בטוח יצא לכם לגלול בטיקטוק או באינסטגרם ולראות סרטון שהפך ויראלי והגיע למיליוני צפיות. אולי זה היה אתגר ריקוד, מתכון מטורף או סתם סיפור אישי מרגש. אבל האם חשבתם פעם שאפשר להשתמש בכוח הזה, הכוח של הרשתות החברתיות, כדי לספר את הסיפור של מדינה שלמה? תוכנית חדשה ומרתקת בשם 'Storytellers Fellowship' (מלגת מספרי הסיפורים) עושה בדיוק את זה. היא מפגישה צעירים מוכשרים מרחבי העולם ומלמדת אותם איך להפוך לשגרירים הדיגיטליים של ישראל.

מי הם מספרי הסיפורים החדשים?

דמיינו חדר אחד שמלא בכישרון ואנרגיה: 22 צעירים יהודים, בגילאי 18 עד 35, שהגיעו לישראל מתשע מדינות שונות כמו ארצות הברית, בריטניה, קנדה וארגנטינה. מה מיוחד בהם? הם כולם יוצרי תוכן. יש ביניהם מוזיקאים שמלחינים שירים, אמנים ויזואליים שמציירים או מצלמים, כותבי בלוגים, כוכבי טיקטוק ואקטיביסטים שפועלים למען מטרות שחשובות להם. המשותף לכולם הוא הרצון להשתמש בקול הייחודי שלהם כדי לחבר אנשים בעולם לסיפור הישראלי, בדרך שלהם.

התוכנית היא יוזמה משותפת של שני גופים גדולים ומוכרים: תגלית, הארגון שמביא צעירים יהודים לטיולים חינוכיים בישראל, ואוניברסיטת רייכמן בהרצליה, המוכרת בזכות החדשנות שלה. יחד, הם יצרו 'חממה' מיוחדת למשך חודש שלם.

מה זה 'חממה' ליוצרי תוכן?

כמו שחממה בחקלאות עוזרת לצמחים קטנים לגדול ולהתחזק בתנאים הכי טובים, כך גם החממה הזו עוזרת לרעיונות של היוצרים הצעירים לפרוח. הם גרים ולומדים יחד בתל אביב ובקמפוס האוניברסיטה, ועוברים מסע אינטנסיבי של למידה ויצירה. הם משתתפים בסדנאות מקצועיות על צילום ועריכת וידאו, כתיבה יצירתית, בניית קהילה ברשת ואיך מספרים סיפור שירתק את הקהל.

אבל זה לא רק לימודים טכניים. הם גם יוצאים לסיורים ברחבי הארץ, פוגשים אנשים מכל קצוות החברה הישראלית ולומדים לעומק על ההיסטוריה, התרבות והאתגרים המורכבים של ישראל. הם נפגשים עם מומחים בכירים מתחום התקשורת, החדשנות ואפילו הביטחון, כמו נשיא האוניברסיטה פרופ' בועז גנור, וגם עם יוצרי תוכן ישראלים מצליחים כמו אלה קינן, שחולקים איתם טיפים מהניסיון שלהם.

למה זה כל כך חשוב עכשיו?

בעידן הדיגיטלי, המידע זורם מכל כיוון. לפעמים, הסיפורים ששומעים על ישראל ברשתות החברתיות הם חלקיים, לא מדויקים או מציגים רק צד אחד של המטבע. גידי מרק, מנכ"ל תגלית, מסביר שהמטרה היא "לפרוץ את תיבת התהודה". תיבת תהודה היא מצב שבו אנחנו שומעים רק דעות שדומות לשלנו, מה שמונע מאיתנו לראות את התמונה המלאה. התוכנית רוצה להציג קולות חדשים, אותנטיים ומגוונים שיספרו על ישראל ממבט אישי וכן.

פרופ' בועז גנור, נשיא אוניברסיטת רייכמן, הוסיף שהם רואים בזה שליחות. המטרה היא להעניק ליוצרים האלה כלים וידע כדי שיוכלו להשפיע על השיח העולמי מתוך אחריות, יצירתיות ואהבה לישראל.

מהפרויקט האישי לקהילה עולמית

במהלך החודש, כל משתתף עובד על פרויקט אישי. זה יכול להיות סדרת סרטוני טיקטוק קצרים, שיר מקורי, קמפיין תוכן באינסטגרם או אפילו הרצאה. צ'לסי ג'ייקובסון, יוצרת תוכן מניו יורק, שיתפה: "המטרה שלי כאן היא להעמיק את ההיכרות שלי עם המציאות הישראלית ולבחון מחדש את החיבור שלי ליהדות ולמדינה היהודית, ממקום אישי וכן".

הסיפור לא נגמר בסוף החודש. המשתתפים מקבלים ליווי מקצועי לשלושה חודשים נוספים, כדי לעזור להם להפוך את הפרויקטים שלהם למציאות ולהפיץ אותם ברשת. השאיפה הגדולה היא ליצור קהילה בינלאומית של יוצרים שמחוברים לישראל, תומכים אחד בשני וממשיכים לספר את הסיפור הישראלי המורכב והיפהפה, כל אחד בקולו המיוחד. הם לא רק מבקרים בישראל, הם הופכים לחלק פעיל מהסיפור שלה.