גלשתם פעם בטיקטוק או באינסטגרם ופתאום קפץ לכם סרטון של מישהו שמבטיח 'שיטת קסם' לרדת במשקל בחמישה ימים? או אולי ראיתם פוסט על 'תרופת פלא' טבעית לפצעונים שמורכבת מדברים שיש לכם במטבח? אם כן, אתם לא לבד. הרשתות החברתיות מלאות בטיפים, עצות והבטחות שקשורות לבריאות שלנו. לפעמים זה מרגיש כאילו כל אחד הוא מומחה. אבל האם כל עצה שרצה ברשת היא באמת טובה לנו? המשימה שלנו היום היא להפוך לבלשים דיגיטליים וללמוד איך לנווט בבטחה בתוך ים המידע הזה, כדי שנוכל לקבל את ההחלטות הכי טובות עבור הגוף והנפש שלנו.

למה הפיד שלנו הפך למרפאה?

פעם, כשרצינו מידע רפואי, היינו הולכים לרופא/ה או קוראים בספר עבה שנקרא אנציקלופדיה. היום, התשובות נמצאות במרחק הקלקה. זה מדהים ונוח, אבל יש לזה גם צד מאתגר. במקביל לכך שהאינטרנט הפך למקור המידע המרכזי שלנו, קרה דבר נוסף: כל אחד יכול להעלות אליו תוכן. זה קצת כמו להיכנס לספרייה ענקית שבה לצד הספרים שכתבו מדענים וחוקרים, יש גם המון ספרים שכתבו אנשים ללא שום ידע, ולפעמים אפילו עם כוונות לא טובות.

הרשתות החברתיות, עם האלגוריתמים החכמים שלהן, רוצות שנמשיך לגלול. לכן, הן יציגו לנו תוכן שזוכה להרבה לייקים ותגובות – כלומר, תוכן ויראלי. הבעיה היא שפעמים רבות, המידע הכי קיצוני, מפתיע או פשוט – הוא זה שהופך לוויראלי, ולאו דווקא המידע הכי נכון ומדויק. סרטון קצר וקליט על 'מיץ ניקוי רעלים' יקבל יותר חשיפה מאשר מאמר מעמיק על חשיבותה של תזונה מאוזנת.

הסכנה שבטיפ הוויראלי: מתי 'לייק' יכול להזיק?

רוב הטיפים ברשת אולי לא יועילו, אבל גם לא יזיקו במיוחד. אבל לפעמים, מידע שגוי עלול להיות ממש לא בטוח. חשבו על זה: מישהו עלול להחליט לוותר על טיפול רפואי חשוב כי 'משפיען' המליץ לו על תוסף תזונה לא מוכח. אחרים עלולים לנסות דיאטות קיצוניות שפוגעות בגוף המתפתח שלהם, רק כי ראו אתגר ויראלי בטיקטוק. במקרים קיצוניים, אנשים אפילו ניסו 'תרופות' מסוכנות שהופצו ברשת, כמו שתיית חומרים מסוכנים, והגיעו למצב רפואי קשה.

הנזק הוא לא רק אישי. כאשר מידע כוזב מתפשט, הוא פוגע באמון של כולנו במערכת הבריאות. אם כל היום אנחנו קוראים פוסטים שטוענים שרופאים 'לא יודעים כלום', אנחנו עלולים להתחיל להאמין לזה. זה מערער את היסוד הכי חשוב בבריאות הציבור: האמון באנשי המקצוע שלמדו והתאמנו שנים כדי לעזור לנו.

איך המוח שלנו נופל בפח?

למה כל כך קל לנו להאמין למידע כזה? יש לכך כמה סיבות פסיכולוגיות. ראשית, כולנו סובלים מהטיית אישור – הנטייה שלנו לחפש ולהאמין למידע שמתאים למה שאנחנו כבר חושבים. אם אנחנו חוששים מטיפול מסוים, נהיה פתוחים יותר לפוסטים שמזהירים מפניו. שנית, יש את כוחה של ההוכחה החברתית. אם סרטון קיבל מיליון לייקים ואלפי תגובות כמו 'וואו, זה עובד!', המוח שלנו מניח ש'אם כל כך הרבה אנשים חושבים שזה נכון, בטח יש בזה משהו'. אנחנו שוכחים שרבים מהמגיבים הם לא מומחים, בדיוק כמונו.

הופכים לבלשים דיגיטליים: המדריך לזיהוי מידע אמין

אז איך לא נופלים בפח? הופכים לחוקרים פרטיים של הפיד שלנו! בפעם הבאה שאתם נתקלים בטיפ בריאותי שנשמע מדהים, עצרו לרגע ושאלו את עצמכם את 4 שאלות הזהב:

1. מי המקור? האם האדם שמפרסם את המידע הוא רופא/ה, דיאטן/ית קלינית, חוקר/ת מאוניברסיטה מוכרת? או שזהו משפיען/ית רשת ללא הכשרה רפואית? חפשו את שמו בגוגל, בדקו אם יש לו/לה תארים רלוונטיים.
2. מה האינטרס? האם הפוסט מנסה למכור לכם משהו? תוסף תזונה, תוכנית אימונים, ספר? אם כן, היו חשדניים. ייתכן שהמטרה העיקרית היא לא הבריאות שלכם, אלא הכסף שלכם.
3. על מה זה מבוסס? האם הטיפ מגובה במחקרים מדעיים? פוסט אמין יציין את מקורות המידע שלו, ואולי אפילו יקשר למאמרים מדעיים. אם ה'הוכחה' היחידה היא 'זה עבד לי' או 'חברה שלי ניסתה', זו לא הוכחה מדעית.
4. האם זה נשמע טוב מדי כדי להיות אמיתי? בעולם הבריאות, בדרך כלל אין פתרונות קסם. אם מישהו מבטיח לכם לרפא מחלה מורכבת בעזרת מאכל אחד או לשנות את גופכם לחלוטין בשבוע – רוב הסיכויים שזו הבטחה ריקה מתוכן.

בסופו של דבר, הגוף שלכם הוא הדבר הכי יקר שיש לכם. כשמדובר בבריאות, תמיד כדאי להתייעץ עם המומחים האמיתיים: הרופאים, האחיות, ההורים או מבוגר אחר שאתם סומכים עליו. הרשת היא כלי אדיר ללמידה, אבל היא צריכה להיות נקודת ההתחלה לשאלות, לא המקור הסופי לתשובות.