כוחה של המוזיקה: הפסטיבל המיוחד שמרפא את הלבבות

דמיינו את פארק הירקון בתל אביב, אחד הפארקים הכי גדולים וירוקים בארץ, מלא באלפי אנשים. האוויר רוטט מצלילים של מוזיקה, אורות צבעוניים מהבהבים, וכולם רוקדים יחד. זה נשמע כמו מסיבה ענקית ושמחה, וזה נכון, אבל זו לא סתם מסיבה. זהו אירוע מיוחד במינו, שנקרא "מופע הריפוי של נובה" (Nova Healing Concert), ויש לו מטרה חשובה מאוד: לעזור לאנשים להרגיש טוב יותר אחרי תקופה קשה, לזכור אנשים יקרים, ולהראות לעולם את כוחה של קהילה מאוחדת.

כדי להבין למה המופע הזה כל כך מרגש, אנחנו צריכים לחזור קצת אחורה בזמן. פסטיבל "נובה" המקורי היה פסטיבל מוזיקה שהתקיים ליד קיבוץ רעים בדרום הארץ. הוא היה חגיגה של חופש, אהבה, חברות ומוזיקה, במיוחד מוזיקת טראנס. אנשים הגיעו מכל הארץ כדי לרקוד יחד תחת כיפת השמיים. אבל בבוקר של השבעה באוקטובר, קרה שם אירוע ביטחוני קשה מאוד. אנשים רבים נפגעו, והשמחה הגדולה הפכה לעצב עמוק. קהילת הנובה, וכל המדינה, חוו אובדן גדול וכואב.

לרקוד כדי לזכור ולרפא

מיד אחרי האירוע הקשה, המארגנים של הפסטיבל והחברים בקהילת הטראנס הבטיחו זה לזה: "אנחנו עוד נרקוד שוב". זו לא הייתה סתם סיסמה. זו הייתה הבטחה שהם ימצאו את הדרך להמשיך, לזכור את החברים שאיבדו, ולרפא את הפצעים העמוקים שנשארו בלב. המופע בפארק הירקון הוא הדרך שלהם לקיים את ההבטחה הזו.

אולי זה נשמע קצת מוזר, איך ריקודים יכולים לעזור במצב כל כך עצוב? ובכן, מוזיקה היא כלי חזק מאוד. היא יכולה לעזור לנו לבטא רגשות שאנחנו לא תמיד מצליחים להגיד במילים. כשאנשים רוקדים יחד, הם מרגישים מחוברים. הם חולקים חוויה משותפת, וזה נותן להם כוח. זה כמו חיבוק ענק מכל האנשים שנמצאים סביבך. אחד ממפיקי האירוע, אופיר אמיר, שהיה שם באירוע הקשה ונפגע בעצמו, הסביר: "יש פה קהילה שעברה טראומה מאוד קשה ודואגת אחד לשני. קהילה עם ערכים הכי מדהימים במדינה, אהבה, רעות וקבלת האחר".

סיפור של תקווה: מהקהל אל הבמה

אחד הסיפורים הכי מרגשים מהמופע הוא הסיפור של טלי וינר. טלי הייתה בפסטיבל נובה המקורי כחלק מהקהל. שנה לאחר מכן, במופע הריפוי, היא כבר לא רק רקדה עם כולם, אלא עלתה על הבמה בעצמה. היא הקימה להקה מיוחדת שנקראת "הארט אוף נובה" (הלב של נובה), שמורכבת כולה מאנשים שהיו שם, שורדים וגם בני משפחות שאיבדו את יקיריהם. "מוזיקה היא הריפוי הכי טוב שיש", היא סיפרה. החיבור הזה, בין אנשים שעברו חוויה דומה, והיצירה המשותפת שלהם, נותנים להם המון כוח. זה מראה איך מתוך כאב גדול, אפשר ליצור משהו חדש, יפה ומלא בתקווה.

כולם ביחד: רוק, פופ וטראנס על במה אחת

הדבר המיוחד במופע הזה הוא שיתוף הפעולה המוזיקלי. על במה אחת עולים האמנים הכי מפורסמים בישראל, כמו ברי סחרוף, אברהם טל ולהקת הדג נחש, ולצידם מופיעים תקליטני הטראנס המובילים בעולם, כמו אינפקטד מאשרום ואסטרל פרוג'קשן. מוזיקת טראנס היא סוג של מוזיקה אלקטרונית עם קצב מהיר, כזו שגורמת לכל הגוף לרצות לזוז. החיבור הזה בין רוק, פופ וטראנס הוא סמל לאחדות. הוא מראה שכולם – לא משנה איזה סגנון מוזיקה הם אוהבים – מתאחדים יחד למען מטרה משותפת: לזכור, לחזק ולהתחזק.

המופע הוא לא רק בשביל הזיכרון והריפוי, אלא גם כדי להגביר את המודעות לכך שיש עדיין חטופים מהפסטיבל שמחכים לחזור הביתה. המארגנים מקפידים להזכיר אותם, כמו את אלקנה בוחבוט, חבר של אחד המפיקים. זהו מסר חזק שאומר: אנחנו רוקדים ואנחנו זוכרים, אבל אנחנו לא שוכחים לרגע את אלו שעדיין לא איתנו. האירוע הזה מוכיח שגם אחרי שקורה משהו נורא, הקהילה, החברות, והכוח של המוזיקה יכולים לעזור לאנשים למצוא אור בתוך החושך, ולרקוד שוב, ביחד.