האפליקציה בטלפון שלכם מחליפה ידיים: הסיפור הגדול מאחורי המכירה של Gett

בטח יצא לכם להשתמש באפליקציה כדי להזמין מונית, או אולי משלוח מהסופרמרקט. אחת האפליקציות המוכרות ביותר בישראל למטרה הזו היא Gett (גט), שרבים מכירים גם בשמה הקודם, 'גט טקסי'. ובכן, לאחרונה קרה משהו גדול ומשמעותי בעולם העסקי שקשור ישירות לאפליקציה הזאת: היא נמכרה! קבוצה של חברות ישראליות גדולות החליטה לרכוש אותה בסכום דמיוני של 190 מיליון דולר, שזה בערך 700 מיליון שקלים. אבל מה זה בעצם אומר שחברה "נמכרת"? ולמה זה כל כך מעניין? בואו נצלול פנימה.

מה זאת אומרת "למכור חברה"?

תחשבו על זה רגע. חברה היא לא כמו חולצה או משחק מחשב שאפשר פשוט למסור למישהו אחר. חברה, במיוחד חברה טכנולוגית כמו Gett, היא רעיון, קוד, מאות עובדים, ומיליוני משתמשים. אז איך מוכרים דבר כזה? חברות מורכבות מיחידות בעלות שנקראות מניות. כשאנחנו אומרים שחברה נמכרת, אנחנו מתכוונים לכך שקבוצה של אנשים או חברות אחרות קונה את רוב או את כל המניות האלה, ובכך הופכת לבעלים החדשים.

דמיינו שאתם וחברים שלכם הקמתם עסק מצליח למכירת לימונדה בבית הספר. בהתחלה, כל אחד מכם היה בעלים של חלק מהעסק. עכשיו, תארו לכם שחברת משקאות גדולה מגיעה ואומרת: "העסק שלכם מדהים! אנחנו רוצים לקנות אותו מכם". הם מציעים לכם סכום כסף גדול, ובתמורה, אתם מעבירים להם את הבעלות על דוכן הלימונדה שלכם. זה, על רגל אחת, מה שקרה ל-Gett. קבוצה של חברות השקעה גדולות ראתה את הפוטנציאל ב-Gett והחליטה שהיא רוצה להיות הבעלים שלה.

מי הם הקונים המסתוריים?

במקרה הזה, הקונים הם לא חברת מוניות מתחרה, אלא קבוצה של גופים שנקראים משקיעים מוסדיים. אלו הן חברות ענק שמנהלות כסף של הרבה מאוד אנשים – למשל, כספי הפנסיה שלנו. בין החברות שקנו את Gett נמצאות "לאומי פרטנרס", "מיטב", "מזרחי טפחות" ו"הפניקס". תפקידן הוא לקחת את הכסף שהן מנהלות ולהשקיע אותו בחברות מבטיחות, בתקווה שהחברות הללו יצמחו וירוויחו, וכך גם הכסף של כולנו יגדל.

הקבוצה הזו קנתה את Gett יחד, כאשר כל אחת מהחברות רכשה חלק של כ-16.6% מהמניות. זה קצת כמו שחמישה חברים מחליטים לקנות יחד קונסולת משחקים יקרה, וכל אחד משלם חמישית מהמחיר. כאן, כל אחת מהחברות השקיעה סכום של כ-31.6 מיליון דולר כדי לקבל את החלק שלה בבעלות על Gett.

סיבוב פרסה: למה עסקה קודמת נכשלה?

זהו החלק המעניין בסיפור. לפני העסקה הנוכחית, היה ניסיון למכור את Gett לחברה מוכרת אחרת – פנגו, האפליקציה שרבים משתמשים בה כדי לשלם על חניה. אבל אז, גוף ממשלתי חשוב שנקרא רשות התחרות התערב ועצר את המהלך. למה? כי הרשות חששה ששילוב של שתי חברות כל כך חזקות בתחום התחבורה והתשלומים עלול לפגוע בתחרות.

תחרות היא דבר חיוני בכלכלה. דמיינו שיש בעיר שלכם רק חנות גלידה אחת. היא יכולה לקבוע מחירים גבוהים מאוד, להציע רק שלושה טעמים, והשירות יכול להיות לא משהו – כי אין לכם ברירה אחרת. אבל אם נפתחות עוד שתי גלידריות מתחרות, פתאום כל אחת מהן תצטרך להתאמץ: להציע טעמים חדשים, לתת שירות טוב יותר ולהציע מחירים הוגנים כדי שאתם, הלקוחות, תבחרו לבוא דווקא אליה. רשות התחרות היא כמו השופט במשחק הזה, שמוודא שאף חברה לא הופכת לחזקה מדי ומונעת תחרות בריאה. לכן, היא מנעה את המיזוג בין Gett לפנגו.

העסקה הנוכחית, לעומת זאת, שונה. הקונים הם גופים פיננסיים, לא חברת תחבורה מתחרה. לכן, יש סיכוי גדול יותר שהרשות תאשר אותה, כי היא לא פוגעת ישירות בתחרות בשוק המוניות והמשלוחים.

אז מה צפוי לנו, המשתמשים?

השאלה הגדולה היא איך כל זה ישפיע עלינו. בטווח הקצר, כנראה שלא נרגיש שינוי גדול. האפליקציה תמשיך לעבוד כרגיל. אבל בטווח הארוך, ההשקעה הגדולה הזו יכולה להיות דבר חיובי. הכסף החדש שיוזרם לחברה יכול לאפשר לה לפתח פיצ'רים חדשים, לשפר את השירות, להתרחב לשירותים נוספים ולהתחרות בצורה טובה יותר מול ענקיות בינלאומיות כמו Uber או Wolt. הבעלים החדשים רוצים שההשקעה שלהם תצליח, ולכן יש להם אינטרס ש-Gett תהיה האפליקציה הטובה והפופולרית ביותר. בסופו של דבר, הסיפור של Gett הוא דוגמה מרתקת לאופן שבו עולם הטכנולוגיה, הכסף והחוקים משתלבים זה בזה ומעצבים את השירותים שאנחנו משתמשים בהם בכל יום.