מאחורי הקלעים של ההגנה: כך מתכוננים לאתגר הגדול בעזה

בימים אלה, מתקיימת פעילות רבה של כוחות הביטחון שלנו באזור רצועת עזה. זה אולי נשמע כמו עוד יום של חדשות, אבל למעשה, מדובר בתהליך מורכב ומחושב היטב, כמו שחמטאי שמתכנן את המהלכים שלו כמה צעדים קדימה. צה"ל נערך למבצע משמעותי בעיר עזה, שקיבל את שם הקוד "מרכבות גדעון ב'", ומה שאנחנו רואים כעת הוא שלב ההכנה הקריטי, שנועד להבטיח שהמשימה תתבצע בצורה הבטוחה והיעילה ביותר האפשרית.

דמיינו שאתם צריכים לעבור דרך יער סבוך ומלא במכשולים שלא נראים לעין. לא הייתם פשוט רצים פנימה, נכון? הייתם שולחים קדימה צוות חלוץ שיסמן את הדרך, יפנה ענפים מסוכנים ויבדוק שאין בורות נסתרים. זה בדיוק מה שקורה עכשיו. כוחות של צה"ל, כמו לוחמי חטיבת גבעתי, פועלים בשכונות שבפאתי העיר עזה, כמו ג'באליה, זייתון ורימאל. הם לא נכנסים למרכז העיר עדיין, אלא מכינים את השטח.

פינוי הדרך: מה עושים בשטח?

ההכנה הזו כוללת כמה פעולות מפתח. ראשית, כוחות אוויריים, באמצעות מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים, תוקפים מטרות מדויקות מהאוויר. המטרות הללו הן לא בניינים אקראיים, אלא תשתיות שהוקמו על ידי ארגון חמאס כדי להקשות על כוחותינו. מדובר למשל במנהרות תת-קרקעיות שמשמשות למעבר ולהסתתרות, בעמדות לחימה מוסוות, ובאזורים שבהם הונחו מטענים נסתרים. כל תקיפה כזו היא כמו הסרת מכשול מהדרך, והיא מפחיתה את הסיכון לחיילים שיצטרכו לפעול שם על הקרקע בהמשך.

במקביל, הכוחות הקרקעיים פועלים לפתוח "צירים" – כלומר, דרכים בטוחות שבהן יוכלו הכוחות הגדולים יותר לנוע. הם מטהרים את האזורים הללו מאיומים ומבססים שליטה, מה שמאפשר גמישות רבה יותר כשהמבצע העיקרי יחל. המטרה של כל הפעולות האלה היא כפולה: לפגוע ביכולות ההגנה של חמאס, ולהפוך את המרחב לבטוח יותר עבור חיילי צה"ל, כדי לצמצם ככל האפשר את מספר הנפגעים.

האתגר המורכב: לחימה בסביבה אזרחית

אחד האתגרים הגדולים והעצובים ביותר במצב הביטחוני הנוכחי הוא העובדה שארגון חמאס בוחר לפעול מתוך אזורים שבהם חיים אזרחים רבים. על פי מידע מודיעיני, הארגון מאחסן אמצעי לחימה ומקים עמדות במקומות שאמורים להיות מוגנים, כמו בתי ספר, מסגדים ואפילו בתי חולים.

בכך, הם מנסים להשתמש באוכלוסייה האזרחית כמגן אנושי. זוהי טקטיקה אכזרית שבה מקווים שהצד השני יימנע מתקיפת מטרות צבאיות מחשש לפגוע באזרחים חפים מפשע. הדבר הזה הופך את המשימה של צה"ל למורכבת פי כמה. הצבא משקיע מאמצים טכנולוגיים ומודיעיניים אדירים כדי לדייק את פעולותיו ולפגוע אך ורק במטרות הנדרשות, אך הבחירה של חמאס לפעול מתוך אוכלוסייה אזרחית יוצרת מצבים קשים ומסוכנים עבור כולם. בישראל מדגישים כי כל מקום שממנו מתבצעת פעילות עוינת הופך למטרה, מתוך הבנה שההגנה על אזרחי ישראל היא המשימה העליונה.

התמונה הגדולה: תכנון, אסטרטגיה ואנשים

מבצע בסדר גודל כזה לא יוצא לפועל בהחלטה של רגע. הוא דורש אישורים מהדרגים הגבוהים ביותר במדינה – הקבינט המדיני-ביטחוני, שר הביטחון וראש הממשלה. הם בוחנים את כל האפשרויות, את הסיכונים ואת הסיכויים, ומקבלים החלטות אסטרטגיות שמשפיעות על עתיד המדינה כולה.

חלק חשוב נוסף בהיערכות הוא גיוס נרחב של כוחות מילואים. לאחרונה גויסו כ-60,000 חיילי מילואים, ואחרים התבקשו להאריך את שירותם. חשוב לזכור שאנשי המילואים הם אזרחים רגילים – הורים, סטודנטים, מהנדסות ומורים – שעוזבים את חייהם האישיים ומתייצבים לדגל כדי להגן על הבית. ההתגייסות הרחבה שלהם מראה עד כמה המדינה רואה את המשימה הזו כחשובה וחיונית.

השם שנבחר למבצע, "מרכבות גדעון", הוא בעל משמעות היסטורית. הוא מתייחס לסיפורו של השופט התנ"כי גדעון, שהצליח להביס צבא גדול וחזק ממנו באמצעות תחכום, אומץ ואסטרטגיה מבריקה. הבחירה בשם הזה נועדה כנראה לתת השראה ולסמל את התקווה לניצחון שיגיע לאו דווקא מכוח, אלא מחוכמה ותכנון נכון. זוהי תזכורת שהמטרה היא לא רק לנצח בקרב, אלא להשיב את השקט והביטחון לטווח ארוך.