עוֹלָם שָׁלֵם עַל מָסָךְ גָּדוֹל

אַתֶּם אוֹהֲבִים לִרְאוֹת סְרָטִים? סֶרֶט זֶה כְּמוֹ קֶסֶם. הוּא לוֹקֵחַ אוֹתָנוּ לִמְקוֹמוֹת רְחוֹקִים וּמַכִּיר לָנוּ דְּמוּיוֹת חֲדָשׁוֹת. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת סֶרֶט אֶחָד, צָרִיךְ הַרְבֵּה הַרְבֵּה אֲנָשִׁים. צָרִיךְ שַׂחְקָנִים שֶׁמְּשַׂחֲקִים, בַּמַּאי שֶׁאוֹמֵר לָהֶם מָה לַעֲשׂוֹת, וְעוֹד הֲמוֹן עוֹזְרִים. זֶה כְּמוֹ לִבְנוֹת אַרְמוֹן עֲנָק מִלֵּגוֹ. כָּל אֶחָד שָׂם חֵלֶק קָטָן, וּבַסּוֹף יוֹצֵא מַשֶּׁהוּ מַדְהִים!

כְּשֶׁלֹּא כֻּלָּם רוֹצִים לְשַׂחֵק בְּיַחַד

לִפְנֵי כַּמָּה זְמַן, קְבוּצָה שֶׁל אֲנָשִׁים מֵעוֹלַם הַקּוֹלְנוֹעַ הֶחְלִיטָה הַחְלָטָה מְעַט עֲצוּבָה. הֵם אָמְרוּ שֶׁהֵם לֹא מוּכָנִים לַעֲבֹד יוֹתֵר עִם יוֹצְרֵי סְרָטִים מִמְּדִינָה שֶׁנִּקְרֵאת יִשְׂרָאֵל. תְּדַמְיְנוּ שֶׁבְּגַן הַמִּשְׂחָקִים, קְבוּצַת יְלָדִים הָיְתָה אוֹמֶרֶת: "אֲנַחְנוּ לֹא מְשַׂחֲקִים עִם הַיְּלָדִים מֵהָרְחוֹב הַשֵּׁנִי". זֶה הָיָה גּוֹרֵם לַיְּלָדִים הָאֲחֵרִים לְהַרְגִּישׁ עָצוּב, נָכוֹן? הֵם לֹא הָיוּ מְבִינִים לָמָּה לֹא רוֹצִים לְשַׂחֵק אִתָּם. הַהַחְלָטָה הַזֹּאת נִקְרֵאת "חֵרֶם".

הַגִּבּוֹרִים שֶׁל הַחֲבֵרוּת

הַסִּפּוּר לֹא נִגְמַר כָּאן! כְּשֶׁהַרְבֵּה כּוֹכָבִים אֲחֵרִים שָׁמְעוּ עַל הַחֵרֶם, הֵם הִרְגִּישׁוּ שֶׁזֶּה מַמָּשׁ לֹא בְּסֵדֶר. יוֹתֵר מֵאֶלֶף כּוֹכָבִים וְיוֹצְרִים, שֶׁאַתֶּם אוּלַי מַכִּירִים מֵהַטֶּלֶוִיזְיָה, הֶחְלִיטוּ לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה. הֵם כָּתְבוּ מִכְתָּב גָּדוֹל וְחָשובּ. בַּמִּכְתָּב הֵם כָּתְבוּ: "חַכּוּ רֶגַע! סְרָטִים וְסִפּוּרִים נוֹעֲדוּ לְחַבֵּר בֵּין אֲנָשִׁים, לֹא לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם".

מָה הֵם אָמְרוּ בַּמִּכְתָּב?

אַחַת הַשַּׂחְקָנִיּוֹת, שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ מַיִם בִּיאָלִיק, אָמְרָה דָּבָר יָפֶה. הִיא אָמְרָה שֶׁכְּשֶׁלֹּא מַקְשִׁיבִים לַסִּפּוּרִים שֶׁל מִישֶׁהוּ רַק בִּגְלַל הַמָּקוֹם שֶׁמִּמֶּנּוּ הוּא בָּא, זֶה סוֹגֵר אֶת הַלֵּב. שַׂחְקָנִית אַחֶרֶת, דֶּבְּרָה מֶסִינְג, הוֹסִיפָה וְאָמְרָה שֶׁתַּפְקִידָם שֶׁל אָמָּנִים הוּא לְסַפֵּר סִפּוּרִים. וְאִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר סִפּוּרִים אִם לֹא מְדַבְּרִים וְלֹא עובדים בְּיַחַד. הֵם הִסְבִּירוּ שֶׁלִּפְסֹל מִישֶׁהוּ רַק כִּי הוּא יִשְׂרְאֵלִי, זֶה כְּמוֹ לוֹמַר שֶׁאַתָּה לֹא אוֹהֵב גְּלִידַת שׁוֹקוֹלָד, מִבְּלִי שֶׁאֲפִלּוּ טָעַמְתָּ אוֹתָהּ. זֶה פָּשׁוּט לֹא הוֹגֵן.

כּוֹחָם שֶׁל סִפּוּרִים

לָמָּה זֶה כָּל כָּךְ חָשׁוּב? כִּי סִפּוּרִים הֵם גֶּשֶׁר. כְּשֶׁאַתֶּם רוֹאִים סֶרֶט עַל יֶלֶד שֶׁגָּר בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת, פִּתְאוֹם אַתֶּם מְגַלִּים שֶׁגַּם הוּא אוֹהֵב לְשַׂחֵק בַּכַּדּוּר, בְּדִיּוּק כְּמוֹכֶם. וְגַם הוּא לִפְעָמִים רָב עִם אָחִיו הַקָּטָן. הַסִּפּוּרִים מַרְאִים לָנוּ שֶׁכֻּלָּנוּ דּוֹמִים, גַּם אִם אֲנַחְנוּ גָּרִים רָחוֹק וּמְדַבְּרִים בְּשָׂפָה שׁוֹנָה. כְּשֶׁמַּחְלִיטִים לֹא לַעֲבֹד עִם קְבוּצָה שֶׁל אֲנָשִׁים, זֶה כְּמוֹ לַהֲרֹס אֶת הַגֶּשֶׁר הַזֶּה. זֶה מוֹנֵעַ מֵאִתָּנוּ לִלְמֹד דְּבָרִים חֲדָשִׁים וּלְהַכִּיר חֲבֵרִים חֲדָשִׁים.

תִּקְוָה לְעָתִיד טוֹב יוֹתֵר

הַמִּכְתָּב שֶׁל הַכּוֹכָבִים נוֹתֵן הַרְבֵּה תִּקְוָה. הוּא מַזְכִּיר לְכֻלָּנוּ שֶׁהַדֶּרֶךְ הֲכִי טוֹבָה הִיא תָּמִיד דֶּרֶךְ שֶׁל חֲבֵרוּת וְשִׁתּוּף פְּעֻלָּה. הֵם מְקַוִּים שֶׁגַּם הָאֲנָשִׁים שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת חֵרֶם יַחְשְׁבוּ שׁוּב. אוּלַי הֵם יָבִינוּ שֶׁהַדָּבָר הֲכִי יָפֶה בָּעוֹלָם הוּא לִיצֹר בְּיַחַד. בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁבַּגַּן, כְּשֶׁכֻּלָּם בּוֹנִים יַחַד מִגְדָּל מִקֻּבִּיּוֹת, הוּא יוֹצֵא הֲכִי גָּבוֹהַּ וְהֲכִי צִבְעוֹנִי.