שָׁלוֹם יְלָדִים יְקָרִים! הַיּוֹם נְסַפֵּר סִפּוּר מַדְהִים עַל גִּבּוֹר אֶחָד, עַל חֲבֵרִים טוֹבִים, וְעַל הַמְצָאָה מְעוֹפֶפֶת שֶׁעָזְרָה לָהֶם.

הַגִּבּוֹר שֶׁהָיָה צָרִיךְ עֶזְרָה

בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ אוּקְרָאִינָה, יֵשׁ מַצָּב קָשֶׁה. בְּתוֹךְ הַמַּצָּב הַזֶּה, יֵשׁ אֲנָשִׁים אַמִּיצִים מְאוֹד שֶׁשּׁוֹמְרִים עַל הַבָּתִּים וְעַל הָאֲנָשִׁים. אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים לָהֶם גִּבּוֹרִים. גִּבּוֹר אֶחָד כָּזֶה הָלַךְ לְאִבּוּד. הוּא הָיָה רָחוֹק מֵהַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ. הוּא הָיָה לְבַד בְּמָקוֹם לֹא מֻכָּר, וְהָיָה צָרִיךְ לַחְזֹר הַבַּיְתָה בְּשָׁלוֹם.

זֶה קְצָת כְּמוֹ לָלֶכֶת לְאִבּוּד בַּסּוּפֶּר הַגָּדוֹל, וּפִתְאוֹם לֹא לִרְאוֹת אֶת אַבָּא אוֹ אִמָּא. זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת קְצָת מַלְחִיץ. אֲבָל הַגִּבּוֹר שֶׁלָּנוּ יָדַע שֶׁחֲבֵרָיו לֹא יִשְׁכְּחוּ אוֹתוֹ. הוּא הִתְחַבֵּא וְחִכָּה לְעֶזְרָה.

רַעְיוֹן מַבְרִיק מֵהַשָּׁמַיִם

הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיוּ בְּמָקוֹם בָּטוּחַ, רָאוּ אוֹתוֹ. אֵיךְ? הָיָה לָהֶם מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד מְאוֹד – רַחְפָן! רַחְפָן הוּא כְּמוֹ מְטוֹס קָטָן בְּלִי טַיָּס, שֶׁאֶפְשָׁר לְהָעִיף בַּשָּׁלָט. לָרַחְפָן הָיְתָה מַצְלֵמָה, וּבְעֶזְרָתָהּ הֵם יָכְלוּ לִרְאוֹת בְּדִיּוּק אֵיפֹה הַגִּבּוֹר שֶׁלָּהֶם נִמְצָא.

הֵם דִּבְּרוּ אִתּוֹ בְּעֶזְרַת מַכְשִׁיר קֶשֶׁר, כְּמוֹ ווֹקִי-טוֹקִי. הֵם אָמְרוּ לוֹ: "אַל תִּדְאַג, אֲנַחְנוּ רוֹאִים אוֹתְךָ. אֲנַחְנוּ נַעֲזֹר לְךָ". הַבְּעָיָה הָיְתָה שֶׁהוּא הָיָה רָחוֹק מְאוֹד. הוּא לֹא יָכוֹל הָיָה פָּשׁוּט לָרוּץ אֲלֵיהֶם. הֵם הָיוּ צְרִיכִים לִמְצֹא דֶּרֶךְ יְצִירָתִית לְהוֹצִיא אוֹתוֹ מִשָּׁם.

אָז עָלָה לָהֶם רַעְיוֹן מַבְרִיק! "מָה אִם נִשְׁלַח לוֹ מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לִנְסֹעַ מַהֵר?" אָמַר אֶחָד הַחֲבֵרִים. "כְּמוֹ... אוֹפַנַּיִם!"

מִבְצָע אוֹפַנַּיִם מְעוֹפְפִים

לְהָבִיא אוֹפַנַּיִם עִם רַחְפָן זֶה לֹא דָּבָר פָּשׁוּט. הָאוֹפַנַּיִם הָיוּ כְּבֵדִים, וְהָרַחְפָן הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק מְאוֹד כְּדֵי לְהָרִים אוֹתָם. הֵם הֵכִינוּ הַכֹּל וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ.

נִסָּיוֹן רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי

הֵם שָׁלְחוּ אֶת הָרַחְפָן עִם הָאוֹפַנַּיִם בָּאֲוִיר. הָרַחְפָן עָף וְעָף, אֲבָל אָז הָיְתָה תַּקָּלָה. הַנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן לֹא הִצְלִיחַ. הַחֲבֵרִים לֹא הִתְיָאֲשׁוּ. זֶה כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם מְנַסִּים לִבְנוֹת מִגְדָּל גָּבוֹהַּ מִלֵּגוֹ, וְהוּא נוֹפֵל. מָה עוֹשִׂים? מְנַסִּים שׁוּב!

הֵם נִסּוּ פַּעַם שְׁנִיָּה. גַּם אָז, זֶה הָיָה קָשֶׁה מִדַּי בִּגְלַל הַמִּשְׁקָל. אֲבָל הַחֲבֵרִים הָאֵלֶּה הֵם גִּבּוֹרִים בִּפְנֵי עַצְמָם. הֵם יָדְעוּ שֶׁאָסוּר לָהֶם לְוַתֵּר. הֵם אָמְרוּ: "אֲנַחְנוּ נַצְלִיחַ בַּפַּעַם הַבָּאָה!"

הַצְלָחָה! הָאוֹפַנַּיִם נוֹחֲתִים

בַּנִּסָּיוֹן הַשְּׁלִישִׁי, הֵם הִצְלִיחוּ! הָרַחְפָן הֶחָזָק עָף בַּשָּׁמַיִם, נָשָׂא אֶת הָאוֹפַנַּיִם, וְהִנְחִית אוֹתָם בִּזְהִירוּת מַמָּשׁ לְיַד הַגִּבּוֹר שֶׁחִכָּה. תְּארוּ לְעַצְמְכֶם אֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁלּוֹ! פִּתְאוֹם, מֵהַשָּׁמַיִם, נוֹחֲתִים לְיָדוֹ אוֹפַנַּיִם שֶׁיַּעַזְרוּ לוֹ לַחְזֹר הַבַּיְתָה.

הוּא מִהֵר לָרוּץ לְעֵבֶר הָאוֹפַנַּיִם. בַּדֶּרֶךְ הָיָה מִכְשׁוֹל קָטָן וְהוּא נָפַל. הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ דָּאֲגוּ מְאוֹד לְרֶגַע, אֲבָל אָז הֵם רָאוּ שֶׁהוּא קָם מִיָּד. הָיְתָה לוֹ רַק שְׂרִיטָה קְטַנָּה. הֵם הָיוּ כָּל כָּךְ חֲכָמִים, שֶׁהֵם שָׁלְחוּ לוֹ עוֹד זוּג אוֹפַנַּיִם, לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן. הוּא עָלָה עַל הָאוֹפַנַּיִם הַחֲדָשִׁים וְהִתְחִיל לִנְסֹעַ.

הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה

הַחֲבֵרִים הִדְרִיכוּ אוֹתוֹ כָּל הַדֶּרֶךְ בְּעֶזְרַת הָרַחְפָן. "סַע יָשָׁר!" הֵם אָמְרוּ לוֹ. "עַכְשָׁיו פְּנֵה יָמִינָה!" הֵם הָיוּ הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ מִלְּמַעְלָה, כְּמוֹ מַשְׂחַק מַחְשֵׁב שֶׁבּוֹ עוֹזְרִים לַדְּמוּת לְהַגִּיעַ לַסּוֹף. הוּא דִּוֵּשׁ וְדִוֵּשׁ בִּמְהִירוּת, וְהִתְרַחֵק מֵהַמָּקוֹם הַמְסֻכָּן.

לְבַסּוֹף, הוּא הִגִּיעַ! הוּא פָּגַשׁ אֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ. כֻּלָּם הִתְחַבְּקוּ וְשָׂמְחוּ. הַגִּבּוֹר הָיָה בָּטוּחַ, וְהַכֹּל בִּזְכוּת הָרַעְיוֹן הַמַּדְהִים שֶׁלָּהֶם וְהָרַחְפָן הַמְּעוֹפֵף. רוֹפְאִים בָּדְקוּ אוֹתוֹ וְרָאוּ שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר. זֶהוּ סוֹף טוֹב לְסִפּוּר מֻפְלָא עַל חֲבֵרוּת, אַמִּיצוּת וְטֶכְנוֹלוֹגְיָה שֶׁעוֹזֶרֶת לַטּוֹבִים לְנַצֵּחַ.