דמיינו רגע את הרגע הכי מרגש במשחק כדורגל. הרשת רועדת, הקהל שואג, והשחקנים רצים לחגוג יחד. אבל מה קורה אחרי שהמשחק נגמר? בחדר ההלבשה של קבוצת הכדורגל המפורסמת פריז סן ז'רמן (פ.ס.ז'), מתרחש סיפור לא פחות מרגש. זהו סיפור על חברות, על תמיכה, ועל השאלה הגדולה: מי הוא השחקן הטוב ביותר בעולם?

הפרס שכל שחקן חולם עליו

לפני שנצלול לסיפור, בואו נבין על מה כל המהומה. פעם בשנה, עולם הכדורגל עוצר את נשימתו לקראת טקס "כדור הזהב" (בצרפתית: Ballon d'Or). זהו לא סתם גביע; זהו הפרס האישי החשוב והיוקרתי ביותר ששחקן כדורגל יכול לקבל. זה כמו לזכות באוסקר של עולם הכדורגל. ועדה של עיתונאי ספורט מכל העולם בוחרת את השחקן שהיה, לדעתם, המצטיין והמרשים ביותר לאורך כל השנה. לזכות בפרס הזה אומר ששמך נכתב בספרי ההיסטוריה של המשחק.

קבוצה של כוכבים בפריז

קבוצת פריז סן ז'רמן היא אחת הקבוצות הטובות בעולם. השנה, הם הוכיחו זאת כשזכו באליפות אירופה, בתואר שנקרא "ליגת האלופות". ההצלחה שלהם הייתה כל כך גדולה, שלא פחות מתשעה שחקנים מהקבוצה שלהם נמצאים ברשימת 30 המועמדים הסופיים לזכייה בכדור הזהב! זה מספר עצום, שמוכיח כמה כישרון יש בקבוצה אחת. זה קצת כמו שבכיתה שלכם יהיו תשעה תלמידים שמועמדים לפרס הצטיינות ארצי – פשוט מדהים.

אבל כשיש כל כך הרבה כוכבים בקבוצה אחת, נשאלת השאלה: במי תומכים? האם כל אחד דואג לעצמו? ובכן, בפריז, נראה שהתשובה ברורה מאוד.

כולם בשביל אחד: התמיכה בעוסמאן דמבלה

בתוך חדר ההלבשה, בין כל הכוכבים הגדולים, יש שם אחד שכולם מסכימים עליו: עוסמאן דמבלה. למרות שיש מועמדים ראויים אחרים בקבוצה, כמו ויטיניה ואשרף חכימי, יש תחושה חזקה של אחדות סביב דמבלה. חבריו לקבוצה, וגם נשיא המועדון, נאסר אל-חלאיפי, אומרים בקול רם וברור: "הפרס מגיע לו".

נשיא המועדון אמר לאחר הזכייה בליגת האלופות: "אין ספק שהוא צריך לזכות בכדור הזהב. הוא עשה הכל בשביל זה". זו הצהרה חזקה מאוד, שמראה כמה המועדון כולו עומד מאחורי השחקן הצרפתי.

חברות מנצחת תחרות?

כאן הסיפור הופך למעניין במיוחד. דמיינו שאתם וחברכם הטוב מתחרים על תפקיד ראשי בהצגה של בית הספר. שניכם רוצים את התפקיד מאוד, אבל רק אחד יכול לקבל אותו. האם תפרגנו לחבר שלכם אם הוא יזכה? זה לא תמיד קל, וזה דורש אופי מיוחד.

זה בדיוק מה שקורה בפ.ס.ז'. שחקנים כמו ויטיניה, שזכה גם בתארים עם נבחרת פורטוגל, יכלו בקלות להגיד, "אני חושב שאני ראוי לזכות". אבל כששאלו אותו, הוא ענה: "אני חושב שהשחקן שמגיע לו יותר מכולם השנה הוא דמבלה". גם חכימי, חברו הטוב של דמבלה, תומך בו בפה מלא, למרות שבוודאי גם הוא חולם על הפרס בעצמו.

התנהגות זו נקראת ספורטיביות ופרגון. היא מראה שהצלחת הקבוצה והחברות חשובות להם יותר מהצלחה אישית. הם מבינים שכשהם מרימים את החבר שלהם, הם מרימים את הקבוצה כולה.

מה הופך שחקן ל"טוב ביותר"?

הזכייה בכדור הזהב היא לא רק עניין של כמה שערים הבקעת. הבוחרים מסתכלים על התמונה המלאה: האם השחקן עזר לחבריו להבקיע (מה שנקרא "אסיסט")? האם הוא עובד קשה בהגנה? האם הוא מנהיג על המגרש? האם הוא יודע לעשות דברים עם הכדור שאף אחד אחר לא יכול?

עוסמאן דמבלה ידוע במהירות המסחררת שלו וביכולת שלו לכדרר ולעבור שחקנים. אבל השנה, הוא גם הראה בגרות, עבד קשה למען הקבוצה והיה חלק מרכזי בזכייה החשובה בליגת האלופות. אולי בגלל זה חבריו מרגישים שהשנה, הוא באמת התעלה על כולם.

בסופו של דבר, רק שחקן אחד יניף את כדור הזהב בטקס החגיגי. אבל הסיפור של פ.ס.ז' מזכיר לנו משהו חשוב יותר: כדורגל הוא משחק קבוצתי. והקבוצה הכי חזקה היא לאו דווקא זו עם השחקנים הכי מוכשרים, אלא זו עם החברים הכי טובים, שיודעים לתמוך אחד בשני ברגעים החשובים ביותר. הפרגון של שחקני פ.ס.ז' לחברם הוא אולי הגביע האמיתי שהם זכו בו השנה.