גיבורת מדע ישראלית

דמיינו שאתם מקבלים פרס כאחד מעשרת האנשים הכי חשובים בעולם בתחום שאתם אוהבים. זה בדיוק מה שקרה לפרופסור יפעת מרבל, מדענית ממכון ויצמן למדע ברחובות. מגזין מדעי חשוב מאוד בשם 'Nature' (שפירושו 'טבע') בחר בה להיות ברשימה מיוחדת של עשרת האנשים שהייתה להם את ההשפעה הגדולה ביותר על המדע השנה. זהו כבוד עצום, שמראה כמה התגליות שלה חשובות לכולנו.

אבל הסיפור של פרופ' מרבל מיוחד עוד יותר. היא קיבלה את הבשורה המרגשת הזו דווקא בתקופה לא פשוטה, לאחר שהמעבדה שלה, המקום בו היא עושה את כל הניסויים והתגליות, ניזוקה מאוד במהלך אירוע ביטחוני. למרות הקושי, היא לא ויתרה והמשיכה לחקור ולגלות, והסיפור שלה הוא סיפור על תקווה, התמדה וכוחו של המדע.

הבלשית שפתרה את תעלומת 'פח האשפה' של התא

כדי להבין את התגלית המדהימה של פרופ' מרבל, בואו נדמיין שהגוף שלנו הוא עיר ענקית, וכל תא הוא בניין בעיר הזאת. בתוך כל 'בניין' כזה יש המון 'עובדים' שנקראים חלבונים. הם עושים את כל העבודות החשובות. כמו בעיר אמיתית, גם בתא יש 'פחי אשפה' או מרכזי מיחזור, שאליהם נשלחים חלבונים ישנים או מקולקלים. למרכזי המיחזור האלה קוראים פרוטאוזומים.

מה מסתתר בזבל?

עד היום, מדענים חשבו שהפרוטאוזומים פשוט מפרקים את החלבונים הישנים ל'אשפה' חסרת שימוש. אבל פרופ' מרבל, כמו בלשית אמיתית, הרגישה שמשהו נוסף קורה שם. היא והצוות שלה פיתחו כלים מיוחדים כדי להציץ לתוך 'פחי האשפה' האלה. מה שהם גילו היה מדהים: הפרוטאוזומים לא סתם זורקים את החלבונים, אלא חותכים אותם לחתיכות קטנטנות ומיוחדות שנקראות פפטידים.

צבא של גיבורי-על זעירים

וזה החלק הכי מרגש: החתיכות הקטנות האלה, הפפטידים, הם בעצם גיבורי-על! יש להם כוח מיוחד להילחם בחיידקים רעים שפולשים לגופנו. זה כאילו בתוך מרכז המיחזור של התא מסתתר מפעל סודי שמייצר צבא של לוחמים קטנטנים שמגנים עלינו. פרופ' מרבל קוראת לזה 'אנטיביוטיקה טבעית' – תרופה שהגוף שלנו מייצר בעצמו!

למה התגלית הזו כל כך חשובה לעתיד של כולנו?

אולי שמעתם שלפעמים, כשאנחנו חולים, הרופא נותן לנו תרופה שנקראת אנטיביוטיקה. אנטיביוטיקה עוזרת לגוף שלנו להילחם בחיידקים. הבעיה היא שלפעמים, החיידקים לומדים להתגונן מפני האנטיביוטיקה, והיא מפסיקה לעבוד. זהו אתגר גדול לרפואה בכל העולם.

התגלית של פרופ' מרבל פותחת דלת לעולם חדש של תרופות. אולי בעתיד, במקום להשתמש באנטיביוטיקה רגילה, רופאים יוכלו לתת למטופלים את אותם פפטידים טבעיים שהגוף שלנו כבר יודע לייצר. זה יכול לעזור במיוחד לאנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה, כמו חולי סרטן או אנשים שעברו השתלת איברים. התרופות החדשות האלה יהיו חכמות ומדויקות יותר, כי הן מבוססות על משהו שהטבע עצמו יצר.

להתגבר על הקושי ולהמשיך קדימה

הדרך לתגלית לא הייתה קלה. כמה חודשים לפני שהעולם כולו שמע על המחקר שלה, קרה אירוע ביטחוני קשה, והבניין שבו הייתה המעבדה של פרופ' מרבל במכון ויצמן נפגע. נגרם נזק גדול, וכל הציוד והדגימות החשובות היו בסכנה.

פרופ' מרבל והצוות שלה לא נבהלו. יחד עם צוותי עזרה וביטחון, הם נכנסו לבניין, ובזהירות הצילו כל מה שיכלו. הם עבדו מהר כדי להעביר את הדגימות למקום בטוח והתחילו מיד במלאכת הקמת המעבדה מחדש במקום אחר. הסיפור שלהם מראה שגם כשקורים דברים קשים, אפשר להתגבר עליהם בעזרת עבודת צוות ונחישות. פרופ' מרבל מדגישה שתמיד צריך להסתכל קדימה, אל הבנייה והצמיחה, ולא אל מה שנפגע. היא מאמינה שהידע והיצירתיות של האנשים בישראל הם המשאב הכי יקר שלנו, ושהמדע הישראלי יכול לתרום המון לעולם כולו.

הסיפור של פרופ' יפעת מרבל הוא לא רק סיפור על מדע. זהו סיפור על סקרנות שמובילה לתגליות מופלאות, על היכולת להתמודד עם אתגרים קשים, ועל התקווה לעתיד טוב ובריא יותר לכולנו, בזכות גיבורי-על זעירים שמסתתרים בתוך הגוף שלנו.