קרב בשחקים: האם חברת תעופה חדשה תנחית לנו את מחירי החופשות?

דמיינו שבעיירה שלכם יש רק שלוש פיצריות. הן מכינות פיצה טעימה, אבל מכיוון שאין להן הרבה מתחרים, המחירים קצת גבוהים. עכשיו, דמיינו שפיצרייה חדשה וענקית, עם מבצעים מדהימים, רוצה לפתוח סניף ממש במרכז העיירה. פתאום, כל תושבי העיירה מתרגשים מהאפשרות לפיצה זולה וטעימה יותר, אבל בעלי הפיצריות הוותיקות קצת מודאגים. זה בדיוק מה שקורה עכשיו בשמיים של ישראל, רק שבמקום פיצה, מדובר במטוסים וחופשות בחו"ל.

חברת תעופה גדולה מאירופה, ששמה וויזאייר (Wizz Air), רוצה להפוך את ישראל לבית שלה. לא סתם לטוס הלוך ושוב, אלא להקים כאן "בסיס פעילות". זה אומר שהמטוסים הוורודים-סגולים שלה יחנו כאן, והטייסים והדיילים שלה יתחילו ויסיימו את יום העבודה שלהם בישראל. אם זה יקרה, הם מתכננים להוסיף כ-60 טיסות חדשות בכל יום! זה המון, וזה יכול לשנות לגמרי את כל מה שאנחנו מכירים על טיסות לחו"ל.

מה כל כך מיוחד בחברת וויזאייר?

וויזאייר היא חברת "לואו-קוסט", שזה בעצם שם יפה ל"עלות נמוכה". הרעיון שלהן פשוט: להציע לכם כרטיס טיסה בסיסי במחיר זול מאוד, ולאפשר לכם להוסיף בתשלום רק את מה שאתם באמת צריכים. רוצים לבחור מושב? תשלמו תוספת. רוצים להביא מזוודה גדולה? גם זה בתוספת תשלום. השיטה הזו מאפשרת להרבה יותר אנשים לטוס, כי המחיר ההתחלתי נמוך.

כניסה של חברה כזאת עם כל כך הרבה טיסות חדשות יכולה ליצור תחרות גדולה. כמו בדוגמה של הפיצריות, כשיש יותר אפשרויות, כל החברות צריכות להתאמץ יותר – להציע מחירים טובים יותר, שירות טוב יותר ויעדים חדשים ומעניינים. עבורנו, הנוסעים, זה נשמע כמו חלום, נכון? פחות כסף על טיסה משאיר יותר כסף לגלידה ובזבוזים בחופשה!

אז למה החברות הישראליות מודאגות?

לחברות התעופה הישראליות – אל על, ישראייר וארקיע – יש כמה סיבות טובות לדאגה. הן טוענות שהתחרות הזאת היא לא ממש הוגנת. הן מסבירות שיש להן הוצאות מיוחדות שאין לחברות מחו"ל. למשל, הן משקיעות המון כסף באבטחה ובביטחון, הרבה יותר ממה שמקובל בעולם, כדי לשמור על כולנו בטוחים.

בנוסף, הן מזכירות שבזמנים של אתגר ביטחוני, כשחברות זרות רבות מבטלות את הטיסות שלהן לישראל, הן היחידות שממשיכות לטוס ודואגות שהקשר האווירי של ישראל עם העולם יישאר פתוח. הן מרגישות שאם יתנו לוויזאייר תנאים מיוחדים, זה עלול לפגוע בהן מאוד, ואולי בעתיד, בזמן קושי, לא יהיה מי שימשיך לטוס.

החשש שלהן הוא שאם וויזאייר תצליח, ייווצר תקדים, ועוד חברות זרות ירצו להקים פה בסיסים בתנאים דומים. זה יכול לדחוק את החברות הישראליות הצידה, מה שלטענתן עלול לפגוע לא רק בהן, אלא בכלכלה של ישראל.

מי מחליט בסיפור הזה?

כמו במשחק כדורגל, גם כאן יש שופטים. במקרה הזה, ה"שופטים" הם אנשי הממשלה, ובעיקר משרד התחבורה. אבל אפילו הם לא מסכימים בינם לבין עצמם. שרת התחבורה, מירי רגב, חושבת שהמהלך הזה הוא רעיון מצוין שיביא להורדת מחירים ויעזור לאזרחים. היא רוצה לקדם אותו במהירות.

מצד שני, יש גוף מקצועי שנקרא רשות התעופה האזרחית (רת"א). הם כמו המאמנים שמכירים את כל הכללים הקטנים. ברת"א חושבים שצריך לעצור רגע ולחשוב. הם אומרים: "בואו ניצור קודם כללים אחידים והוגנים לכולם, גם לחברות הישראליות וגם לזרות, ורק אז נאפשר הקמת בסיס חדש". הדיונים ביניהם הפכו לסוערים מאוד, וכל צד מנסה לשכנע בצדקתו.

שתי דרכים להקים "בית" למטוסים

הוויכוח הוא גם על איך וויזאייר תקים את הבסיס שלה. יש שתי אפשרויות עיקריות:

1. בסיס תפעולי: וויזאייר תביא לכאן מטוסים וצוותים, אבל תמשיך לפעול לפי החוקים של הונגריה ואירופה. זה פשוט ומהיר יותר עבורה.
2. בסיס עצמאי: וויזאייר תקים חברת-בת ישראלית חדשה, שתצטרך לפעול לפי כל הכללים והחוקים של ישראל, ממש כמו אל על. זה מסובך יותר, אבל החברות הישראליות חושבות שזו הדרך ההוגנת היחידה.

מה צופן העתיד?

ההחלטה הסופית נמצאת בידיים של שרת התחבורה. היא צריכה להקשיב לכל הצדדים: לנוסעים שרוצים לטוס בזול, לחברות הישראליות שדואגות לעתידן, ולמומחים שמנסים להבין מה הכי טוב למדינה. יש גם הצעות פשרה, כמו להקים את הבסיס של וויזאייר בשדה התעופה רמון ליד אילת, ולא בנמל התעופה בן-גוריון העמוס.

הסיפור הזה הוא דוגמה מצוינת לאיך החלטות כלכליות גדולות משפיעות על החיים של כולנו. האם נראה בקרוב מטוסים ורודים-סגולים ממלאים את השמיים ומורידים את מחירי החופשה הבאה שלנו? או שאולי החששות של החברות הישראליות יגרמו לממשלה להאט את הקצב? מה שבטוח הוא, שהשמיים שלנו עומדים להיות מעניינים מאוד בתקופה הקרובה.