אם השתמשתם לאחרונה בצ'אט GPT כדי לקבל עזרה בשיעורי בית, יצרתם תמונה מצחיקה בעזרת אפליקציה, או שמתם לב שהדמויות במשחק המחשב שלכם נהיות חכמות יותר, אז כבר פגשתם את הבינה המלאכותית, או בקיצור AI. הטכנולוגיה הזו נמצאת בכל מקום, וההתלהבות סביבה עצומה. חברות ענק כמו גוגל, מיקרוסופט ומטא משקיעות מיליארדי דולרים כדי לפתח את ה-AI הכי מתקדם שיש, והן מבטיחות שהוא ישנה את העולם שלנו מהקצה אל הקצה. אבל לצד ההתרגשות, יש גם שאלה גדולה שמרחפת באוויר: האם כל ההייפ הזה הוא אמיתי, או שאולי מדובר ב'בועה' שעומדת להתפוצץ?

מה זה בכלל 'בועת טק'?

כדי להבין את החשש, בואו נחזור בזמן לשנת 2000. באותה תקופה, האינטרנט היה הדבר הכי חם, והמון חברות חדשות, שנקראו חברות 'דוט-קום', קמו כמו פטריות אחרי הגשם. אנשים השקיעו בהן המון כסף מתוך אמונה שהן יהפכו לדבר הגדול הבא, גם אם לחברות האלה לא היה רעיון ברור איך הן הולכות להרוויח כסף. זה היה כמו מסיבה ענקית שכולם רצו להצטרף אליה. אבל אז, בבת אחת, המסיבה נגמרה. אנשים הבינו שהרבה מהחברות האלה לא באמת שוות כל כך הרבה, והפסיקו להשקיע. המניות שלהן צנחו, חברות נסגרו, ואנשים רבים הפסידו כסף. האירוע הזה זכור עד היום כ'התפוצצות בועת הדוט-קום'.

אז למה חוששים מבועה חדשה?

הסיבה שרבים משווים את מה שקורה היום עם AI לבועת הדוט-קום היא הדמיון בהתלהבות. גם היום, כמו אז, יש המון כסף שזורם לתחום אחד, המון הבטחות על 'שינוי העולם', והמון חברות סטארט-אפ חדשות שמקבלות הערכות שווי דמיוניות. חברות הטכנולוגיה הגדולות מתכננות להשקיע יחד סכום מדהים של כ-400 מיליארד דולר בתשתיות AI רק בשנה הבאה! זה המון כסף, והשאלה הגדולה היא האם הן יצליחו להחזיר את ההשקעה הזאת. לכן, יש אנשים שחוששים שאנחנו רואים את אותו הסרט שוב, ושההתלהבות הגדולה תסתיים במפח נפש.

הפעם זה שונה: טיעוניהם של האופטימיים

למרות החששות, מומחים רבים טוענים שהמצב היום שונה לחלוטין ממה שהיה בשנת 2000, ויש להם כמה סיבות טובות לכך.

השחקנים הגדולים במגרש

ההבדל המשמעותי ביותר הוא מי מוביל את מהפכת ה-AI. בבועת הדוט-קום, רוב החברות היו סטארט-אפים קטנים ושבריריים. היום, מי שמוביל את המהפכה הן ענקיות הטכנולוגיה הגדולות והיציבות בעולם: מיקרוסופט, גוגל, אמזון ומטא (פייסבוק). אלו חברות שמרוויחות המון כסף ממקורות אחרים (כמו פרסומות, מכירות אונליין או תוכנות מחשב), והן לא בסכנת קריסה. אפשר לחשוב על זה כך: זה לא כמו להמר על קבוצת כדורגל שכונתית חדשה, אלא כמו לראות את הקבוצות הכי חזקות בעולם משקיעות בבניית אצטדיון חדש ומתקדם. הסיכוי להצלחה הרבה יותר גבוה.

מרוץ עולמי

בשונה מתקופת הדוט-קום, מהפכת ה-AI היא לא רק עניין עסקי, אלא גם זירת תחרות בין מדינות, בעיקר בין ארצות הברית לסין. כל מדינה רוצה להוביל בתחום הטכנולוגי החשוב הזה, ולכן ממשלות מזרימות כסף ותמיכה לחברות המקומיות שלהן. התחרות הזאת מבטיחה שההשקעות בתחום יימשכו, בדומה למרוץ לחלל שהיה בין ארה"ב לברית המועצות. זה הופך את התחום להרבה יותר יציב.

ערך שמרגישים מיד

בן הורוביץ, אחד המשקיעים המפורסמים בעמק הסיליקון, מסביר הבדל נוסף. האינטרנט של שנות ה-90 היה בעל ערך רק כשהרבה אנשים התחברו אליו. אם היית היחיד עם אינטרנט, לא היה לך עם מי לדבר. לעומת זאת, AI מספק ערך מיידי. אתם יכולים לבקש ממנו לכתוב סיכום, ליצור תמונה או לתרגם טקסט, ולקבל תוצאה מיידית, גם אם אתם היחידים שמשתמשים בו. זה גורם לאימוץ של הטכנולוגיה להיות מהיר הרבה יותר.

ועדיין, יש סיבות לדאגה

הצד השני של המטבע הוא שלא הכל ורוד. החשש הגדול הוא שהחברות משקיעות סכומי עתק בלי מודל עסקי ברור שיחזיר את הכסף. מכירת מנויים לצ'אטבוט ב-20 דולר לחודש פשוט לא תספיק כדי לכסות השקעות של מאות מיליארדי דולרים. החברות בונות על כך שעסקים גדולים ישלמו הרבה כסף כדי להשתמש ב-AI, אבל חברות כאלה נוטות להיות שמרניות. לקח להן יותר מעשר שנים לאמץ באופן מלא את טכנולוגיית הענן (כמו גוגל דרייב או דרופבוקס), וייתכן שגם עם AI זה ייקח זמן. הפער הזה, בין ההשקעות העצומות עכשיו לבין ההכנסות הגדולות שאולי יגיעו רק בעתיד, הוא מה שמדאיג את המשקיעים.

אז, בועה או לא בועה?

התשובה, כנראה, נמצאת איפשהו באמצע. ייתכן שאנחנו כן בתוך סוג של בועה, שבה ההתלהבות גורמת למחירים ולשווי של חברות להיות קצת מנופחים. ג'ף בזוס, מייסד אמזון, טוען שזהו תהליך טבעי. לדבריו, כל טכנולוגיה גדולה ששינתה את העולם – כמו הרכבת, המכונית או החשמל – יצרה 'בועה' של התלהבות והשקעות בהתחלה. חלק מהחברות לא שרדו, אבל בסופו של דבר, הטכנולוגיה עצמה נשארה ושינתה את חיינו. יכול להיות שזה מה שקורה גם עכשיו. גם אם תהיה 'התפוצצות' קטנה והתאמה של הציפיות, אין ספק שהבינה המלאכותית כאן כדי להישאר, והיא הולכת להיות חלק מרכזי ומרגש בעתיד של כולנו.