דמיינו שאתם וחבר טוב עשיתם הסכם חשוב. הסכמתם על כללים מסוימים כדי לשמור על החברות שלכם. מה יקרה אם יום אחד, אחד מכם ירצה לעשות משהו שהשני מרגיש שמפר את רוח ההסכם? זה בדיוק סוג האתגר שעומד כעת בין ישראל לאיחוד האמירויות, שתי מדינות שהפכו לשותפות קרובות בזכות "הסכמי אברהם".

מהם "הסכמי אברהם"?

בשנת 2020 קרה משהו מדהים במזרח התיכון. ישראל, איחוד האמירויות ומדינות ערביות נוספות חתמו על סדרת הסכמים שנקראו "הסכמי אברהם". ההסכמים האלה שינו את פני האזור. במקום עשרות שנים של חוסר קשרים, פתאום ישראלים יכלו לטוס לדובאי, אנשי עסקים מהאמירויות הגיעו להשקיע בישראל, ושיתופי פעולה בתחומי הטכנולוגיה, הרפואה והתיירות החלו לפרוח. זו הייתה הוכחה שאפשר ליצור עתיד של שלום ושיתוף פעולה. ההסכמים האלה נקראו על שם אברהם, דמות אב משותפת ליהדות, לנצרות ולאסלאם, כדי לסמל את האחווה בין העמים.

"הקו האדום" של איחוד האמירויות

לאחרונה, נציגה בכירה מאיחוד האמירויות, לנה נוסייבה, אמרה משהו מאוד ברור: יש "קו אדום" שאם ישראל תחצה אותו, זה יפגע מאוד בקשרים. ה"קו האדום" הזה הוא תוכנית אפשרית של ישראל להחיל את החוק הישראלי, כלומר את ריבונותה, על חלקים מאזור יהודה ושומרון.

מה זה אומר "להחיל ריבונות"?

ריבונות היא בעצם השליטה המלאה של מדינה על שטח מסוים. תחשבו על זה כמו הכללים בבית שלכם – הם חלים בכל החדרים. כשישראל מדברת על החלת ריבונות ביהודה ושומרון, הכוונה היא שהחוקים של מדינת ישראל יחולו שם באופן מלא ורשמי, והשטח ייחשב לחלק בלתי נפרד מישראל. כיום, המעמד של השטח הזה מורכב ומסובך, והוא נמצא בלב הוויכוח בין ישראלים לפלסטינים.

מבחינת איחוד האמירויות, אחת הסיבות שהם הסכימו להסכמי אברהם הייתה האמונה שהם יוכלו לעזור ולקדם פתרון גם עבור הפלסטינים, ששואפים להקים מדינה עצמאית משלהם. הם רואים בתוכנית הישראלית להחלת ריבונות מהלך שפוגע באפשרות הזו, ולכן הם מזהירים שזה יפגע בבסיס של ההסכמים.

הוויכוח בתוך ישראל

האזהרה של האמירויות מגיעה בזמן שבישראל עצמה מתקיים דיון סוער בנושא. בממשלה ישנם שרים, כמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שדוחפים بقوة להחיל ריבונות על רוב שטחי יהודה ושומרון. לדעתם, זהו צעד הכרחי מסיבות ביטחוניות והיסטוריות. הם מאמינים שזה יבטיח את ביטחונה של ישראל לטווח ארוך וימנע הקמת מדינה פלסטינית, שלדעתם עלולה להוות איום על ישראל. שר האוצר אף הציג תוכנית מפורטת להחלת החוק הישראלי על כ-82% מהשטח.

מצד שני, ישנם גורמים אחרים בישראל, כולל במערכת הביטחון, שחוששים מההשלכות של מהלך כזה. הם מודאגים מהתגובה של מדינות העולם, מהפגיעה ביחסים עם מדינות ערב המתונות כמו איחוד האמירויות, ומההשפעות הביטחוניות בשטח עצמו. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כינס דיון מיוחד עם שרי הממשלה הבכירים ועם ראשי מערכת הביטחון כדי לדון בכל ההיבטים המורכבים הללו.

מעשים בשטח

בזמן שהדיונים המדיניים מתקיימים, בשטח עצמו קורים דברים. הממשלה הנוכחית מקדמת בנייה של אלפי יחידות דיור חדשות בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. לאחרונה, המדינה הכריזה על שטח של 445 דונם כ"אדמות מדינה". מהלך זה מאפשר, בין היתר, להסדיר מאחז שנקרא "חוות גלעד" ולהפוך אותו ליישוב רשמי וגדול יותר. פעולות אלה נתפסות על ידי חלק מהעולם, וגם על ידי האמירויות, כצעדים שמקדמים בפועל את החלת הריבונות, עוד לפני שהתקבלה החלטה רשמית.

מבט לעתיד: חברות או אידיאולוגיה?

המצב הנוכחי מציב בפני ישראל דילמה מורכבת: כיצד לאזן בין מטרות פנימיות ואידיאולוגיות לבין הצורך לשמור על בריתות וקשרים בינלאומיים חשובים. הסכמי אברהם הראו שאפשר ליצור מציאות אחרת במזרח התיכון, מציאות של שיתוף פעולה. האזהרה מאיחוד האמירויות מזכירה לכולם שהחברות הזו, כמו כל חברות, דורשת הקשבה, התחשבות ועמידה בהבנות משותפות. בשבועות ובחודשים הקרובים, מנהיגי ישראל יצטרכו לקבל החלטות כבדות משקל שישפיעו לא רק על יהודה ושומרון, אלא גם על מערכות היחסים של ישראל עם ידידותיה החדשות והוותיקות.