בתוך המציאות המורכבת של המצב הביטחוני, ישנם גיבורים שפועלים הרחק מאור הזרקורים. הם לא לובשים מדים של לוחמים, אלא חלוקים לבנים של מדענים, רופאים ומומחים. המשימה שלהם היא אחת הרגישות והחשובות ביותר: להעניק שם וזהות לאלו שלא שרדו את התקופה הקשה, ולהשיב אותם למשפחותיהם לקבורה מכובדת. זהו סיפורם של המומחים במרכז הלאומי לרפואה משפטית, שיוצאים למסע מדעי ורגשי כדי להביא תשובות הביתה.

חדר המצב של המדע

דמיינו מעבדה משוכללת, שנראית כמו בסרטי בילוש. זהו המרכז הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר, המקום שאליו מגיעים האנשים שנפגעו. בראש המבצע עומד ד"ר חן קוגל, מנהל המרכז, שמוביל צוות של עשרות מומחים. הצוות הזה הוא כמו נבחרת-על של מדענים: רופאים, מומחי DNA, אנתרופולוגים (חוקרי שלדים), רדיולוגים (מומחי צילום רנטגן) ואפילו מומחי רפואת שיניים. כולם עובדים יחד, בתיאום עם צה"ל והמשטרה, במטרה אחת – להגיע לוודאות מוחלטת. "אנו ניצבים בפני אתגר מקצועי, אבל אנחנו ערוכים אליו", מסביר ד"ר קוגל. ההצלחה שלהם היא לא רק מקצועית, אלא גם נותנת כוח למדינה שלמה.

ארגז הכלים של הבלשים המדעיים

כדי לפתור תעלומה כל כך מורכבת, המומחים משתמשים במגוון כלים טכנולוגיים מתקדמים. התהליך דומה להרכבת פאזל מסובך, כאשר כל חלק וחלק חייב להתאים במדויק.

מבט לעומק: סורק ה-CT

השלב הראשון הוא סריקת CT כלל-גופית. זהו מכשיר שנראה כמו טבעת גדולה, והוא מסוגל ליצור תמונה תלת-ממדית ומפורטת של פנים הגוף. הסריקה מאפשרת לרופאים לאתר סימנים ייחודיים כמו שתלים אורתופדיים, קוצבי לב, או אפילו שברים ישנים שהתאחו. כל פרט כזה יכול להיות הרמז הראשון בדרך לזיהוי, ממש כמו למצוא טביעת נעל ייחודית בזירת פשע.

החיוך הייחודי: רפואת שיניים פורנזית

ידעתם שמערכת השיניים של כל אדם היא ייחודית, כמעט כמו טביעת אצבע? צוות של רופאי שיניים מתנדבים משווה בין צילומי השיניים של הנפגע לבין הרישומים הרפואיים שלו ממרפאת השיניים. התאמה בין סתימה, טיפול שורש או צורת שן יכולה לספק זיהוי ודאי ומהיר.

הקוד הסודי של החיים: פענוח DNA

כאשר שיטות אחרות אינן מספיקות, המדענים פונים לכלי החזק ביותר שלהם: ה-DNA. ה-DNA הוא למעשה "ספר ההוראות" הייחודי שנמצא בכל תא בגופנו. במעבדה, בניהולה של ד"ר נורית בובליל, מפיקים דגימת DNA מהנפגע. במקביל, למשפחות יש מאגר דגימות DNA שנאסף מראש. על ידי השוואת הקוד הגנטי, ניתן להגיע להתאמה של 100%. "המעבדות כאן מצוידות בכל האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר", היא מסבירה. לעיתים, התהליך מהיר ולוקח שעות ספורות, אך במקרים מורכבים יותר, הוא יכול להימשך גם יום שלם.

יותר משם – הסיפור המלא

עבור ד"ר קוגל והצוות שלו, המשימה לא מסתיימת ברגע שהתקבל שם. "המטרה שלנו היא לא רק לדעת מיהו, אלא גם להבין מה קרה לו", הוא מדגיש. המידע הזה חיוני למשפחות כדי לקבל סוג של סגירת מעגל. הידיעה מה עבר על יקיריהן, קשה ככל שתהיה, מאפשרת להן להתחיל את תהליך האבל. הצוות מבין את כובד האחריות. "חלילה לנו לעשות איזושהי טעות", אומר ד"ר קוגל. לכן, שום מידע לא נמסר למשפחה עד שכל המומחים מסכימים והזיהוי ודאי לחלוטין.

כבוד, רגישות ותקווה

העבודה במכון היא קשה ומורכבת, לא רק מדעית אלא גם רגשית. הצוותים עובדים ימים ולילות, מתוך תחושת שליחות עמוקה. הם יודעים שבכל דגימה שהם בודקים, יש סיפור שלם ומשפחה שממתינה לתשובה. ההצלחה של המכון הישראלי היא יוצאת דופן בעולם. למשל, באסון התאומים בניו יורק, שבו נפגעו כ-2,700 איש, עד היום זוהו רק כ-1,700 מהם. בישראל, בזכות המומחיות והטכנולוגיה, הצליחו לזהות את כולם באירועים קודמים, והם נחושים לעשות זאת גם הפעם. עבודתם היא הביטוי העמוק ביותר לכך שבמדינת ישראל, כל אדם הוא עולם ומלואו, והמדינה עושה כל שביכולתה כדי להביא את כולם הביתה, ולתת להם את הכבוד האחרון המגיע להם.