מִי זֶה מָנוֹר וְהַקְּבוּצָה הַחֲדָשָׁה שֶׁלּוֹ?

מָנוֹר סוֹלוֹמוֹן אוֹהֵב לְשַׂחֵק כַּדּוּרֶגֶל. הוּא רָץ מַהֵר מְאוֹד. הוּא יוֹדֵעַ לִבְעֹט בַּכַּדּוּר בְּחָכְמָה. מָנוֹר הוּא מִיִּשְׂרָאֵל, כָּמוֹנוּ. עַכְשָׁו יֵשׁ לוֹ בַּיִת חָדָשׁ. זֶה לֹא בַּיִת עִם קִירוֹת. זֶה בַּיִת שֶׁל קְבוּצַת כַּדּוּרֶגֶל! לַקְּבוּצָה קוֹרְאִים פִיוֹרֶנְטִינָה. הִיא נִמְצֵאת בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ אִיטַלְיָה. לִהְיוֹת שַׂחְקָן חָדָשׁ בִּקְבוּצָה זֶה קְצָת כְּמוֹ לְהַגִּיעַ לְגַן חָדָשׁ. צָרִיךְ לְהַכִּיר חֲבֵרִים חֲדָשִׁים. צָרִיךְ לִלְמֹד אֶת הַמִּשְׂחָקִים שֶׁלָּהֶם. מָנוֹר הִתְרַגֵּשׁ מְאוֹד לְהַתְחִיל.

מִשְׂחָק חָשׁוּב מְאוֹד

לִקְבוּצָה שֶׁל מָנוֹר הָיָה מִשְׂחָק חָשׁוּב. הֵם שִׂחֲקוּ נֶגֶד קְבוּצָה אַחֶרֶת. כָּל הַשַּׂחְקָנִים רָצוּ עַל הַדֶּשֶׁא הַיָּרֹק. הֵם נִסּוּ לְהַכְנִיס אֶת הַכַּדּוּר לַשַּׁעַר. הַשַּׁעַר הוּא כְּמוֹ קֻפְסָה גְּדוֹלָה עִם רֶשֶׁת. כְּשֶׁהַכַּדּוּר נִכְנַס, זוֹ נְקֻדָּה! אֲבָל הַמִּשְׂחָק הָיָה קָשֶׁה. אַף קְבוּצָה לֹא הִצְלִיחָה לְהַבְקִיעַ שַׁעַר. הַזְּמַן עָבַר וְעָבַר. הַמְּאַמֵּן, שֶׁהוּא כְּמוֹ הַמּוֹרֶה שֶׁל הַקְּבוּצָה, חָשַׁב מָה לַעֲשׂוֹת.

מָנוֹר נִכְנַס לַמִּגְרָשׁ!

בַּהַתְחָלָה, מָנוֹר יָשַׁב עַל הַסַּפְסָל. הַסַּפְסָל הוּא מָקוֹם שֶׁבּוֹ שַׂחְקָנִים מְחַכִּים לַתּוֹר שֶׁלָּהֶם. זֶה כְּמוֹ לְחַכּוֹת לַתּוֹר שֶׁלְּךָ בְּמִשְׂחַק קֻפְסָה. צָרִיךְ לִהְיוֹת סַבְלָנִי. אֲבָל אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ! צָרִיךְ לִהְיוֹת מוּכָן לַעֲזֹר. פִּתְאוֹם, הַמְּאַמֵּן קָרָא לְמָנוֹר. "מָנוֹר, עַכְשָׁו הַתּוֹר שֶׁלְּךָ!" הוּא אָמַר. מָנוֹר קָם מַהֵר. הוּא הָיָה מוּכָן לַעֲזֹר לַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ. הוּא רָץ בְּשִׂמְחָה אֶל תּוֹךְ הַמִּגְרָשׁ.

רֶגַע אֶחָד שֶׁל קֶסֶם

הַמִּשְׂחָק כִּמְעַט נִגְמַר. כֻּלָּם כְּבָר הָיוּ עֲיֵפִים. אֲבָל מָנוֹר הָיָה עִם כֹּחַ חָדָשׁ. הוּא קִבֵּל אֶת הַכַּדּוּר. הוּא הִתְחִיל לָרוּץ מַהֵר מַהֵר. הוּא עָבַר שַׂחְקָן אֶחָד, וְעוֹד אֶחָד. זֶה הָיָה כְּמוֹ רִקּוּד עִם הַכַּדּוּר. הוּא רָאָה חָבֵר שֶׁלּוֹ מֵהַקְּבוּצָה קָרוֹב לַשַּׁעַר. מָנוֹר חָשַׁב: "אִם נַעֲבֹד יַחַד, נַצְלִיחַ!" הוּא בָּעַט בַּכַּדּוּר יָשָׁר לַחָבֵר שֶׁלּוֹ. זוֹ הָיְתָה מְסִירָה מְצֻיֶּנֶת!

כֻּלָּם יַחַד מְנַצְּחִים

הֶחָבֵר שֶׁל מָנוֹר קִבֵּל אֶת הַכַּדּוּר. הוּא בָּעַט בְּכָל הַכֹּחַ. גּוֹל! הַכַּדּוּר נִכְנַס לָרֶשֶׁת! כָּל הַקְּבוּצָה שֶׁל מָנוֹר קָפְצָה מִשִּׂמְחָה. הֵם חִבְּקוּ אֶת מָנוֹר וְאֶת הֶחָבֵר שֶׁכָּבַשׁ. הֵם נִצְּחוּ בַּמִּשְׂחָק! הַנִּצָּחוֹן הָיָה שֶׁל כֻּלָּם. מָנוֹר עָזַר מְאוֹד, אֲבָל הוּא לֹא עָשָׂה אֶת זֶה לְבַד. זֶה הַיֹּפִי בְּמִשְׂחַק קְבוּצָתִי. כְּמוֹ שֶׁבּוֹנִים מִגְדָּל גָּבוֹהַ מִקֻּבִּיּוֹת. כָּל קֻבִּיָּה חֲשׁוּבָה. מָנוֹר הָיָה קֻבִּיָּה חֲשׁוּבָה שֶׁעָזְרָה לַמִּגְדָּל לִהְיוֹת חָזָק וּלְנַצֵּחַ. עַכְשָׁו כֻּלָּם בַּקְּבוּצָה יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חָבֵר חָדָשׁ וּמְצֻיָּן שֶׁאֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עָלָיו.