אם יצא לכם לאחרונה להתכתב עם צ'אטבוט חכם, ליצור תמונה מדהימה בעזרת מילים, או לשחק במשחק וידאו עם גרפיקה שנראית כמו סרט קולנוע, רוב הסיכויים שפגשתם את העבודה של חברת אנבידיה (NVIDIA) בלי שבכלל ידעתם. החברה הזו, שהתחילה כיצרנית כרטיסים גרפיים למשחקי מחשב, הפכה להיות המנוע המרכזי של אחת המהפכות הגדולות של זמננו: מהפכת הבינה המלאכותית (AI).

לאחרונה, אנבידיה פרסמה שהיא הרוויחה סכום כסף דמיוני ברבעון אחד – כמעט 47 מיליארד דולר! זהו גידול עצום שמראה כמה העולם צמא לטכנולוגיה שלה. אבל בתוך הדוחות הכספיים המפורטים, התחבא פרט מרתק שהפך לשיחת היום בעולם הטכנולוגיה: חלק ענק מההצלחה הזו, כ-40%, מגיע משני לקוחות בלבד. הבעיה? אנבידיה לא מגלה מי הם, ומתייחסת אליהם רק בכינויים "לקוח א'" ו"לקוח ב'".

מהפכה בשבב אחד

כדי להבין את הסיפור, צריך להבין מה אנבידיה בעצם מייצרת. החברה מתמחה בייצור שבבים קטנטנים וחזקים במיוחד שנקראים GPUs (יחידות עיבוד גרפי). תחשבו על השבבים האלה כמו על מוחות-על קטנים. במקור, הם תוכננו כדי להפוך את הגרפיקה במשחקי מחשב למציאותית וזורמת. אבל מפתחים גילו שהמבנה המיוחד שלהם, שיודע לבצע המון חישובים במקביל, מושלם גם לאימון של מערכות בינה מלאכותית.

אימון AI דורש כוח חישוב אדיר. זה כמו לנסות ללמד מחשב לזהות חתול על ידי הצגה של מיליוני תמונות של חתולים. שבבי ה-GPU של אנבידיה עושים את זה מהר ויעיל יותר מכל שבב אחר. לכן, כל חברה שרוצה לבנות כלי AI מתקדם – מצ'אטבוטים ועד מכוניות אוטונומיות – חייבת כמויות אדירות של השבבים האלה. המקום שבו כל השבבים האלה עובדים יחד נקרא "מרכז נתונים" (Data Center), וזהו התחום שממנו מגיעות רוב ההכנסות של אנבידיה היום.

מי אתם, לקוח א' ולקוח ב'?

אז מי יכולים להיות שני הלקוחות המסתוריים שקונים כל כך הרבה שבבים? אנבידיה לא אומרת, אבל מומחים בעולם הטכנולוגיה מעריכים שמדובר בענקיות הטק שכולנו מכירים. חברות כמו מיקרוסופט, אמזון (AWS), גוגל ומטא (פייסבוק) בונות מרכזי נתונים עצומים כדי להפעיל את שירותי הענן שלהן ואת כלי הבינה המלאכותית שהן מפתחות.

לדוגמה, כשאתם משתמשים ב-ChatGPT (שפותח בשיתוף עם מיקרוסופט) או מבקשים מגוגל לסכם לכם מאמר, אתם מפעילים אלפי שבבים של אנבידיה שעובדים יחד במרכז נתונים מרוחק. החברות האלה נמצאות במרוץ חימוש טכנולוגי – כל אחת רוצה את ה-AI הכי חזק והכי מהיר, ולכן הן רוכשות שבבים בסכומים של מיליארדי דולרים. לקוח א' לבדו היה אחראי ל-23% מהכנסות אנבידיה, ולקוח ב' ל-16%. זה כמו שבכיתה שלכם, שני תלמידים בלבד היו אחראים ל-40% מהציון הכיתתי במבחן חשוב.

האם תלות בלקוחות גדולים היא מסוכנת?

העובדה שחלק כל כך גדול מההכנסות של אנבידיה מגיע משני לקוחות בלבד מעלה שאלה חשובה: האם זה לא מסוכן? תחשבו על קבוצת כדורסל שמסתמכת כמעט כולה על שני שחקני כוכבים. מה יקרה אם אחד מהם יחליט לעבור לקבוצה אחרת, או יפסיק לשחק טוב? הקבוצה כולה עלולה להתקשות.

בעולם העסקים, מצב כזה נקרא ריכוזיות. אנליסטים (מומחים שמנתחים חברות) בוחנים את הסיכון הזה. במקרה של אנבידיה, האנליסט דייב נובוסל סבור שהסיכון נמוך יחסית. הסיבה היא שהלקוחות האלה הם חברות יציבות מאוד עם המון כסף, והן צפויות להמשיך ולהשקיע בבינה מלאכותית עוד שנים רבות. הן פשוט חייבות את השבבים של אנבידיה כדי להישאר תחרותיות.

מבט אל העתיד: "התחילה מהפכה תעשייתית חדשה"

מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, הוא דמות צבעונית ומוכרת בעולם הטק, שתמיד מופיע עם מעיל העור השחור שלו. הוא לא חושב שהביקוש לשבבים עומד להיעצר. להפך, הוא אמר לאחרונה: "התחילה מהפכה תעשייתית חדשה. המרוץ ל-AI בעיצומו".

בדיוק כמו שהמצאת מנוע הקיטור שינתה את התעשייה לפני 200 שנה, והאינטרנט שינה את חיינו לפני 30 שנה, הואנג מאמין שהבינה המלאכותית עומדת לשנות הכל. הוא חוזה שההשקעה העולמית בתשתיות AI תגיע לסכום בלתי נתפס של 3 עד 4 טריליון דולר בעשור הקרוב. אנבידיה, עם השבבים שלה, נמצאת בלב ליבה של המהפכה הזו, והיא מתכננת להמשיך ולהוביל אותה. הסיפור על שני הלקוחות המסתוריים הוא רק הצצה קטנה לכוח העצום שמניע את העולם הטכנולוגי החדש שנבנה ממש עכשיו.