דמיינו שיש לכם חבר רובוט סופר-חכם. אתם יכולים לשאול אותו כל דבר: איך פותרים תרגיל מסובך במתמטיקה, מהי בירת אוסטרליה, או אפילו לבקש ממנו לכתוב סיפור על דרקון שמצחצח שיניים. הרובוטים האלה קיימים, והם נקראים צ'אטבוטים. שני הצ'אטבוטים המפורסמים ביותר היום הם ChatGPT וקלוד (Claude). לאחרונה, החברות שיצרו אותם התחילו ויכוח משעשע, ממש כמו שני ילדים שמתחרים מי בנה את מגדל הלגו הגבוה ביותר.

מה הצית את הוויכוח המצחיק?

הכל התחיל כשחברת 'אנת'רופיק', היוצרת של קלוד, הכינה סדרת פרסומות קצרות ומצחיקות. הפרסומות האלה נועדו להראות מה יכול לקרות אם צ'אטבוטים יתחילו להכניס פרסומות לתוך התשובות שלהם. הן כוונו ישירות למתחרה הגדולה, חברת 'OpenAI', היוצרת של ChatGPT, שהודיעה שתתחיל להציג פרסומות למשתמשים בגרסה החינמית.

באחת הפרסומות, איש שואל את הצ'אטבוט (שנראה מאוד כמו ChatGPT) איך כדאי לו לדבר עם אמא שלו. הצ'אטבוט מתחיל לתת עצות טובות כמו "תקשיב לה" ו"תצאו להליכה יחד", אבל אז, פתאום, הוא מתחיל לפרסם אתר היכרויות לאנשים מבוגרים! בפרסומת אחרת, נער מבקש טיפים לאימוני כושר כדי לפתח שרירי בטן, והצ'אטבוט מציע לו לקנות מדרסים שמגביהים נעליים. זה היה כמובן בצחוק, אבל המסר היה ברור: 'אנת'רופיק' רמזה שהפרסומות יהרסו את השיחה ויהפכו את העוזר החכם ללא מועיל.

תחרות בין ענקים: OpenAI נגד אנת'רופיק

כדי להבין את הוויכוח, צריך להכיר את שתי הקבוצות המתחרות. OpenAI היא כמו הקבוצה הכי פופולרית בליגה, עם הכוכב הגדול שלה, ChatGPT, שמיליוני אנשים ברחבי העולם משתמשים בו. המנהל של החברה, סם אלטמן, הוא דמות מאוד מוכרת בעולם הטכנולוגיה. מולה עומדת אנת'רופיק, קבוצה חזקה ורצינית עם שחקן מצטיין משלה, קלוד. אנת'רופיק הוקמה על ידי עובדים לשעבר של OpenAI, שחששו שהבינה המלאכותית מתפתחת מהר מדי בלי לחשוב מספיק על בטיחות.

ההחלטה של OpenAI להוסיף פרסומות נובעת מעניין פשוט: להפעיל צ'אטבוט חכם כמו ChatGPT עולה המון כסף. הפרסומות מאפשרות לחברה להמשיך להציע גרסה בסיסית בחינם לכולם, וההכנסות מהן מכסות את העלויות. זה דומה לצפייה בסרטונים ביוטיוב או למשחק באפליקציות חינמיות – אנחנו מקבלים את התוכן בחינם, ובתמורה רואים פרסומות.

התשובה של סם אלטמן: "זה לא מצחיק (אבל קצת כן)"

איך סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, הגיב לפרסומות העוקצניות? בהתחלה, הוא הודה בטוויטר שהן הצחיקו אותו. אבל אחר כך, הוא כתב הסבר ארוך שבו טען שהפרסומות לא הוגנות. הוא הסביר ש-ChatGPT לעולם לא יתנהג כמו בפרסומת וידחוף פרסומת באמצע משפט. לדבריו, הפרסומות יהיו מסומנות בבירור, נפרדות מהתשובה, ויופיעו רק אם הן קשורות לנושא השיחה. למשל, אם תדברו על משחקי מחשב, אולי תופיע פרסומת למשחק חדש בתחתית העמוד, אבל הצ'אטבוט לא ינסה למכור לכם אותו באמצע הסבר על היסטוריה.

אלטמן גם טען שאנת'רופיק מכוונת את המוצר שלה בעיקר לחברות גדולות ועשירות, בעוד המטרה של OpenAI היא להביא את הבינה המלאכותית לכל אדם בעולם, גם למי שלא יכול לשלם. הוא בעצם אמר: "אנחנו מנסים למצוא דרך לתת את הכלי הזה לכולם בחינם, והם צוחקים עלינו?".

אז מי צודק? הסיפור קצת יותר מורכב

במציאות, כמו בהרבה ויכוחים, האמת נמצאת איפשהו באמצע. גם ל-ChatGPT וגם לקלוד יש גרסאות חינמיות וגרסאות בתשלום למשתמשים שרוצים יותר יכולות. הוויכוח הוא לא באמת על חינם מול תשלום, אלא על הדרך שבה כל חברה רואה את העתיד של הבינה המלאכותית.

אנת'רופיק שמה דגש גדול על "בינה מלאכותית אחראית". הם רוצים לוודא שהצ'אטבוטים יהיו בטוחים לשימוש, אמינים ולא יגידו דברים מזיקים. הם חוששים ששילוב פרסומות עלול לגרום לצ'אטבוט להעדיף את המפרסמים על פני המשתמשים. מנגד, OpenAI מאמינה שהדרך הטובה ביותר היא לתת את הכלי לכמה שיותר אנשים, ולאסוף מהם משוב כדי לשפר אותו, והפרסומות הן דרך לממן את המטרה הזו.

מה זה אומר עבורנו, המשתמשים?

התחרות הזאת, גם אם היא נראית כמו מלחמת דאחקות, היא דבר טוב עבורנו. כשהחברות האלה מתחרות אחת בשנייה, כל אחת מהן מנסה להיות טובה יותר, מהירה יותר, חכמה יותר ושימושית יותר. הן מנסות להציע לנו מוצרים טובים יותר במחירים טובים יותר (או בחינם).

בסופו של דבר, אנחנו נצטרך להחליט באיזה עוזר חכם אנחנו רוצים להשתמש, ומה חשוב לנו יותר: חוויה נקייה מפרסומות שאולי תעלה כסף, או כלי חינמי וחזק שפה ושם מציג לנו פרסומת רלוונטית. הוויכוח הזה הוא רק ההתחלה, והוא מלמד אותנו שהעתיד של הבינה המלאכותית הוא לא רק עניין של טכנולוגיה, אלא גם של ערכים ובחירות.