דמיינו שאתם מאמנים של קבוצת כדורסל שמתכוננת למשחק הכי חשוב של השנה. אתם לא יודעים בדיוק איזו תוכנית משחק הקבוצה היריבה תבחר, אז אתם מתרגלים הכל: התקפות מהירות, הגנה חזקה, קליעות משלוש, ואפילו תרגילים מפתיעים. המטרה היא להיות מוכנים לכל תרחיש, כדי ששום דבר לא יתפוס אתכם לא מוכנים. זה בדיוק מה שצה"ל, צבא ההגנה לישראל, עשה לאחרונה – אבל בקנה מידה של מדינה שלמה.

באחד הבקרים האחרונים, בשעה 5:00 לפנות בוקר, כשרבים מאיתנו עוד ישנו, הרמטכ"ל (המפקד הראשי של צה"ל) הפעיל תרגיל פתע ענק. המטרה לא הייתה להעיר את כולם, אלא לבדוק את המוכנות של כל המפקדות הראשיות של הצבא. כמו מורה שעושה בוחן פתע כדי לראות אם התלמידים באמת למדו את החומר, כך נבדקה היכולת של הצבא להגיב במהירות וביעילות לאתגר ביטחוני מורכב ובלתי צפוי.

אתגר רב-זירתי: משחק שחמט על כל המדינה

התרגיל לא היה פשוט. הוא לא דימה אירוע אחד במקום אחד, אלא אתגר רב-זירתי. המילה "זירה" כאן מתייחסת לאזור פעולה, כמו במה בתיאטרון. תרגיל רב-זירתי הוא כמו הצגה שמתרחשת על כמה במות במקביל, והבמאי (במקרה הזה, פיקוד הצבא) צריך לוודא שהכל מתואם ועובד יחד.

התרחיש המורכב כלל כמה אירועים שהתרחשו בו-זמנית:

• במזרח: נבדקה היכולת להתמודד עם חדירה של כוחות מכיוון גבול ירדן בכמה נקודות שונות.
• בדרום: התרגיל כלל תרחיש של מתקפת רחפנים על שדה התעופה רמון, וגם ירי טילים לעבר אחת מאסדות הגז החשובות של ישראל בים.
• במרכז: דומתה התמודדות עם אירועים ביטחוניים באזור יהודה ושומרון, שנועדו להסיט את תשומת הלב מהאירועים האחרים.
• ממרחקים: תוך כדי כל זה, התרגיל כלל גם התמודדות עם איום טילים מאיראן.

המטרה הייתה לאתגר את המערכת עד הקצה, לבדוק איך הכוחות השונים – חיל האוויר, חיל הים וכוחות היבשה – מתקשרים זה עם זה, איך מעבירים כוחות במהירות ממקום למקום, ואיך מקבלים החלטות נכונות תחת לחץ זמן.

מה לומדים מאימון כזה?

אימון בסדר גודל כזה הוא לא מבחן עם ציון "עובר" או "נכשל". המטרה העיקרית היא למידה. אחרי משחק, קבוצת ספורט צופה בווידאו כדי לראות מה עבד טוב ואיפה צריך להשתפר. באופן דומה, צה"ל מנתח את התרגיל כדי לזהות נקודות חוזק ונקודות שדורשות חיזוק.

אחד הלקחים המרכזיים היה האתגר בהזנקת כוח גדול ומשמעותי לגבול המזרחי בזמן קצר מאוד. זה הדגיש עד כמה חשובה המוכנות של היישובים עצמם ושל הכוחות שכבר נמצאים באזור. זה מראה שביטחון הוא מאמץ משותף, שבו גם לקהילות המקומיות יש תפקיד חשוב.

בנוסף, התרגיל בחן את שיתוף הפעולה בין צה"ל לגופי ביטחון אחרים, כמו משטרת ישראל והמוסד, כי במצב חירום אמיתי, כולם צריכים לעבוד יחד כמו תזמורת מתואמת היטב.

מבט קדימה: מתכננים בזהירות

במקביל לתרגילים שנועדו לשפר את המוכנות, המנהיגים של ישראל, בקבינט המדיני-ביטחוני, מקיימים דיונים ארוכים ומעמיקים לגבי הצעדים הבאים הנדרשים כדי להבטיח את הביטחון בדרום, באזור עזה. הדיונים האלה מורכבים מאוד, ולא תמיד כולם מסכימים.

למשל, ישנן דעות שונות בין השרים בממשלה לבין בכירי הצבא, כמו הרמטכ"ל, לגבי הדרך הטובה ביותר לפעול. הרמטכ"ל, לדוגמה, העלה חששות חשובים לגבי הדאגה לאוכלוסייה אזרחית שאינה מעורבת בלחימה, וגם לגבי שלומם של החטופים. דיונים כאלה, גם אם הם נשמעים מתוחים, הם סימן לתהליך קבלת החלטות אחראי. זה מראה שמנהיגים שוקלים את כל ההשלכות – הצבאיות, האנושיות והמדיניות – לפני שהם פועלים.

חלק מהתוכניות דורשות גיוס של אנשי מילואים. אלו אזרחים שבדרך כלל עובדים במקצועות רגילים – רופאות, מהנדסים, מורות וסטודנטים – אך עברו הכשרה צבאית, ובשעת הצורך הם נקראים ללבוש מדים ולהצטרף למאמץ ההגנה. ההחלטה אינה האם לגייס אותם, אלא כמה יידרשו, בהתאם לתוכנית שתיבחר. כל זה נעשה תוך התחשבות בגורמים נוספים, כמו תקופת החגים הקרבה.

בסופו של דבר, גם התרגיל הענק וגם הדיונים המעמיקים הם שני צדדים של אותו מטבע: מאמץ אדיר ומתמשך של אנשים רבים, שמטרתו היא להגן על תושבי המדינה ולהיות ערוכים ומוכנים לכל אתגר, מכל כיוון ובכל זמן.