מִי הֵם נוֹעָה וְדָנִיאֵל?

נוֹעָה קִירֶל הִיא זַמֶּרֶת מְאֹד מְפֻרְסֶמֶת בְּיִשְׂרָאֵל. אַתֶּם בֶּטַח מַכִּירִים אֶת הַשִּׁירִים שֶׁלָּהּ מֵהָרַדְיוֹ. הִיא אוֹהֶבֶת לָשִׁיר וְלִרְקֹד עַל בָּמוֹת גְּדוֹלוֹת. כְּשֶׁנוֹעָה שָׁרָה, הַרְבֵּה אֲנָשִׁים בָּאִים לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ. הֵם שָׂרִים אִתָּהּ וְשמֵחִים מְאֹד. זֶה כְּמוֹ לִהְיוֹת כּוֹכָב בְּהַצָּגָה בַּגַּן, רַק עַל בָּמָה עֲנָקִית.

דָּנִיאֵל פֶּרֶץ הוּא סְפּוֹרְטַאי מְצֻיָּן. הוּא שׁוֹעֵר כַּדּוּרֶגֶל. הַתַּפְקִיד שֶׁלּוֹ חָשׁוּב מְאֹד. הוּא עוֹמֵד בַּשַּׁעַר שֶׁל קְבוּצַת הַכַּדּוּרֶגֶל שֶׁלּוֹ. כְּשֶׁהַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה בּוֹעֶטֶת כַּדּוּר, דָּנִיאֵל צָרִיךְ לִהְיוֹת מָהִיר וְחָזָק. הוּא קוֹפֵץ וְעוֹצֵר אֶת הַכַּדּוּר כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לַשַּׁעַר. הוּא כְּמוֹ גִּבּוֹר-עָל שֶׁשּׁוֹמֵר עַל הַקְּבוּצָה שֶׁלּוֹ.

הַבְטָחָה שֶׁל חֲבֵרִים

נוֹעָה וְדָנִיאֵל הֵם חֲבֵרִים מְאֹד טוֹבִים. הֵם אוֹהֲבִים אֶחָד אֶת הַשְּׁנִיָּה מְאֹד. לִפְנֵי זְמַן מָה, דָּנִיאֵל שָׁאַל אֶת נוֹעָה שְׁאֵלָה חֲשׁוּבָה. הוּא שָׁאַל אוֹתָהּ אִם הִיא תִּרְצֶה לִהְיוֹת הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלּוֹ לְתָמִיד. נוֹעָה אָמְרָה "כֵּן!". הִיא הָיְתָה מְאֹד מְאֻשֶּׁרֶת.

כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מַבְטִיחִים זֶה לָזוֹ הַבְטָחָה כָּזֹאת, הֵם עוֹרְכִים חֲתֻנָּה. חֲתֻנָּה הִיא מְסִבָּה גְּדוֹלָה וּשְׂמֵחָה. כָּל הַחֲבֵרִים וְהַמִּשְׁפָּחָה בָּאִים לַחְגֹּג אִתָּם. זֶה קְצָת כְּמוֹ יוֹם הֻלֶּדֶת, אֲבָל בִּמְקוֹם לַחְגֹּג שֶׁאָדָם אֶחָד גָּדַל בְּשָׁנָה, חוֹגְגִים אֶת הָאַהֲבָה שֶׁל שְׁנֵי אֲנָשִׁים.

מְסִבָּה קְטַנָּה וּמְסִבָּה גְּדוֹלָה

לְנוֹעָה וּלְדָנִיאֵל הָיוּ שְׁתֵּי מְסִבּוֹת! זֶה כְּמוֹ לְקַבֵּל שְׁתֵּי עוּגוֹת יוֹם הֻלֶּדֶת. הַמְּסִבָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה קְטַנָּה וּמְיֻחֶדֶת. רַק הַמִּשְׁפָּחָה הֲכִי קְרוֹבָה וְהַחֲבֵרִים הֲכִי טוֹבִים הֻזְמְנוּ. הִיא הָיְתָה בְּמָקוֹם יָפֶה בְּתֵל אָבִיב שֶׁנִּקְרָא "בַּיִת עַל הַיָּם". דַּמְיְנוּ בַּיִת יָפֶה קָרוֹב לַגַּלִּים.

יוֹם לְאַחַר מִכֵּן, הֵם עָרְכוּ מְסִבָּה עֲנָקִית! לַמְּסִבָּה הַזֹּאת הִגִּיעוּ הֲמוֹן אֲנָשִׁים. הָיוּ שָׁם עוֹד זַמָּרִים, עוֹד סְפּוֹרְטָאִים וְהַרְבֵּה חֲבֵרִים. כֻּלָּם בָּאוּ לִרְקֹד, לֶאֱכֹל דְּבָרִים טְעִימִים וּלְשַׂמֵּחַ אֶת נוֹעָה וְדָנִיאֵל.

שִׂמְלָה שֶׁל נְסִיכָה

בַּחֲתֻנָּה, נוֹעָה לָבְשָׁה שִׂמְלָה לְבָנָה וּמַדְהִימָה. זֶה נִרְאָה כְּאִלּוּ הִיא נְסִיכָה מֵהָאַגָּדוֹת. מְעַצֵּב בְּגָדִים מְפֻרְסָם בְּשֵׁם אַלּוֹן לִיבְנֶה תָּפַר אֶת הַשִּׂמְלָה בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילָהּ. הָיְתָה לָהּ אֲפִלּוּ עוֹד שִׂמְלָה, כְּדֵי שֶׁתּוּכַל לְהַחְלִיף וְלִרְקֹד בְּנוֹחוּת. כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם מַחְלִיפִים בְּגָדִים כְּשֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים לְשַׂחֵק בַּחוּץ אַחֲרֵי הַגַּן.

הַטֶּקֶס הַמְּרַגֵּשׁ

הַחֵלֶק הֲכִי חָשׁוּב בַּחֲתֻנָּה נִקְרָא "הַטֶּקֶס". זֶה הָרֶגַע שֶׁבּוֹ נוֹעָה וְדָנִיאֵל עָמְדוּ יַחַד וְהִבְטִיחוּ אֶת הַהַבְטָחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלָּהֶם. זַמָּר מְפֻרְסָם אַחֵר, עִדָּן רַיְכֶל, שָׁר לָהֶם שְׁנֵי שִׁירִים יָפִים וּמְרַגְּשִׁים. הַשִּׁירִים דִּבְּרוּ עַל אַהֲבָה וְחַבֵרוּת. הַמּוּזִיקָה עָזְרָה לְכֻלָּם לְהַרְגִּישׁ כַּמָּה הָרֶגַע הַזֶּה הָיָה מְיֻחָד.

אַחֲרֵי הַטֶּקֶס, כֻּלָּם מָחֲאוּ כַּפַּיִם וְשָׂמְחוּ. נוֹעָה וְדָנִיאֵל הֵם עַכְשָׁו בַּעַל וְאִשָּׁה. זֶה אוֹמֵר שֶׁהֵם מַתְחִילִים מִשְׁפָּחָה חֲדָשָׁה מִשֶּׁלָּהֶם. הֵם יַמְשִׁיכוּ לַעֲזֹר זֶה לָזוֹ, לְשַׂמֵּחַ זֶה אֶת זוֹ וְלִהְיוֹת הַקְּבוּצָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁיֵּשׁ.