כשגיבורים לא מסכימים: הוויכוח שמרגש את ישראל

דמיינו מצב: האדם שהעניק לכם את ההזדמנות הגדולה הראשונה בחיים, שזיהה את הכישרון שלכם והאמין בכם לפני כולם, יוצא פתאום נגד דעה שאתם מחזיקים בה בלהט. זה בדיוק מה שקרה לאחרונה בין הזמר והשחקן האהוב עידן עמדי, לבין מפיקת הטלוויזיה הבכירה טמירה ירדני. הסיפור שלהם, שהתחיל על במת "כוכב נולד" לפני שנים, הפך לוויכוח פומבי שמשקף שאלה גדולה ומורכבת שמעסיקה את החברה הישראלית כולה: איך נכון לפעול בתקופה ביטחונית מאתגרת כל כך?

עידן עמדי הוא לא רק אמן מוערך, אלא גם לוחם במילואים שנפצע במהלך הפעילות האחרונה בעזה. טמירה ירדני, מהצד השני, היא אחת הנשים החזקות בתעשיית הבידור הישראלית, והיא זו שגילתה את עמדי בתוכנית הריאליטי המצליחה. הקשר ביניהם הוא עמוק ואישי, ולכן חילוקי הדעות ביניהם הפכו לסמל של ויכוח גדול וכואב יותר, כזה שמתנהל בבתים רבים בישראל.

הרקע: מכתב האמנים

הכל התחיל כשקבוצה של יותר מאלף אמנים, סופרים, מוזיקאים ואנשי תרבות בישראל, ובהם טמירה ירדני, חתמו על מכתב פומבי. במכתב, הם קראו לעצור את הפעילות הצבאית ולמצוא דרכים אחרות להתמודד עם המצב הביטחוני. הדאגה המרכזית שלהם הייתה הפגיעה באזרחים חפים מפשע בעזה, ובמיוחד בילדים. הם הביעו את התחושה שישראל נושאת באחריות מוסרית ושהמצב הקיים אינו יכול להימשך. בין החותמים היו שמות מוכרים רבים כמו חוה אלברשטיין, דויד גרוסמן, גידי גוב ורבים אחרים.

מכתבים כאלה, שבהם אנשי ציבור מביעים את דעתם, הם כלי ותיק במדינות דמוקרטיות. הרעיון הוא להשתמש במעמד הציבורי כדי לעורר דיון ולהשפיע על מקבלי ההחלטות. אבל הפעם, המכתב הזה נגע בעצב חשוף במיוחד.

תגובתו של עידן: "אתם מנותקים מהמציאות"

עבור עידן עמדי, שחזר זה עתה מהלחימה בשטח וחווה על בשרו את המורכבות והסכנה, המכתב הזה הרגיש כמו צרימה. הוא הרגיש שהאמנים החתומים עליו מנותקים מהמציאות שהוא והחברים שלו פגשו. בפוסט נוקב שפרסם ברשתות החברתיות, הוא ביקר אותם בחריפות. הוא טען שהם אינם מבינים את המצב לאשורו, ותיאר כיצד בכל מקום בעזה הוא נתקל במסרים של שנאה כלפי ישראל ויהודים. הוא הרגיש שהם מדברים מתוך עמדה של פריבילגיה, של מי שלא באמת מבין את האתגר הביטחוני שישראל ניצבת בפניו.

עמדי כתב מתוך כאב ותסכול. מבחינתו, הוא וחבריו הלוחמים הקריבו את גופם ונפשם כדי להגן על אזרחי המדינה, כולל אותם אמנים, והוא הרגיש שהם לא מעריכים את ההקרבה הזו ואף פועלים נגדה. התגובה שלו זכתה לתמיכה רבה מצד אנשים שהזדהו עם תחושותיו ועם החוויה שלו מהשטח.

תשובתה של טמירה: "אני לא האויב שלך"

טמירה ירדני בחרה להגיב לעידן באופן אישי ומרגש. בריאיון רדיו, היא פנתה אליו ישירות, לא בכעס, אלא באהבה ובכבוד. "עמדי, אהוב לבי", היא פתחה, "הוכחת את עצמך. יש בך גבורה שאין בי... אני מבינה כל מילה שאתה אומר". היא הכירה בגבורתו ובהקרבה שלו, והסבירה שהיא מבינה את הכעס שלו.

אבל אז, היא הציגה את הצד שלה. "תחשוב עליי, טמירה. מה אני, האויב שלך?", שאלה. היא הסבירה שהיא והאמנים האחרים אינם אויבים, אלא אנשים שגם להם אכפת מאוד. ואז הגיע לב העניין מבחינתה: "ילדים תמימים בעזה לא עשו שום דבר... ילדים תמימים סובלים ממחסור חמור במזון - איך אפשר לחיות עם המשא הזה על גבינו?".

השאלה שלה לא הייתה שאלה של אסטרטגיה צבאית, אלא דילמה מוסרית. היא בעצם אמרה: גם אם אנחנו צודקים במאבק שלנו, איך אנחנו יכולים להשלים עם סבל נורא של ילדים? זו שאלה קשה שאין לה תשובה פשוטה, והיא מייצגת את נקודת המבט של רבים שמתקשים עם המחיר האנושי של המצב.

ויכוח שכולנו חלק ממנו

הוויכוח בין עידן עמדי לטמירה ירדני הוא לא סתם ריב בין מפורסמים. הוא מייצג שתי אמיתות, שתי נקודות מבט, שקשה מאוד ליישב ביניהן. נקודת המבט של עידן מגיעה מהשטח, מהחוויה הישירה של הלחימה, מההבנה העמוקה של האיום הביטחוני. היא מדגישה את הצורך להגן על הבית, להיות חזקים ולא להתנצל על כך. נקודת המבט של טמירה מגיעה ממקום אוניברסלי יותר, של מוסר ואנושיות. היא מדגישה את האחריות שלנו כלפי כל אדם, ובמיוחד כלפי חפים מפשע, ואת המחיר הכבד שנפשנו משלמת כחברה.

האתגר הגדול של החברה הישראלית הוא לדעת להחזיק את שתי האמיתות האלה יחד. להבין שהצורך בביטחון הוא אמיתי וקיומי, ובו בזמן, שהסבל של הצד השני הוא אמיתי ומעורר שאלות מוסריות קשות. אין כאן "רעים" ו"טובים". יש כאן אנשים שאכפת להם, שמתווכחים על הדרך הנכונה למען עתיד טוב יותר. היכולת לנהל ויכוח כזה, בכבוד ובהקשבה, גם כשזה כואב, היא אולי המבחן הגדול ביותר של כולנו.