אם יצא לכם לשחק עם ChatGPT, לבקש ממנו לכתוב שיר מצחיק או לעזור בשיעורי הבית, כבר פגשתם את אחת הטכנולוגיות המדוברות והחזקות ביותר בעולם כיום: בינה מלאכותית, או בקיצור AI. אבל האם ידעתם שהטכנולוגיה הזו לא רק משנה את הדרך בה אנחנו לומדים ועובדים, אלא גם יוצרת סוג חדש של עשירים, ובקצב מהיר יותר מאי פעם בהיסטוריה?

זהו סיפור על "מרוץ הזהב הדיגיטלי" של ימינו, שבו הקוד הוא המכוש, והרעיונות שווים מיליארדים. בלב הסיפור הזה נמצאות חברות סטארט-אפ קטנות עם שמות כמו OpenAI, Anthropic ו-Anysphere, שהופכות בן לילה לענקיות טכנולוגיה, והמייסדים שלהן הופכים למיליארדרים החדשים של העולם.

מהי "מכונת הכסף" החדשה?

דמיינו שאתם בונים מכונה שיכולה ללמוד כמעט כל דבר: לכתוב, לצייר, לנתח נתונים ואפילו לתכנת. עכשיו דמיינו שחברות ענק ומשקיעים בכל העולם מוכנים לשלם המון כסף כדי להשתמש במכונה הזו. זו, בפשטות, הסיבה שחברות בינה מלאכותית הפכו לכל כך יקרות וחשובות. "מעולם לא ראינו עושר שנוצר בגודל ובמהירות הזו", אומר אנדרו מקאפי, חוקר בכיר באוניברסיטת MIT היוקרתית. "זה פשוט חסר תקדים".

כדי להבין את סדרי הגודל, נכון להיום ישנן קרוב ל-500 חברות AI פרטיות שכל אחת מהן שווה יותר ממיליארד דולר! חברות אלו מכונות "חדי-קרן", והשווי הכולל של כולן יחד מגיע לסכום דמיוני של 2.7 טריליון דולר. זה יותר מהתקציב השנתי של רוב המדינות בעולם.

הכירו את הכוכבים החדשים של עולם הטכנולוגיה

מאחורי כל חברה מצליחה עומדים אנשים עם חזון. בעולם ה-AI, כמה מהם הפכו לכוכבים של ממש:

• דאריו אמודי וחבריו מ-Anthropic: החברה שלהם יצרה את 'קלוד' (Claude), מתחרה חזק ל-ChatGPT. החברה נמצאת במגעים לגייס השקעה שתקבע לה הערכת שווי של 170 מיליארד דולר. זה הופך את אמודי וששת שותפיו למיליארדרים כבדים.
• מירה מוראטי: אחרי שעבדה ב-OpenAI, היא הקימה סטארט-אפ חדש בפברואר, ובתוך חודשים ספורים גייסה 2 מיליארד דולר – סכום שיא לגיוס ראשוני.
• מייקל טרואל: בגיל 25 בלבד, הוא ייסד את חברת Anysphere. בתוך שבועות ספורים, שווי החברה שלו קפץ מכ-10 מיליארד דולר לכמעט 20 מיליארד, מה שהפך אותו לאחד המיליארדרים הצעירים בעולם.

מה זה "חד-קרן"? (ולא, לא החיה מהאגדות)

בעולם הטכנולוגיה וההשקעות, "חד-קרן" (Unicorn) הוא כינוי לחברת סטארט-אפ פרטית (כלומר, כזו שלא נסחרת בבורסה) שהגיעה להערכת שווי של מיליארד דולר או יותר. פעם, להגיע לשווי כזה היה נדיר כמו למצוא חד-קרן אמיתי, ומכאן הכינוי. היום, בזכות ה-AI, אנחנו רואים עדר שלם של חדי-קרן כאלה.

עמק הסיליקון: בירת הבינה המלאכותית

רוב הפעילות הזו מתרכזת במקום אחד על המפה: עמק הסיליקון בקליפורניה, אזור שהוא המרכז העולמי של תעשיית ההייטק כבר עשרות שנים. הבום הנוכחי מזכיר לרבים את "בועת הדוט-קום" של סוף שנות ה-90, אז חברות אינטרנט צצו כמו פטריות אחרי הגשם. אבל נראה שהפעם הגל חזק אפילו יותר.

ההשפעה על האזור עצומה. כיום, בעיר סן פרנסיסקו, שנמצאת בלב עמק הסיליקון, יש יותר מיליארדרים מאשר בניו יורק. הביקוש לעובדים מוכשרים בתחום ה-AI מקפיץ את המשכורות, ומחירי הדירות ושכר הדירה עולים לרמות שקשה להרבה אנשים לעמוד בהן. זה מראה איך מהפכה טכנולוגית משפיעה לא רק על חשבונות הבנק של המייסדים, אלא על החיים של קהילה שלמה.

כסף על הנייר: מה זה אומר להיות מיליארדר "פרטי"?

חשוב להבין משהו מעניין: רוב העושר העצום הזה הוא כרגע "על הנייר". המיליארדים של מייסדי החברות האלו לא נמצאים אצלם במזומן בחשבון הבנק. הם מגולמים במניות של החברה הפרטית שלהם. כל עוד החברה לא נמכרת לחברה גדולה יותר (מה שנקרא "אקזיט") או מונפקת בבורסה, קשה להם להפוך את המניות האלה לכסף אמיתי.

בניגוד לעבר, חברות ה-AI של היום מצליחות לגייס כל כך הרבה כסף ממשקיעים פרטיים, שהן לא ממהרות להפוך לציבוריות. הן יכולות להמשיך לצמוח ולהתפתח הרחק מעיני הציבור, מה שנותן להן יותר חופש פעולה.

מה הלאה? האתגרים וההזדמנויות

הופעתם של עשירי AI חדשים מעלה שאלות רבות. מה הם יעשו עם כל הכסף הזה? התחזית היא שרבים מהם ישקיעו אותו בחזרה – בחברות טכנולוגיה חדשות של חבריהם, וימשיכו לתדלק את המנוע של החדשנות הטכנולוגית. אבל עם הזמן, הם כנראה יצטרכו ללמוד לנהל את הכסף שלהם בצורה מגוונת יותר, ואולי גם לתרום לחברה באמצעות פילנתרופיה.

המהפכה הזו היא לא רק סיפור על כסף. היא סיפור על כוחה של חדשנות, על היכולת של רעיון טוב לשנות את העולם, וגם על האחריות הגדולה שבאה עם פיתוח טכנולוגיה כל כך חזקה. הבינה המלאכותית טומנת בחובה הבטחה אדירה לפתרון בעיות גדולות של האנושות, והאנשים שעומדים בחזית שלה מחזיקים בידיהם לא רק עושר, אלא גם את המפתחות לעתיד של כולנו.