מִי זֶה קוֹן?

בְּעוֹלַם הַכַּדּוּרְסַל יֵשׁ כּוֹכָב חָדָשׁ. שְׁמוֹ הוּא קוֹן קְנוּפֶּל. קוֹן הוּא שַׂחְקָן צָעִיר מְאוֹד. זֹאת הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ בַּמִּשְׂחָק הַגָּדוֹל. שַׂחְקָן חָדָשׁ נִקְרָא "רוּקִי".

קוֹן מְשַׂחֵק בִּקְבוּצָה מְיֻחֶדֶת. שֵׁם הַקְּבוּצָה הוּא שָׁארְלוֹט הוֹרְנֶטְס. הַקְּבוּצָה שֶׁלּוֹ גֵּאָה בּוֹ מְאוֹד. הוּא כְּבָר עָשָׂה דְּבָרִים מַדְהִימִים. הוּא מַרְאֶה לְכֻלָּם כַּמָּה הוּא טוֹב.

מָה זֹאת "שְׁלָשָׁה"?

בְּמִשְׂחַק כַּדּוּרְסַל, צָרִיךְ לִקְלֹעַ אֶת הַכַּדּוּר לַסַּל. אִם קוֹלְעִים מִקָּרוֹב, מְקַבְּלִים שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת. אֲבָל יֵשׁ קַו מְיֻחָד עַל הַמִּגְרָשׁ. הַקַּו הַזֶּה רָחוֹק מְאוֹד מֵהַסַּל.

אִם שַׂחְקָן זוֹרֵק אֶת הַכַּדּוּר מֵאֲחוֹרֵי הַקַּו הַזֶּה, וְהַכַּדּוּר נִכְנַס לַסַּל, זֶה כְּמוֹ קֶסֶם! זֹאת "שְׁלָשָׁה". הַקְּבוּצָה מְקַבֶּלֶת שָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת. זֶה הֲמוֹן! זֶה מַמָּשׁ קָשֶׁה לַעֲשׂוֹת.

הַשִּׂיא הַמַּדְהִים שֶׁל קוֹן

קוֹן הוּא מוּמְחֶה בִּזְרִיקוֹת שָׁלֹשׁ. הוּא מִתְאַמֵּן עַל זֶה הַרְבֵּה מְאוֹד. בְּאֶחָד הַמִּשְׂחָקִים, הוּא קָלַע אֶת הַשְּׁלָשָׁה הַמֵּאָה שֶׁלּוֹ. מֵאָה שְׁלָשׁוֹת! זֶה כְּמוֹ לְקַבֵּל מֵאָה בְּמִבְחָן עֲנָקִי.

הַדָּבָר הֲכִי מְיֻחָד הוּא הַמְּהִירוּת. קוֹן עָשָׂה זֹאת בְּהֶסְפֵּק מַדְהִים. הוּא הִגִּיעַ לְמֵאָה שְׁלָשׁוֹת יוֹתֵר מַהֵר מִכָּל שַׂחְקָן אַחֵר. יוֹתֵר מַהֵר מִכָּל הַשַּׂחְקָנִים שֶׁהָיוּ אֵי פַּעַם. זֶה נִקְרָא לִשְׁבֹּר שִׂיא. זֶה כְּמוֹ לָרוּץ הֲכִי מַהֵר בְּתַחֲרוּת רִיצָה בְּבֵית הַסֵּפֶר.

הַשְׁוָואָה לְכוֹכָבִים גְּדוֹלִים

יֵשׁ שַׂחְקָן מְפֻרְסָם מְאוֹד בְּשֵׁם סְטֶף קֶרִי. סְטֶף הוּא הַמֶּלֶךְ שֶׁל הַשְּׁלָשׁוֹת. הוּא קָלַע הֲכִי הַרְבֵּה בָּעוֹלָם. אֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים שֶׁאוּלַי יוֹם אֶחָד, קוֹן יִהְיֶה טוֹב כָּמוֹהוּ.

זֶה מַרְגִּישׁ כְּמוֹ שֶׁיֶּלֶד צָעִיר לוֹמֵד לִצְעֹד. בַּהַתְחָלָה הוּא הוֹלֵךְ לְאַט. אֲבָל קוֹן כְּבָר עַכְשָׁיו רָץ מַהֵר מְאוֹד! הוּא קוֹלֵעַ יוֹתֵר שְׁלָשׁוֹת בְּכָל מִשְׂחָק מִמָּה שֶׁסְּטֶף קָלַע כְּשֶׁהוּא הָיָה חָדָשׁ.

לְשַׂחֵק בְּיַחַד זֶה הַכֹּחַ

קוֹן לֹא עָשָׂה אֶת זֶה לְבַד. כַּדּוּרְסַל הוּא מִשְׂחָק קְבוּצָתִי. חֲבֵרִים לַקְּבוּצָה עוֹזְרִים אֶחָד לַשֵּׁנִי. הֵם מוֹסְרִים אֶת הַכַּדּוּר. הֵם מְעוֹדְדִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי.

כְּדֵי לִקְלֹעַ סַל, צָרִיךְ שֶׁחָבֵר יִמְסֹר לְךָ מְסִירָה טוֹבָה. זֶה כְּמוֹ לִבְנוֹת מִגְדָּל מִקֻּבִּיּוֹת עִם חָבֵר. כָּל אֶחָד שָׂם קֻבִּיָּה. בְּסוֹף יוֹצֵא מִגְדָּל גָּבוֹהַּ וְיָפֶה. הַהַצְלָחָה שֶׁל קוֹן הִיא הַצְלָחָה שֶׁל כָּל הַקְּבוּצָה.

אֵיךְ נִהְיִים כָּאֵלֶּה טוֹבִים?

קוֹן לֹא נוֹלַד קַלְעָן מְעֻלֶּה. הוּא עָבַד קָשֶׁה מְאוֹד. הוּא מִתְאַמֵּן כָּל יוֹם. הוּא זוֹרֵק לַסַּל שׁוּב וָשׁוּב. גַּם כְּשֶׁהוּא לֹא מַצְלִיחַ, הוּא מְנַסֶּה שׁוּב.

זֶה נָכוֹן לְכָל דָּבָר שֶׁנִּרְצֶה לִלְמֹד. אִם נִרְצֶה לְצַיֵּר יָפֶה, נִתְאַמֵּן בְּצִיּוּר. אִם נִרְצֶה לִרְכֹּב עַל אוֹפַנַּיִם, נִתְאַמֵּן בִּרְכִיבָה. הַסּוֹד הוּא לְהִתְאַמֵּן וְלֹא לְוַתֵּר. קוֹן הוּא דֻּגְמָה נִפְלָאָה לְכָךְ.