לפעמים, מה שקורה מחוץ למגרש הכדורגל הופך להיות חשוב לא פחות מהמשחק עצמו. בימים אלה, עתיד הכדורגל הישראלי נמצא בצומת דרכים משמעותי, ולא בגלל תוצאה של משחק, אלא בגלל דיונים סוערים במסדרונות של ארגוני הספורט הגדולים בעולם. על הפרק עומדת שאלה גדולה: האם ישראל תמשיך לשחק באירופה, או שתקבל 'כרטיס אדום' זמני מהתחרויות הבינלאומיות?

מי מחליט בכלל? הכירו את פיפ"א ואופ"א

כדי להבין את הסיפור, צריך להכיר את שני השחקנים המרכזיים שאינם על הדשא: פיפ"א ואופ"א. תחשבו על זה כמו היררכיה בבית ספר. פיפ"א (הפדרציה הבינלאומית לכדורגל) היא כמו 'מנהלת כל בתי הספר בעולם'. היא קובעת את החוקים הכלליים ומארגנת את הטורניר הגדול מכולם – המונדיאל. אופ"א (איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות) היא כמו 'מנהלת בתי הספר של יבשת אירופה'. היא אחראית על התחרויות בתוך אירופה, כמו אליפות אירופה (היורו) והליגות לקבוצות כמו ליגת האלופות והליגה האירופית.

אולי תופתעו לגלות שישראל, שנמצאת גיאוגרפית באסיה, משחקת בכלל תחת אופ"א באירופה. זה קרה לפני שנים רבות בגלל סיבות פוליטיות ומתיחות עם מדינות שכנות באסיה. ההשתייכות לאירופה פתחה לישראל דלת למשחקים מרתקים נגד הנבחרות והקבוצות הטובות בעולם.

המגרש מתחלק: הוויכוח הגדול

כעת, באופ"א יש קולות רבים שקוראים להשעות את ישראל מהתחרויות שלה. הסיבה היא המצב הביטחוני והמצב ההומניטרי הקשה בעזה. מספר התאחדויות כדורגל באירופה, וגם דוח של מומחים מטעם האו"ם, יצרו לחץ גדול על אופ"א לפעול. הן טוענות שכפי שרוסיה הושעתה בעבר בעקבות אירועים באוקראינה, יש לנהוג באופן דומה גם במקרה של ישראל.

אבל כאן הסיפור מסתבך. בפיפ"א, הארגון העולמי, הדעות חלוקות. נשיא פיפ"א, ג'אני אינפנטינו, נמצא במצב עדין. ארצות הברית, שתארח את המונדיאל הבא ב-2026, מתנגדת בתוקף להשעיית ישראל. לפיפ"א חשוב לשמור על יחסים טובים עם המארחת ועם גורמים פוליטיים חזקים בעולם. התוצאה היא מעין 'תיקו' בין שני הארגונים: אופ"א נוטה להשעיה, ופיפ"א מהססת. המצב הזה יוצר מתח גדול בין שני הגופים שאמורים לעבוד יחד.

מה זה אומר בתכל'ס עבורנו?

אם אופ"א תחליט להשעות את ישראל, המשמעויות יהיו מיידיות. קבוצות כמו מכבי תל אביב לא יוכלו לשחק במפעלים כמו הליגה האירופית. נבחרת ישראל לא תוכל להשתתף במוקדמות יורו 2028 או בליגת האומות. זה יהיה מאכזב מאוד עבור השחקנים והאוהדים.

אבל, וזה פרט מעניין שמראה את המורכבות, ייתכן שההשעיה לא תחול על מוקדמות המונדיאל. מכיוון שהמונדיאל הוא טורניר של פיפ"א, והיא זו שמנהלת אותו, היא יכולה תיאורטית לאפשר לישראל להשתתף גם אם אופ"א החליטה אחרת. זהו מצב נדיר מאוד בעולם הספורט, שבו שני ארגונים כל כך גדולים עשויים לקבל החלטות סותרות.

מעבר לכדורגל: כשספורט ופוליטיקה נפגשים

באופן כללי, ארגוני ספורט לא אוהבים להתערב בפוליטיקה. המטרה שלהם היא לאחד אנשים דרך אהבה משותפת למשחק. הם חוששים שאם ינקטו עמדה בסכסוך אחד, הם יצטרכו לעשות זאת בכל סכסוך אחר בעולם, ויש לצערנו רבים כאלה.

עם זאת, לפעמים המציאות חזקה יותר. לחץ ציבורי, החלטות של מדינות ואירועים עולמיים משפיעים גם על עולם הספורט. המקרה של ישראל מדגים עד כמה הקו בין ספורט לפוליטיקה יכול להיות מטושטש. הדיון הוא לא רק על כדורגל, אלא על ערכים, על לחצים בינלאומיים ועל התפקיד של הספורט בעולם מורכב.

ההחלטה הסופית עדיין לא התקבלה. בינתיים, שחקנים, מאמנים ואוהדים בישראל ובעולם ממתינים בדריכות לראות לאן הכדור הזה יתגלגל. מה שבטוח הוא שהסיפור הזה מזכיר לנו שכדורגל הוא הרבה יותר מ-90 דקות על הדשא.