לִפְעָמִים, אֲנָשִׁים מַרְגִּישִׁים דְּבָרִים שׁוֹנִים מְאוֹד בְּנוֹגֵעַ לְאוֹתוֹ הַדָּבָר. זֶה קְצָת כְּמוֹ בְּגַן הַמִּשְׂחָקִים. יֶלֶד אֶחָד רוֹצֶה לְשַׂחֵק תּוֹפֶסֶת, וְיַלְדָּה אַחֶרֶת רוֹצָה לִבְנוֹת אַרְמוֹן בַּחוֹל. שְׁנֵיהֶם רוֹצִים לֵהָנוֹת, אֲבָل הֵם חוֹשְׁבִים עַל דְּרָכִים שׁוֹנוֹת לַעֲשׂוֹת זֹאת. סִפּוּר דּוֹמֶה קָרָה לַאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים בְּיִשְׂרָאֵל, וְהוּא מְלַמֵּד אוֹתָנוּ דָּבָר חָשׁוּב עַל דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת וְעַל דְּרָכִים מְיֻחָדוֹת לְהַרְאוֹת מָה אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים.

מַה קָּרָה עִם הַמִּכְתָּב הַמְּיֻחָד?

בְּיִשְׂרָאֵל יֵשׁ הַרְבֵּה אֳמָּנִים. אֳמָּנִים הֵם אֲנָשִׁים שֶׁשָּׁרִים שִׁירִים, מְצַיְּרִים צִיּוּרִים, אוֹ מְשַׂחֲקִים בְּהַצָּגוֹת. יוֹם אֶחָד, קְבוּצָה שֶׁל אֳמָּנִים, וּבֵינֵיהֶם זַמֶּרֶת מְפֻרְסֶמֶת בְּשֵׁם חַוָּה אַלְבֶּרְשְׁטֵיין, הֶחְלִיטוּ לִכְתֹּב מִכְתָּב מְיֻחָד. בַּמִּכְתָּב הַזֶּה, שֶׁנִּקְרָא גַּם "עֲצוּמָה", הֵם סִפְּרוּ עַל הָרְגָשׁוֹת שֶׁלָּהֶם בְּקֶשֶׁר לַמַּצָּב הַבִּטְחוֹנִי הַקָּשֶׁה בָּאָרֶץ. הֵם כָּתְבוּ שֶׁהֵם דּוֹאֲגִים מְאוֹד וְרוֹצִים שֶׁהַדְּבָרִים יִהְיוּ שׁוֹנִים. זֶה הָיָה הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם לְהַבִּיעַ אֶת דַּעְתָּם.

לֹא כֻּלָּם הִסְכִּימוּ

אֲבָל, לֹא כָּל מִי שֶׁקָּרָא אֶת הַמִּכְתָּב הִסְכִּים עִם הָאֳמָּנִים. אֶחָד מֵהֶם הָיָה עִידָן עַמָּדִי. עִידָן הוּא גַּם זַמָּר מְאוֹד אָהוּב, וְגַם חַיָּל אַמִּיץ שֶׁעוֹזֵר לִשְׁמֹר עַל הַמְּדִינָה. כְּשֶׁעִידָן קָרָא אֶת הַמִּכְתָּב, הוּא הִרְגִּישׁ אַחֶרֶת. הוּא חָשַׁב שֶׁהַמִּכְתָּב לֹא מְסַפֵּר אֶת כָּל הַסִּפּוּר. הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁמְּאוֹד חָשׁוּב לִתְמֹךְ בַּחַיָּלִים שֶׁעוֹבְדִים קָשֶׁה כָּל כָּךְ. הַדֵּעָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה שׁוֹנָה. זֶה כְּמוֹ שְׁנֵי חֲבֵרִים טוֹבִים שֶׁמִּתְוַכְּחִים. כָּל אֶחָד בָּטוּחַ שֶׁהוּא צוֹדֵק, וְשניהם אוֹהֲבִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי.

הַשּׁוֹפֵט וְהַכִּסְּאוֹת הָרֵיקִים

וְאָז נִכְנַס לַסִּפּוּר אִישׁ חָכָם בְּשֵׁם עוֹדֵד מוֹדְרִיק. עוֹדֵד הָיָה פַּעַם שׁוֹפֵט. שׁוֹפֵט הוּא אָדָם שֶׁעֲבוֹדָתוֹ הִיא לַעֲזֹר לַאֲנָשִׁים לִפְתֹּר חִלּוּקֵי דֵּעוֹת בְּדֶרֶךְ שְׁקֵטָה וּמְכֻבֶּדֶת. יוֹם אֶחָד, עוֹדֵד קָנָה כַּרְטִיסִים לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ, כְּדֵי לָלֶכֶת לִרְאוֹת הוֹפָעָה שֶׁל הַזַּמֶּרֶת חַוָּה אַלְבֶּרְשְׁטֵיין. הוּא מְאוֹד הִתְרַגֵּשׁ. אֲבָל אָז, הוּא קָרָא אֶת הַמִּכְתָּב שֶׁחַוָּה חָתְמָה עָלָיו. פִּתְאוֹם, הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא כְּבָר לֹא רוֹצֶה לָלֶכֶת לַהוֹפָעָה. הוּא לֹא הִסְכִּים עִם הַדֵּעָה שֶׁלָּהּ.

דֶּרֶךְ מְחָאָה שְׁקֵטָה וּמְיֻחֶדֶת

עוֹדֵד חָשַׁב וְחָשַׁב. אֵיךְ הוּא יָכוֹל לְהַרְאוֹת אֶת מָה שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ, בְּלִי לִצְעֹק וּבְלִי לְהַפְרִיעַ לְאַף אֶחָד? וְאָז הָיָה לוֹ רַעְיוֹן מַבְרִיק. הוּא אָמַר לְעַצְמוֹ: "אֲנַחְנוּ לֹא נֵלֵךְ לַהוֹפָעָה. אֲבָל גַּם לֹא נִמְכֹּר אֶת הַכַּרְטִיסִים". הוּא רָצָה שֶׁשְּׁנֵי הַכִּסְּאוֹת שֶׁלָּהֶם, בְּאֶמְצַע כָּל הָאֲנָשִׁים, יִשָּׁאֲרוּ רֵיקִים. זֹאת הָיְתָה הַדֶּרֶךְ הַשְּׁקֵטָה וְהַמְּיֻחֶדֶת שֶׁלּוֹ לוֹמַר: "אֲנִי לֹא מַסְכִּים". כִּסֵּא רֵיק לֹא עוֹשֶׂה רַעַשׁ, אֲבָל הוּא שׁוֹלֵחַ מֶסֶר חָזָק.

חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל הַקְשָׁבָה וְשֶׁל סְלִיחָה

הַסִּפּוּר הַזֶּה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁגַּם כְּשֶׁמִּתְוַכְּחִים, חָשׁוּב לְהִזָּהֵר בַּמִּלִּים. הַזַּמָּר עִידָן עַמָּדִי, מִתּוֹךְ כַּעַס, כָּתַב מִלָּה לֹא יָפָה עַל הָאֳמָּנִים. אֲבָל אַחַר כָּךְ, הוּא הִצְטַעֵר עַל כָּךְ וּמָחַק אֶת הַמִּלָּה. זֶה מַרְאֶה שֶׁגַּם מְבֻגָּרִים טוֹעִים לִפְעָמִים, וְהַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב הוּא לָדַעַת לְהַגִּיד סְלִיחָה.

כֻּלָּנוּ רוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה טוֹב

בַּסּוֹף, הַדָּבָר הֲכִי יָפֶה הוּא לִזְכֹּר דָּבָר אֶחָד. גַּם הָאֳמָּנִים שֶׁכָּתְבוּ אֶת הַמִּכְתָּב, גַּם הַחַיָּל שֶׁלֹּא הִסְכִּים, וְגַם הַשּׁוֹפֵט עִם הַכִּסֵּא הָרֵיק – כֻּלָּם אוֹהֲבִים אֶת יִשְׂרָאֵל וְרוֹצִים שֶׁיִּהְיֶה פֹּה טוֹב. יֵשׁ לָהֶם פָּשׁוּט דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת עַל הַדֶּרֶךְ הֲכִי טוֹבָה לַעֲשׂוֹת זֹאת. זֶה מַזְכִּיר מִשְׁפָּחָה: אִמָּא, אַבָּא, וְהַיְּלָדִים לֹא תָּמִיד מַסְכִּימִים עַל הַכֹּל, אֲבָל הֵם תָּמִיד אוֹהֲבִים וְדוֹאֲגִים אֶחָד לַשֵּׁנִי. הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב הוּא לְדַבֵּר, לְהַקְשִׁיב, וְלִמְצֹא דְּרָכִים יְצִירָתִיּוֹת לְהַבִּיעַ אֶת עַצְמֵנוּ, אֲפִלּוּ אִם זֶה רַק עִם כִּסֵּא רֵיק.