העולם כולו עוצר את נשימתו אחת לארבע שנים. לא משנה איפה אתם גרים, מה השפה שלכם או את מי אתם אוהדים, כשהמונדיאל מתחיל, כולנו מדברים בשפה אחת: שפת הכדורגל. בקיץ 2026, החגיגה הזו תהיה גדולה מתמיד. לראשונה בהיסטוריה, שלוש מדינות יארחו יחד את הטורניר – ארצות הברית, מקסיקו וקנדה – ו-48 נבחרות, במקום 32, יתחרו על הגביע המוזהב. זה אומר יותר משחקים, יותר כוכבים ויותר דרמה. אבל עם ההתרגשות הגדולה, מגיעה גם שאלה גדולה: כמה יעלה לנו להיות שם?

הכרטיס המוזהב: כמה עולה חלום?

בואו נדבר במספרים. אם חלמתם להיות בגמר הגדול שייערך בניו ג'רזי, תצטרכו להתחיל לחסוך, והרבה. הכרטיס הזול ביותר למשחק הגמר, במושבים הכי גבוהים והכי רחוקים מהדשא, יעלה כ-2,030 דולר. רוצים לשבת קרוב יותר לאקשן? המחיר קופץ ליותר מ-6,300 דולר. כדי לסבר את האוזן, במחיר של כרטיס אחד כזה אפשר לקנות כמה קונסולות פלייסטיישן 5, או לטוס לחופשה של שבוע ביעד אקזוטי.

ומה לגבי שאר המשחקים? משחק הפתיחה החגיגי במקסיקו סיטי, באצטדיון האצטקה האגדי, יעלה בין 370 ל-1,825 דולר. אבל לא הכל כל כך יקר. יש גם חדשות טובות לאוהדים עם תקציב מוגבל. במשחקים פחות מרכזיים בשלב הבתים, בעיקר במקסיקו ובקנדה, אפשר יהיה למצוא כרטיסים במחירים שפויים יותר, שמתחילים מ-60 דולר. זו עדיין הוצאה, אבל היא מאפשרת להרבה יותר אנשים לחוות את האווירה המחשמלת של המונדיאל מקרוב.

ככל שהטורניר מתקדם והמתח עולה, כך גם המחירים מטפסים. החל משלבי הנוקאאוט, כרטיס למשחק הופך להיות פריט נדיר ויקר. ברבע הגמר המחירים חוצים את רף 1,000 הדולר, ובחצי הגמר הם כבר מתקרבים ל-3,000 דולר. המספרים האלה גורמים לנו לחשוב: עבור מי באמת מיועד המונדיאל?

למה כל כך יקר? הכלכלה שמאחורי המשחק

אז למה המחירים כל כך גבוהים? התשובה מורכבת וקשורה לעיקרון כלכלי בסיסי שנקרא ביקוש והיצע. יש כמות מוגבלת של מושבים באצטדיון (היצע), ומצד שני, יש מאות מיליוני אוהדים ברחבי העולם שחולמים להיות שם (ביקוש אדיר). כשהביקוש כל כך גבוה וההיצע מוגבל, המחירים עולים באופן טבעי.

אבל זה רק חלק מהסיפור. ארגון אירוע בסדר גודל כזה הוא מבצע לוגיסטי אדיר שעולה המון כסף. המדינות המארחות משקיעות מיליארדי דולרים בבנייה ושדרוג של אצטדיונים, מערכות תחבורה, אבטחה ואירוח. פיפ"א, הגוף שמארגן את המונדיאל, והמארגנים המקומיים צריכים לכסות את ההוצאות האלה וגם להרוויח. מכירת כרטיסים היא אחת הדרכים המרכזיות לעשות זאת, לצד הכנסות מזכויות שידור וחסויות של חברות ענק.

האם זה הוגן?

המחירים הגבוהים מעלים דיון חשוב על פניו של הכדורגל המודרני. האם המשחק, שתמיד נחשב ל"משחק של העם", הופך להיות בילוי לעשירים בלבד? אוהדים רבים, שחיים ונושמים את הנבחרת שלהם כל השנה, מגלים שהם לא יכולים להרשות לעצמם להיות שם ברגע האמת. זה יוצר מצב שבו האוהדים ה"אמיתיים" נשארים בחוץ, בזמן שהמושבים הטובים ביותר נתפסים על ידי תאגידים גדולים או תיירים אמידים. זו שאלה מורכבת שאין לה תשובה אחת, והיא חלק מהשיחה המתמשכת על האיזון בין ספורט, רגש ועסקים.

החגיגה הגדולה שייכת לכולם

גם אם לא תהיו פיזית באצטדיון בארצות הברית, קנדה או מקסיקו, חשוב לזכור שהקסם של המונדיאל גדול יותר מכל כרטיס. החוויה האמיתית היא השייכות לקהילה עולמית של אוהדים. היא נמצאת בצפייה המשותפת עם חברים ומשפחה, בהתרגשות לפני כל משחק, בוויכוחים על מי השחקן הטוב בעולם, ובשמחה או בעצב שאחרי שריקת הסיום. אפשר לארגן מסיבות צפייה, לעקוב אחרי כל העדכונים ברשתות החברתיות, ולהרגיש חלק מהדבר הגדול הזה מהסלון בבית. בסופו של דבר, המונדיאל הוא לא רק אירוע באצטדיון, אלא חגיגה גלובלית שמחברת בין אנשים, והחיבור הזה – הוא בחינם.