כולנו אוהבים לראות את הקבוצות הישראליות מצליחות באירופה. הגולים של מכבי תל אביב, הקהל של מכבי חיפה, והחלום לראות את נבחרת ישראל בטורניר גדול – כל אלה הם חלק מהסיפור שלנו. אבל לאחרונה, מאחורי הקלעים של הכדורגל האירופי, מתנהל משחק אחר, מורכב הרבה יותר, שמעמיד את ההשתתפות שלנו בסכנה.

מה קורה על המגרש הפוליטי?

כדי להבין את הסיפור, צריך להסתכל על שני אירועים שקרו לאחרונה והדליקו נורה אדומה. האירוע הראשון היה במשחק ה"סופר-קאפ" האירופי, משחק יוקרתי מאוד. במהלך המשחק, הונפו שלטים עם מסרים קשים הקשורים למצב הביטחוני במזרח התיכון, ובנוסף הוזמנו למשחק שני ילדים פלסטינים מעזה כמחווה מיוחדת. רבים בישראל הרגישו שזו פעולה חד-צדדית שמאשימה רק את ישראל במצב המורכב.

בניגוד מוחלט, במשחק של בית"ר ירושלים במוקדמות הקונפרנס-ליג, אוהדים ניסו להכניס שלט שקורא להצלחת חייו של רום ברסלבסקי, חטוף ישראלי. באופן מפתיע, מארגני המשחק מטעם אופ"א – הגוף שמנהל את הכדורגל באירופה – אסרו על הכנסת השלט. שני המקרים האלה, שהתרחשו בסמיכות זמנים, יצרו תחושה של חוסר הוגנות וגרמו לחשש גדול בישראל שאופ"א נוקטת עמדה נגדנו.

למה זה קורה דווקא עכשיו?

הכדורגל לא קיים בחלל ריק. הוא מושפע ממה שקורה בעולם. המצב הביטחוני המורכב שישראל מתמודדת איתו מאז השבעה באוקטובר, יצר גל גדול של ביקורת מדינית בעולם. מדינות רבות, כולל באירופה, מפעילות לחץ על ארגונים בינלאומיים, ואופ"א ביניהם, לנקוט עמדה. הלחץ הזה מחלחל מהזירה המדינית ישירות אל תוך מגרש הכדורגל.

אנלוגיה: מגרש המשחקים הבית ספרי

דמיינו שיש ויכוח גדול בין שני תלמידים בכיתה. בהתחלה, זה עניין רק שלהם. אבל אז, תלמידים אחרים מתחילים לקחת צדדים. פתאום, בהפסקה, קבוצה של ילדים מחליטה שהיא לא משחקת יותר כדורגל עם אחד מהתלמידים המעורבים בוויכוח. הם לא שואלים אותו מה קרה, הם פשוט מקבלים החלטה על סמך מה ששמעו מצד אחד. זה דומה, בקנה מידה קטן, למה שהכדורגל הישראלי חושש ממנו עכשיו: שמדינות אחרות ישפיעו על אופ"א להרחיק אותנו מה"משחק" האירופי.

מי השחקנים המרכזיים בסיפור?

במשחק המורכב הזה יש כמה דמויות מפתח. מצד אחד, שינו זוארץ, יושב ראש ההתאחדות לכדורגל בישראל. הוא כמו הקפטן שלנו בזירה הזאת. הוא גם חבר ב"ועד הפועל" של אופ"א, קבוצת האנשים שמקבלת את ההחלטות החשובות, והוא פועל ללא הפסקה כדי להסביר את הצד הישראלי ולנסות למנוע החלטות קשות נגדנו.

מהצד השני נמצא אלכסנדר צ'פרין, נשיא אופ"א. הוא כמו השופט הראשי. בראיון שנערך איתו לאחרונה, הוא נשאל שאלה ישירה: למה רוסיה הורחקה מתחרויות בגלל המצב באוקראינה, ואילו ישראל לא? תשובתו הייתה מורכבת. הוא אמר שהוא באופן עקרוני נגד הרחקת ספורטאים, כי זה לא מה שעוצר אתגרים ביטחוניים, אבל גם הודה שההחלטה לגבי ישראל נמצאת בידי אופ"א ולא הבטיח שום דבר לגבי העתיד. התשובות המתחמקות שלו רק הגבירו את הדאגה בישראל.

הסכנה: כרטיס אדום לכל הכדורגל הישראלי

החשש הגדול ביותר הוא מסנקציות משמעותיות. סנקציה היא סוג של עונש, ובמקרה הזה, העונש החמור ביותר יכול להיות הרחקה מוחלטת של כל הקבוצות הישראליות והנבחרת מהתחרויות באירופה. כרגע, הקבוצות שלנו כבר לא יכולות לארח משחקים בישראל ונאלצות לשחק במדינות אחרות, מה שמקשה עליהן מאוד. אבל הרחקה מלאה תהיה מכה קשה הרבה יותר.

בהתאחדות לכדורגל חוששים שהחלטה כזו יכולה להגיע בהפתעה, כהודעה חד-צדדית במייל, בלי אזהרה מוקדמת. זה אומר שיום אחד נקום בבוקר ונגלה שמכבי תל אביב לא יכולה להמשיך לשחק באירופה, ונבחרת ישראל לא תוכל לנסות להעפיל למונדיאל או ליורו. זו תהיה פגיעה לא רק בספורטאים, אלא בכל אוהדי הכדורגל בישראל.

מסתכלים קדימה: האם יש תקווה למשחק הוגן?

למרות החששות, הסיפור עוד לא נגמר. המאמצים של שינו זוארץ ונציגים ישראלים אחרים נמשכים כל הזמן. המטרה היא להזכיר לכולם שספורט אמור להיות גשר שמחבר בין אנשים ותרבויות, ולא כלי לניגוח פוליטי. יש תקווה שההיגיון והרצון לשמור על הספורט נקי ישפיעו על מקבלי ההחלטות באופ"א.

התקופה הקרובה תהיה מותחת וחשובה. אנחנו, האוהדים, יכולים להמשיך לתמוך בקבוצות ובנבחרת שלנו, להראות את הפנים היפות של הספורט הישראלי, ולקוות שבסופו של דבר, המשחק יוכרע על הדשא, ולא במסדרונות הפוליטיקה.