דמיינו שאתם בלשים שמקבלים משימה לחקור את המקומות הכי נסתרים בגוף האדם. אתם לא מחפשים פושעים, אלא גיבורי-על זעירים. זו בדיוק העבודה של פרופ' יפעת מרבל, מדענית ישראלית ממכון ויצמן למדע, שזכתה לאחרונה בכבוד אדיר: כתב העת המדעי החשוב בעולם, Nature, בחר בה לאחת מעשרת האנשים שהשפיעו הכי הרבה על המדע השנה. וכל זה קרה דווקא בתקופה מאתגרת, אחרי שהמעבדה שלה נפגעה קשות באירוע ביטחוני.

מהו הסוד שהתחבא ב'פח האשפה' של התאים?

כדי להבין את התגלית של פרופ' מרבל, בואו נחשוב על הגוף שלנו כעל עיר ענקית ותוססת. כל תא בגוף הוא כמו בניין בעיר הזו, ובתוך כל בניין יש עובדים קטנים שנקראים חלבונים. החלבונים עושים הכול: בונים, מתקנים, מעבירים מסרים ושומרים על הסדר. כמו כל עובד, לפעמים חלבונים מתעייפים, מתקלקלים או מסיימים את תפקידם. מה עושים איתם? כאן נכנסים לתמונה הפרוטאזומים – מרכזי המיחזור של התא.

עד היום, מדענים חשבו שהפרוטאזומים הם פשוט 'פחי אשפה' או 'מגרסות' שתפקידן לפרק את החלבונים הישנים לחלקים קטנים וחסרי תועלת. אבל פרופ' מרבל וצוותה חשדו שאולי קורה שם משהו נוסף. הם פיתחו טכנולוגיה מיוחדת שאפשרה להם 'להציץ' לתוך פחי האשפה האלה ולראות מה באמת מתרחש. מה שהם גילו היה לא פחות ממדהים.

הם ראו שהפרוטאזומים לא סתם מפרקים חלבונים, אלא חותכים אותם בצורה מדויקת ומייצרים מהם חתיכות קטנטנות שנקראות פפטידים. חלק מהפפטידים האלה הם בעצם לוחמים סודיים של מערכת החיסון! הם מסוגלים לתקוף ולהשמיד חיידקים ופולשים אחרים. במילים אחרות, פרופ' מרבל גילתה רובד חדש ונסתר של מערכת החיסון, מעין צבא גיבוי שהגוף שלנו מייצר כל הזמן מתוך הפסולת של עצמו.

אנטיביוטיקה טבעית: נשק חדש במאבק בחיידקים

למה התגלית הזו כל כך חשובה? כולנו מכירים את האנטיביוטיקה, התרופה שעוזרת לנו להילחם בזיהומים חיידקיים. הבעיה היא שבשנים האחרונות, חיידקים רבים פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה. הם למדו איך להתגונן מפני התרופות שלנו, מה שהופך את הטיפול בזיהומים לקשה ומסוכן יותר. זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר של הרפואה המודרנית.

התגלית של פרופ' מרבל פותחת דלת לעולם חדש של אפשרויות. במקום להסתמך רק על אנטיביוטיקה מלאכותית, אולי נוכל להשתמש ב'אנטיביוטיקה הטבעית' שהגוף שלנו מייצר בעצמו. הצוות שלה יצר מאגר מידע ענק של מאות אלפי פפטידים כאלה, בעלי פוטנציאל להילחם בחיידקים. בעתיד, ייתכן שרופאים יוכלו לתת למטופלים, במיוחד לאנשים עם מערכת חיסונית חלשה, את הפפטידים המדויקים שהם צריכים כדי לחזק את ההגנה של גופם.

מתוך הקושי, לצמיחה עולמית

הדרך לתגלית המרעישה הזו לא הייתה קלה. חודשים ספורים לפני פרסום המחקר, בזמן אירוע ביטחוני, הבניין שבו שכנה המעבדה של פרופ' מרבל במכון ויצמן נפגע. הנזק היה גדול מאוד. ציוד יקר נהרס, ודגימות מחקר של שנים היו בסכנה. זה היה רגע קשה מאוד עבור פרופ' מרבל והצוות שלה, שראו את מקום עבודתם, שהיה להם כמו בית, ניזוק קשות.

אבל במקום להתייאש, הם נכנסו לפעולה. יחד עם כוחות ההצלה, הם עבדו במהירות כדי להציל כל דגימה וכל פיסת מידע שאפשר היה. הם העבירו את מה שנותר למעבדה זמנית והתחילו את תהליך השיקום. פרופ' מרבל מספרת שהמבט שלה ושל המכון כולו מופנה תמיד קדימה – אל התקומה, אל העשייה ואל העתיד. "קורים כאן דברים חשובים, ויש לנו הרבה מה להציע לעולם", היא אומרת. "זו שליחות".

הבחירה בה לרשימת Nature's 10 היא לא רק הכרה בגאונות המדעית שלה, אלא גם ברוח האיתנה וביכולת שלה ושל צוותה להמשיך לחקור ולגלות, גם מול אתגרים עצומים. סיפורה של פרופ' יפעת מרבל הוא תזכורת עוצמתית לכך שהסקרנות האנושית, היצירתיות והנחישות יכולות לפרוץ כל מכשול, ולגלות אוצרות נסתרים במקומות הכי לא צפויים – אפילו בפח האשפה של התא.