מדי שנה, בסתיו, העיר ניו יורק הופכת לבירת העולם לרגע. מנהיגים מכל קצוות תבל מגיעים למטה האומות המאוחדות (האו"ם) כדי להשתתף ב'עצרת הכללית'. דמיינו את זה כמו אספת הורים ענקית של כל מדינות העולם, שבה דנים בנושאים הכי חשובים שיש: שלום, סביבה, עוני ופתרון סכסוכים. השנה, המושב הזה עומד להיות שונה מאוד עבור הפלסטינים, כי המדינה המארחת, ארצות הברית, החליטה לא לתת להם 'אישור כניסה'.

מהו אותו 'אישור כניסה' ולמה הוא נמנע?

כדי להיכנס לארצות הברית, רוב האנשים שאינם אזרחים צריכים לקבל מסמך מיוחד שנקרא 'ויזה'. זה כמו כרטיס כניסה אישי שהמדינה המארחת נותנת. הפעם, ממשלת ארה"ב הודיעה שהיא מונעת ויזות מבכירים ברשות הפלסטינית, שהיא הגוף שמנהל את ענייני הפלסטינים בגדה המערבית. המשמעות היא שהם לא יוכלו להגיע פיזית לניו יורק, לנאום בעצרת ולקדם את ענייניהם.

זוהי החלטה חריגה מאוד. בדרך כלל, ארצות הברית, כמדינה המארחת של האו"ם, מאפשרת לכל המשלחות להגיע. ההחלטה הזו היא כמו לסגור את הדלת בפני אורח חשוב רגע לפני מסיבה גדולה, וזהו מסר דיפלומטי חזק מאוד.

הסיבות שמאחורי ההחלטה האמריקאית

לפי ההודעה הרשמית של מחלקת המדינה האמריקאית, ההחלטה לא התקבלה סתם. הם מנו מספר סיבות:

1. חוסר הסכמה על הדרך לשלום

הפלסטינים תכננו להשתמש בכנס באו"ם כדי לבקש ממדינות נוספות להכיר בהם רשמית כמדינה עצמאית. זהו מהלך שהם מקדמים כבר שנים, והוא נקרא 'הכרה חד-צדדית' – כלומר, הכרה שמגיעה מהקהילה הבינלאומית, ולא כתוצאה מהסכם ישיר עם ישראל. ארצות הברית מתנגדת לדרך הזו. היא מאמינה שהדרך היחידה להקים מדינה פלסטינית היא דרך משא ומתן ישיר והסכמות עם ישראל. מנקודת מבטם, ללכת לאו"ם זה כמו לנסות לעקוף את הבעיה המרכזית במקום לפתור אותה.

2. חשש מעידוד אלימות

סיבה נוספת שארה"ב ציינה היא הטענה שהרשות הפלסטינית אינה עושה מספיק כדי למנוע אלימות ואינה מגנה באופן ברור אירועים ביטחוניים קשים. הם גם מודאגים ממסרים במערכת החינוך הפלסטינית שלדעתם אינם מקדמים שלום ודו-קיום.

3. לחץ דיפלומטי

ההחלטה היא גם כלי לחץ. ארה"ב בעצם אומרת לרשות הפלסטינית: 'אם אתם רוצים להיות שותפים שלנו ולהיכנס למדינה שלנו, אתם צריכים לשנות את דרכי הפעולה שלכם ולעמוד בהתחייבויות שלקחתם על עצמכם בעבר'.

איך הגיבו בעולם לצעד הדרמטי?

כמו בכל מהלך גדול בפוליטיקה העולמית, התגובות היו מעורבות.

• בישראל: שר החוץ הישראלי, גדעון סער, בירך על ההחלטה. הוא אמר שזהו צעד חשוב שמראה שהרשות הפלסטינית צריכה לקחת אחריות על מעשיה. מבחינת ישראל, המהלך הפלסטיני באו"ם הוא ניסיון לכפות פתרון שלא הוסכם עליו.

• בצד הפלסטיני: השליח הפלסטיני לאו"ם, ריאד מנסור, הגיב בזהירות ואמר שהם ילמדו את ההשפעות ויגיבו בהתאם. ברור שההחלטה מהווה מכה קשה למאמצים הדיפלומטיים שלהם.

• במדינות אחרות: מדינות רבות, במיוחד באירופה, כמו צרפת, דווקא תומכות במהלך הפלסטיני להכרה באו"ם. הן רואות בכך צעד שיכול לקדם את 'פתרון שתי המדינות' – רעיון שלפיו תהיה מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. ההחלטה האמריקאית מציבה אותן במצב לא נוח מול בעלת בריתן החזקה.

מה צופן העתיד?

ההחלטה למנוע את הגעת המשלחת הפלסטינית לאו"ם היא יותר מסתם בעיה של ויזות. היא חושפת את חילוקי הדעות העמוקים הקיימים בעולם לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מצד אחד, יש את אלו שמאמינים שרק דיבור ישיר בין הצדדים יביא לפתרון. מצד שני, יש את אלו שמרגישים שהשיחות נכשלו כל כך הרבה פעמים, והגיע הזמן שהעולם יתערב ויקבע עובדות בשטח.

האירוע הזה מדגיש כמה עולם הדיפלומטיה מורכב. כל מילה, כל החלטה, אפילו חתימה על מסמך ויזה, יכולה להשפיע על חייהם של מיליוני אנשים. כעת, הכדור נמצא במגרש של המנהיגים, והשאלה הגדולה היא האם הם יצליחו למצוא דרך חדשה לדבר, גם כשהדלת נראית סגורה.