מִי זֶה נִיקוֹלָה יוֹקִיץ'?

נִיקוֹלָה יוֹקִיץ' הוּא שַׂחְקַן כַּדּוּרְסַל גָּבוֹהַּ וְחָזָק. יֵשׁ לוֹ כִּינוּי מְיֻחָד, "הַג'וֹקֶר". זֶה לֹא כִּי הוּא מְסַפֵּר בְּדִיחוֹת, אֶלָּא כִּי הוּא תָּמִיד מַפְתִּיעַ בַּמִּגְרָשׁ. כְּמוֹ קוֹסֵם, הוּא עוֹשֶׂה דְּבָרִים שֶׁאַף אֶחָד לֹא מְצַפֶּה. הוּא מְשַׂחֵק בְּקַבּוּצָה שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ "דֶּנְבֶר נָאגֶטְס". זֹאת קְבוּצָה מִלִּיגָה גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה שֶׁנִּקְרֵאת אֶן-בִּי-אֵיי (NBA). בַּלִּיגָה הַזֹּאת מְשַׂחֲקִים שַׂחְקָנֵי הַכַּדּוּרְסַל הֲכִי טוֹבִים בָּעוֹלָם.

הַמִּשְׂחָק הַגָּדוֹל שֶׁל חַג הַמּוֹלָד

בְּעֶרֶב חַג הַמּוֹלָד הָיָה מִשְׂחָק חָשׁוּב. הַקְּבוּצָה שֶׁל נִיקוֹלָה, דֶּנְבֶר, שִׂחֲקָה נֶגֶד קְבוּצָה אַחֶרֶת. זֶה הָיָה קְצָת קָשֶׁה, כִּי כַּמָּה חֲבֵרִים טוֹבִים שֶׁל נִיקוֹלָה לֹא יָכְלוּ לְשַׂחֵק. זֶה כְּמוֹ לְשַׂחֵק בַּחֲצַר בֵּית הַסֵּפֶר כְּשֶׁחֵלֶק מֵהַחֲבֵרִים שֶׁלְּךָ חוֹלִים בַּבַּיִת. אֲבָל נִיקוֹלָה הֶחְלִיט שֶׁהוּא יִהְיֶה גִּיבּוֹר עֲבוּר כֻּלָּם. הוּא רָץ מַהֵר, קָפַץ גָּבוֹהַּ וְקָלַע הֲמוֹן סַלִּים. הוּא קָלַע חֲמִשִּׁים וְשֵׁשׁ נְקֻדּוֹת! זֶה מִסְפָּר עֲנָקִי. זֶה כְּמוֹ לְקַבֵּל צִיּוּן מֵאָה בְּהַרְבֵּה מִבְחָנִים בְּיוֹם אֶחָד.

מָה זֶה טְרִיפְּל-דַאבְּל?

בְּכַדּוּרְסַל, יֵשׁ דָּבָר מְיֻחָד שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ "טְרִיפְּל-דַאבְּל". דַּמְיְנוּ שֶׁבְּמִשְׂחָק אַתֶּם צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים מְצֻיָּן: לִקְלֹעַ נְקֻדּוֹת, לִתְפֹּס כַּדּוּרִים שֶׁקּוֹפְצִים מֵהַסַּל, וְלִמְסֹר מְסִירוֹת טוֹבוֹת לַחֲבֵרִים כְּדֵי שֶׁהֵם יִקְלְעוּ. אִם אַתֶּם מַצְלִיחִים לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה מִכָּל דָּבָר, זֶה נִקְרָא טְרִיפְּל-דַאבְּל. זֶה קָשֶׁה מְאוֹד, וְרַק שַׂחְקָנִים מְעֻלִּים מַצְלִיחִים. בַּמִּשְׂחָק הַזֶּה, נִיקוֹלָה לֹא סְתָם עָשָׂה טְרִיפְּל-דַאבְּל. הוּא עָשָׂה אֶת הַטְּרִיפְּל-דַאבְּל הֲכִי טוֹב שֶׁמִּישֶׁהוּ עָשָׂה אֵי פַּעַם בְּמִשְׂחָק אֶחָד. אַף אֶחָד לְפָנָיו לֹא קָלַע כָּל כָּךְ הַרְבֵּה נְקֻדּוֹת, וְגַם תָּפַס כָּל כָּךְ הַרְבֵּה כַּדּוּרִים וְעָזַר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ.

הַסּוֹף הַמֹּתֵחַ שֶׁל הַמִּשְׂחָק

הַמִּשְׂחָק הָיָה מַמָּשׁ צָמוּד. שְׁתֵּי הַקְּבוּצוֹת הָיוּ מְאוֹד טוֹבוֹת. כְּשֶׁהַזְּמַן כִּמְעַט נִגְמַר, הַתּוֹצָאָה הָיְתָה שִׁוְיוֹן. זֶה כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם מְשַׂחֲקִים תּוֹפֶסֶת וְאַף אֶחָד לֹא מַצְלִיחַ לִתְפֹּס. מָה עוֹשִׂים? צָרִיךְ עוֹד קְצָת זְמַן לְשַׂחֵק! בְּכַדּוּרְסַל קוֹרְאִים לָזֶה "הַאֲרָכָה". בַּהַתְחָלָה שֶׁל הַהַאֲרָכָה, הַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה קָלְעָה הַרְבֵּה נְקֻדּוֹת. זֶה נִרְאָה כְּאִלּוּ הַקְּבוּצָה שֶׁל נִיקוֹלָה תַּפְסִיד. אֲבָל נִיקוֹלָה לֹא וִתֵּר. הוּא אָמַר לְעַצְמוֹ וְלַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ: "אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה!". וְאָז, הוּא הִתְחִיל לִקְלֹעַ עוֹד וְעוֹד נְקֻדּוֹת, עַד שֶׁהַקְּבוּצָה שֶׁלּוֹ נִצְּחָה. זֶה הָיָה נִצָּחוֹן מַרְגִּישׁ מְאוֹד.

גִּיבּוֹר צָנוּעַ

אַחֲרֵי הַמִּשְׂחָק, כֻּלָּם בָּאוּ לְנִיקוֹלָה וְאָמְרוּ לוֹ: "וַואו, הָיִיתָ מַדְהִים! אַתָּה הַגִּיבּוֹר!". אֲבָל נִיקוֹלָה לֹא הִתְגָּאָה. הוּא חִיֵּךְ וְאָמַר: "זֶה לֹא רַק אֲנִי, זֶה כָּל הַקְּבוּצָה. הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי עָזְרוּ לִי מְאוֹד. נִצַּחְנוּ בְּיַחַד". זֶה מַרְאֶה שֶׁנִּיקוֹלָה הוּא לֹא רַק שַׂחְקָן מְצֻיָּן, אֶלָּא גַּם חָבֵר טוֹב. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁהַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב בְּמִשְׂחָק קְבוּצָתִי הוּא לַעֲבֹד בְּיַחַד וְלַעֲזֹר אֶחָד לַשֵּׁנִי. כְּמוֹ שֶׁבַּגַּן אוֹ בַּכִּתָּה, כְּשֶׁבּוֹנִים מִגְדָּל גָּדוֹל מִקֻּבִּיּוֹת, כֻּלָּם צְרִיכִים לַעֲבֹד יַחַד כְּדֵי שֶׁהוּא לֹא יִפּוֹל.