גִּבּוֹר שֶׁל שִׂמְחָה

בְּעִיר גְּדוֹלָה בְּיִשְׂרָאֵל, גָּר אִישׁ מַצְחִיק וְנֶחְמָד. קוֹרְאִים לוֹ הָדָר. לִפְעָמִים, כְּשֶׁיֵּשׁ מַצָּב בִּטְחוֹנִי, כֻּלָּם צְרִיכִים לָרֶדֶת לְמָקוֹם בָּטוּחַ. הַמָּקוֹם הַזֶּה נִקְרָא מֶרְחָב מוּגָן אוֹ מִקְלָט. זֶה חֶדֶר מְיֻחָד שֶׁשּׁוֹמֵר עַל כֻּלָּם. לָרֶדֶת לַמִּקְלָט זֶה קְצָת מְשַׁעֲמֵם. אֲבָל בַּבִּנְיָן שֶׁל הָדָר, זֶה סִפּוּר אַחֵר לְגַמְרֵי!

הָדָר חָשַׁב עַל רַעֲיוֹן נִפְלָא. הוּא רָצָה לַעֲשׂוֹת לַשְּׁכֵנִים שֶׁלּוֹ כֵּיף. הוּא רָצָה שֶׁהֵם יְחַיְּכוּ וְיִצְחֲקוּ. אָז, בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשׁ אֲזְעָקָה, הוּא מַפְתִּיעַ אוֹתָם. הוּא לוֹבֵשׁ תַּחְפֹּשֶׂת אַחֶרֶת וּמְחַכֶּה לָהֶם בַּמִּקְלָט. דִּמְיַנְתֶּם פַּעַם לִפְגֹּשׁ אֶת סְפַּיְדֶרְמֶן בַּמִּקְלָט?

מִפּוּרִים לַמִּקְלָט

אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים, מֵאֵיפֹה לְהָדָר יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה תַּחְפֹּשׂוֹת? זֶה סוֹד מְאוֹד מָתוֹק. הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל הָדָר מְאוֹד אוֹהֶבֶת אֶת חַג פּוּרִים. בְּכָל שָׁנָה הֵם עוֹשִׂים תַּחֲרוּת תַּחְפֹּשׂוֹת. כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם מִתְכּוֹנְנִים לְפוּרִים בַּגַּן אוֹ בְּבֵית הַסֵּפֶר, כָּךְ גַּם הֵם. לָכֵן, יֵשׁ לוֹ בַּבַּיִת אָרוֹן מָלֵא בְּהַפְתָּעוֹת.

כְּשֶׁהוּא כְּבָר הִשְׁתַּמֵּשׁ כִּמְעַט בְּכָל הַתַּחְפֹּשׂוֹת שֶׁלּוֹ, קָרָה דָּבָר מַדְהִים. הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ רָאוּ כַּמָּה שֶׁזֶּה מְשַׂמֵּחַ אֶת הַשְּׁכֵנִים. הֵם הֶחְלִיטוּ לַעֲזֹר. כָּל אֶחָד הֵבִיא לוֹ עוֹד וְעוֹד תַּחְפֹּשׂוֹת. פִּתְאוֹם לְהָדָר הָיָה מַחְסָן שָׁלֵם שֶׁל דְּמֻיּוֹת. פַּעַם הוּא הָיָה סְפַּיְדֶרְמֶן, פַּעַם דּוֹרוֹתִי מֵאֶרֶץ עוּץ, וּפַעַם אֲפִלּוּ זַמֶּרֶת מְפֻרְסֶמֶת.

הַשְּׁכֵנִים הָפְכוּ לְמִשְׁפָּחָה

מָה קָרָה לַשְּׁכֵנִים כְּשֶׁהֵם רָאוּ אֶת הָדָר? בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הֵם הָיוּ מֻפְתָּעִים מְאוֹד. אַחַר כָּךְ הֵם הִתְחִילוּ לִצְחֹק. הַצְּחוֹק הָפַךְ אֶת הָאֲוִירָה בַּמִּקְלָט לְנְעִימָה וְכֵיפִית. בִּמְקוֹם לְחַכּוֹת בְּשֶׁקֶט, הֵם הִתְחִילוּ לְדַבֵּר וּלְשַׂחֵק. זֶה קְצָת כְּמוֹ שֶׁבְּהַפְסָקָה בְּבֵית הַסֵּפֶר, כֻּלָּם מְשַׂחֲקִים יַחַד וְנֶהֱנִים.

הָדָר מְסַפֵּר שֶׁהַשְּׁכֵנִים שֶׁלּוֹ נִהְיוּ כְּמוֹ מִשְׁפָּחָה. הֵם יוֹשְׁבִים יַחַד בַּמִּקְלָט וּמְדַבְּרִים. הֵם מְסַפְּרִים סִפּוּרִים וּמַכִּירִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי טוֹב יוֹתֵר. לִפְעָמִים, גַּם אַחֲרֵי שֶׁאֶפְשָׁר כְּבָר לַעֲלוֹת הַבַּיְתָה, הֵם נִשְׁאָרִים עוֹד קְצָת. הֵם רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַכֵּיף. הַשְּׁכֵנִים שֶׁל הָדָר תָּמִיד מְעוֹדְדִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ תּוֹדָה. הֵם אוֹהֲבִים אֶת הַשְּׁטֻיּוֹת הַמַּצְחִיקוֹת שֶׁלּוֹ.

לַעֲשׂוֹת טוֹב לַאֲחֵרִים

הָדָר הוּא בַּעֲצֶם שַׂחְקָן. זֹאת הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ. כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם רוֹאִים בְּסִרְטֵי יְלָדִים, שַׂחְקָנִים יְכוֹלִים לִהְיוֹת הַרְבֵּה דְּמֻיּוֹת. הָדָר מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכִּשָּׁרוֹן הַזֶּה כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֲנָשִׁים. הוּא גַּם מְצַלֵּם סִרְטוֹנִים קְצָרִים וּמַצְחִיקִים. הוּא מַעֲלֶה אוֹתָם לָאִינְטֶרְנֶט. הֲמוֹן אֲנָשִׁים בְּכָל יִשְׂרָאֵל רוֹאִים אֶת הַסִּרְטוֹנִים וְשׂמֵחִים גַּם הֵם.

הַסִּפּוּר שֶׁל הָדָר מַרְאֶה לָנוּ דָּבָר חָשׁוּב. גַּם כְּשֶׁקְּצָת קָשֶׁה, תָּמִיד אֶפְשָׁר לִמְצֹא דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת טוֹב. מַעֲשֶׂה קָטָן שֶׁל חֹשֶׁן הוּמוֹר אוֹ עֶזְרָה יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת הַהַרְגָּשָׁה שֶׁל כֻּלָּם. כְּמוֹ שֶׁחִיּוּךְ אֶחָד יָכוֹל לְהַדְבִּיק אֶת כָּל הַכִּתָּה, כָּךְ הַתַּחְפֹּשֶׂת שֶׁל הָדָר הֵבִיאָה שִׂמְחָה לְבִנְיָן שָׁלֵם.