כולנו מרגישים לפעמים עצב, דאגה או בלבול. אולי בגלל מבחן גדול, ריב עם חבר, או סתם יום שבו שום דבר לא מסתדר. ובתקופות קשות, כמו המצב הביטחוני שכולנו חווים, התחושות האלה יכולות להיות חזקות אפילו יותר. הדבר הכי טבעי וחשוב לעשות כשאנחנו מרגישים ככה הוא לדבר על זה. אבל מה קורה כשכל כך הרבה אנשים צריכים לדבר, שנוצר תור ארוך מאוד לאנשים שיודעים להקשיב ולעזור?

הבעיה: תור ארוך לשיחה

בישראל של היום, אנשים רבים, גם מבוגרים וגם חיילים שחזרו ממשימות חשובות, מרגישים שהם צריכים עזרה כדי להתמודד עם זיכרונות ורגשות קשים. הם פונים לאנשי מקצוע, כמו פסיכולוגים, שיודעים איך לעזור. הבעיה היא, שיש כל כך הרבה פניות, שההמתנה לפגישה ראשונה יכולה לקחת חודשים רבים, לפעמים אפילו חצי שנה ויותר. תחשבו על זה כמו לחכות בתור ארוך מאוד למתקן הכי מבוקש בפארק שעשועים, רק שבמקום כיף, מחכים לעזרה חשובה. בזמן ההמתנה הארוך הזה, אנשים יכולים להרגיש מאוד לבד עם הקושי שלהם.

הפתרון המפתיע: חבר דיגיטלי בטלפון

כאן נכנס לתמונה פתרון חדש ומפתיע: בינה מלאכותית, או בקיצור AI. מה זה אומר? תחשבו על העוזרת הקולית בטלפון של ההורים או על דמות במשחק מחשב שיודעת לדבר אתכם. בינה מלאכותית היא תוכנת מחשב חכמה מאוד שיכולה להבין שפה, ללמוד דברים חדשים ולנהל שיחה שנראית כמעט אנושית. בשנים האחרונות, מפתחים יצרו תוכנות כאלה, שנקראות צ'אטבוטים, במיוחד כדי להציע אוזן קשבת.

הרעיון הוא לא שהרובוט יחליף את הפסיכולוג, אלא שהוא יהיה סוג של 'עזרה ראשונה' לרגשות. הוא זמין מיד, בכל שעה של היום והלילה, ויכול לעזור לאדם לארגן את המחשבות שלו ולהרגיש קצת פחות לבד בזמן שהוא מחכה לתור האמיתי שלו.

איך זה עובד באמת?

בואו ניקח דוגמה. נניח שחבר חזר ממשימה ביטחונית והוא לא מצליח להירדם בלילה כי הראש שלו מלא במחשבות ודאגות. הוא יכול לפתוח אפליקציה מיוחדת בטלפון, כמו Kai.ai שפועלת בוואטסאפ בעברית, ולכתוב: "הראש שלי רץ ואני לא מצליח להירגע".

הצ'אטבוט, אותו חבר דיגיטלי, עשוי לענות: "אני מבין שזו תחושה לא נעימה. תוכל לנסות לזהות מה המחשבה שהכי מפריעה לך כרגע?". עצם השאלה הזו יכולה לעזור לאותו חבר לעצור לרגע ולנסח במילים את מה שמלחיץ אותו. אולי הוא יכתוב: "אני דואג לגבי העבודה שלי". השיחה הקצרה הזו לא פותרת את כל הבעיות, אבל היא כן עוזרת לעשות קצת סדר בבלגן שבפנים. היא לא תחליף לחיבוק חם מחבר, אבל היא יכולה להביא להקלה קטנה, וזה לפעמים כל מה שצריך ברגע קשה.

לא קסם, אלא כלי עזר

חשוב מאוד להבין: הבינה המלאכותית לא מרגישה כלום. היא לא עצובה כשאתם עצובים ולא שמחה כשאתם שמחים. היא פשוט תוכנת מחשב מתוחכמת שלמדה לזהות תבניות של מילים ומשפטים, ולהגיב בצורה שנשמעת תומכת. היא כמו מחשבון משוכלל למילים ולרגשות. היא כלי עזר, לא חבר אמיתי.

מומחים, כמו קרן שחר שחוקרת את התחום, מדגישים שהכלים האלה מתאימים למצבים של לחץ קל, בדידות או צורך לארגן את המחשבות. הם יכולים להיות מעולים בתור תחנה ראשונה. אבל הם בהחלט לא הפתרון כשהרגשות חזקים מאוד, נמשכים זמן רב, או קשורים לאירוע מפחיד במיוחד. במקרים כאלה, אין תחליף לשיחה עם איש מקצוע אמיתי.

תמיד יש עם מי לדבר

הכניסה של הבינה המלאכותית לעולם בריאות הנפש מראה לנו משהו מדהים: כשיש בעיה גדולה, אנשים חושבים על פתרונות יצירתיים כדי לעזור. הטכנולוגיה, שלפעמים אנחנו חושבים עליה כקרה ומרוחקת, יכולה לשמש גם כדי לקרב ולתמוך.

אז בפעם הבאה שאתם מרגישים קצת מוצפים, זכרו שהדבר הכי חשוב הוא לא להישאר עם זה לבד. אפשר לדבר עם הורים, מורים, יועצת בית הספר, או חברים טובים. והיום, אנחנו יודעים שיש אפילו 'חברים דיגיטליים' שיכולים להקשיב ברגע הראשון. בסופו של דבר, הכי חשוב הוא לדעת שיש תמיד מישהו, או משהו, שמוכן להקשיב.