למקינטוש: המחשב מקבל פנים

ההצלחה האמיתית הגיעה עם האפל II בשנת 1977. זה כבר לא היה רק לוח אם לחובבים. זה היה מחשב שלם במארז פלסטיק מעוצב, עם מקלדת מובנית וגרפיקה צבעונית - דבר נדיר באותה תקופה. האפל II הפך להצלחה מסחררת, במיוחד בבתי ספר ובעסקים קטנים, והפך את אפל לחברה של מיליונים. אחת הסיבות הגדולות להצלחתו הייתה תוכנה בשם VisiCalc, הגיליון האלקטרוני הראשון, שהפכה את המחשב לכלי עבודה חיוני.

אבל סטיב ג'ובס תמיד רצה יותר. בביקור מפורסם במרכז המחקר של חברת 'זירוקס' (PARC), הוא ראה משהו ששינה הכל. חוקרי זירוקס פיתחו טכנולוגיה ניסיונית מדהימה: ממשק משתמש גרפי (GUI), שבו משתמשים באייקונים ותמונות במקום פקודות טקסט מסובכות, ועכבר כדי להצביע וללחוץ. ג'ובס הבין מיד שזהו העתיד של המחשוב. בעוד שבזירוקס לא ידעו מה לעשות עם ההמצאה, ג'ובס מיהר לאמץ את הרעיונות האלה לפרויקט הבא של אפל.

הפרסומת ששינתה את המשחק

אחרי ניסיון ראשון ויקר מדי בשם 'ליסה', אפל התכוננה להשיק את המחשב שישנה הכל: המקינטוש. כדי להודיע לעולם על בואו, אפל עשתה משהו שאף חברת מחשבים לא עשתה לפניה. היא שידרה פרסומת יקרה ומרהיבה בהפסקת הסופרבול של 1984. הפרסומת, שבוימה על ידי רידלי סקוט (הבמאי של סרטים כמו "בלייד ראנר"), הראתה עולם אפור ודיקטטורי בהשראת הספר "1984", עד שאתלטית צעירה מנפצת את המסך ומשחררת את האנשים. המסר היה ברור: המקינטוש בא לשחרר את עולם המחשבים מהשליטה של חברת IBM, הענקית של אותה תקופה. הפרסומת הפכה לאגדה, ויומיים אחר כך, ג'ובס הציג את המקינטוש עצמו, שהכריז בקול ממוחשב: "שלום, אני מקינטוש".

נפילה כואבת ושנים קשות

למרות ההתלהבות הראשונית, מכירות המקינטוש לא עמדו בציפיות. סטיב ג'ובס, שהיה ידוע באופיו התובעני והקשה, נכנס למאבק כוחות עם המנכ"ל שהוא בעצמו גייס, ג'ון סקאלי. בסופו של דבר, בשנת 1985, קרה הבלתי ייאמן: מועצת המנהלים של אפל פיטרה את סטיב ג'ובס, האיש שהקים את החברה. זמן קצר לפני כן, גם ווזניאק עזב כדי להגשים חלום ולהיות מורה.

העשור שאחרי עזיבתו של ג'ובס מכונה "השנים האפלות" של אפל. החברה איבדה את הכיוון היצירתי שלה. היא המשיכה לייצר מחשבים, אבל הם היו יקרים מדי ולא חדשניים מספיק. בזמן הזה, חברת מיקרוסופט עם מערכת ההפעלה 'ווינדוס' שלה, שהושפעה רבות מהמקינטוש, כבשה את שוק המחשבים האישיים. אפל נראתה כמו חברה שעומדת להיעלם. היא ניסתה להיכנס לשווקים חדשים עם מוצרים כמו ה'ניוטון', מחשב כף יד שהקדים את זמנו אך סבל מבעיות טכניות, ונכשלה.

שובו של המלך: התפוח מקבל הזדמנות שנייה

ומה קרה לסטיב ג'ובס? הוא לא ישב בחיבוק ידיים. הוא הקים חברת מחשבים חדשה בשם NeXT, שפיתחה מערכת הפעלה מתקדמת. במקביל, הוא רכש חטיבת גרפיקה קטנה מג'ורג' לוקאס (יוצר "מלחמת הכוכבים") והפך אותה לאולפן אנימציה בשם פיקסאר. כן, פיקסאר של "צעצוע של סיפור" ו"מוצאים את נמו"!

בסוף 1996, אפל הייתה על סף פשיטת רגל. בניסיון נואש להציל את עצמה, היא החליטה לקנות את חברת NeXT של ג'ובס, בעיקר כדי להשתמש במערכת ההפעלה שלה. אבל מה שאפל קיבלה בעסקה היה חשוב הרבה יותר: היא קיבלה בחזרה את המייסד שלה. תוך זמן קצר, ג'ובס מונה למנכ"ל זמני. כולם תהו, האם האיש שהודח מהחברה יוכל להציל אותה מהתרסקות ולהחזיר אותה לגדולתה? על כך, נספר בחלק הבא.