אחרי 737 ימים ארוכים, ימים של דאגה, ציפייה ותפילה, מגיע רגע משמעותי וטעון ברגשות. קבוצה של 20 ישראלים שהיו בשבי בעזה צפויה לחזור סוף סוף הביתה, אל משפחותיהם ואל מדינה שלמה שמחכה להם. החזרה שלהם היא לא דבר פשוט, אלא מבצע מורכב ומתוכנן בקפידה, שנקרא 'שבים לגבולם'. במבצע הזה שותפים גורמים רבים – מצה"ל, דרך צוותים רפואיים ופסיכולוגיים ועד ארגון בינלאומי חשוב בשם 'הצלב האדום'. זהו יום שבו שמחה גדולה על השבים מתערבבת בעצב עמוק על אלו שלא יחזרו, ועל התקופה הקשה שעברו כולם.

שלב אחר שלב: המסע המורכב הביתה

המסע חזרה מתחיל עם ארגון ה'צלב האדום'. תפקידו של הארגון הזה הוא להיות גורם ניטרלי, כלומר, הוא לא לוקח צד בסכסוך, ומטרתו היחידה היא לעזור לאנשים שנפגעו. אפשר לחשוב עליהם כמו על מתווכים שמטרתם היא להבטיח שהכל יעבור בשלום.

האיסוף והמעבר לישראל

שיירה של רכבי הצלב האדום, הכוללת גם אמבולנס למקרה הצורך, תיכנס לעזה ותאסוף את 20 החטופים ממקום שסוכם מראש. משם, השיירה תצא בנסיעה זהירה אל הגבול, שם יחכו לה כוחות צה"ל. המעבר הזה הוא רגע קריטי, ולכן הוא מתוכנן לפרטי פרטים כדי להבטיח את ביטחונם של השבים. ברגע שהם יחצו את הגבול ויהיו בידיים ישראליות, הם יועברו למחנה רעים, בסיס צבאי בנגב שהוכן במיוחד לקליטתם.

המפגש הראשון: חיבוק וטיפול

במחנה רעים מחכה להם עולם שלם של תמיכה. המקום הוגדל והותאם במיוחד כדי לקלוט את כל הקבוצה בבת אחת. כל חטוף שחוזר יקבל חדר נפרד ופרטי, שם יוכל להתארגן בשקט. הדבר הראשון שיקרה הוא בדיקה רפואית ראשונית, כדי לוודא שכולם מרגישים טוב ושאף אחד לא זקוק לטיפול דחוף. ומיד לאחר מכן, יגיע הרגע המרגש מכל: המפגש עם בני המשפחה הקרובים. אחרי כל כך הרבה זמן, החיבוק הראשון הזה הוא רגע עוצמתי של הקלה ושמחה. המומחים שנמצאים במקום מסבירים שהפרטיות והשקט בשלב הזה הם קריטיים כדי לאפשר להם לעכל את החזרה הביתה בקצב שלהם.

ממשיכים לבית החולים: תחילת ההחלמה

לאחר המפגש הראשוני, השבים יוטסו במסוקים של חיל האוויר ישירות לבתי חולים במרכז הארץ – שיבא, איכילוב ובילינסון. בכל בית חולים הוכן עבורם ועבור משפחותיהם 'מתחם כספת' – אזור סגור ומוגן לחלוטין, שבו רק הצוות הרפואי והמשפחה יכולים להיות. כאן יתחיל תהליך ארוך של שיקום. שיקום הוא לא רק טיפול בגוף, אלא גם בנפש. צוות של מומחים – רופאים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים – ילווה אותם ואת משפחותיהם, יעזור להם להתחזק, לעבד את החוויות הקשות ולהתחיל לאט לאט לחזור לשגרה.

רגעים של עצב: זוכרים את אלה שלא שבו

לצד השמחה על חזרתם של ה-20, ההסכם כולל גם חלק קשה וכואב: השבתם של 28 חטופים שלא שרדו את התקופה בשבי. חשוב מאוד למדינה ולמשפחות להביא גם אותם לקבורה מכובדת בארץ. התהליך הזה יתחיל רק אחרי שכל החטופים החיים יהיו בטוחים בישראל. רכבי הצלב האדום יאספו את ארונותיהם, וכשיגיעו לישראל, יתקיים טקס צבאי מלא כבוד. הארונות ייעטפו בדגל ישראל, חיילים יצדיעו להם ורב צבאי יאמר תפילה. זהו ביטוי של הכבוד העמוק והחוב של המדינה כלפי אזרחיה, גם לאחר מותם. משם, הם יועברו למכון לרפואה משפטית, שם מומחים יבצעו תהליך זיהוי ודאי, כדי לוודא שכל משפחה מקבלת את המידע הנכון והמדויק ביותר.

מבט לעתיד: המשימה עוד לא הושלמה

גם אחרי שהמבצע הזה יסתיים, המשימה הגדולה עדיין לא הושלמה. לצערנו, לא כל החטופים ישובו בפעימה הזו. לכן, הוקם כוח משימה בינלאומי מיוחד שיכלול נציגים מישראל, ארצות הברית, מצרים, קטאר, טורקיה והצלב האדום. מטרת הכוח הזה היא להמשיך ולפעול ללא הפסקה כדי לאתר ולהשיב את כל מי שעדיין לא חזר. כפי שאמר מתאם השבויים והנעדרים, גל הירש: "המשימה לא תושלם עד שכל חטופינו יהיו בבית". המשפט הזה מבטא את המחויבות העמוקה של ישראל לאזרחיה – לא להשאיר אף אחד מאחור, ולהמשיך במאמצים, קשים ומורכבים ככל שיהיו, עד שכולם ישובו לגבולם.