מִי זֶה דֵּנִי אַבְדִיָה?

דֵּנִי אַבְדִיָה הוּא שַׂחְקַן כַּדּוּרְסַל מְצֻיָּן. הוּא מִיִּשְׂרָאֵל, כָּמוֹנוּ! אֲבָל הוּא מְשַׂחֵק בְּמָקוֹם רָחוֹק מְאוֹד, בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית. זֶה מָקוֹם שֶׁבּוֹ הַשַּׂחְקָנִים הֲכִי טוֹבִים בָּעוֹלָם מִתְחָרִים. הַלִּיגָה הַגְּדוֹלָה שָׁם נִקְרֵאת אֶן.בִּי.אֵיי. דֵּנִי הוּא כְּמוֹ גִּבּוֹר-עָל שֶׁל כַּדּוּרְסַל. הוּא גָּבוֹהַּ מְאוֹד וְיָכוֹל לִקְפֹּץ גָּבוֹהַּ-גָּבוֹהַּ.

לָמָּה דֵּנִי הָיָה צָרִיךְ מְנוּחָה?

לִפְעָמִים, כְּשֶׁמְּשַׂחֲקִים הַרְבֵּה, הַגּוּף מִתְעַיֵּף. זֶה קוֹרֶה לְכֻלָּנוּ. זֶה כְּמוֹ שֶׁאַתָּה רָץ בֶּחָצֵר וְאָז צָרִיךְ לָשֶׁבֶת וְלִשְׁתּוֹת מַיִם. גַּם הַגּוּף שֶׁל דֵּנִי הָיָה צָרִיךְ קְצָת פֶּסֶק זְמַן. הוּא קִבֵּל כְּאֵב קָטָן וְהָרוֹפְאִים אָמְרוּ לוֹ שֶׁהוּא צָרִיךְ לָנוּחַ. זֶה חָשׁוּב מְאוֹד לְהַקְשִׁיב לַגּוּף שֶׁלָּנוּ. כְּשֶׁנּוֹתְנִים לוֹ מְנוּחָה, הוּא חוֹזֵר לִהְיוֹת חָזָק.

הַמִּשְׂחָק הַגָּדוֹל שֶׁל דֵּנִי

אַחֲרֵי שֶׁדֵּנִי נָח, הוּא חָזַר לַמִּגְרָשׁ. הוּא הָיָה מָלֵא כֹּחַ וְשִׂמְחָה. הוּא רָצָה לְשַׂחֵק עִם הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ לַקְּבוּצָה. בַּמִּשְׂחָק הָאַחֲרוֹן, הוּא הָיָה נִפְלָא! הוּא קָלַע הַרְבֵּה סַלִּים וְגַם עָזַר לַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ לִקְלֹעַ. זֶה נִקְרָא עֲבוֹדַת צֶוֶת. כְּמוֹ שֶׁבַּגַּן אוֹ בְּבֵית הַסֵּפֶר בּוֹנִים מִגְדָּל גָּדוֹל בְּיַחַד.

לְנַצֵּחַ זֶה כֵּיף, אֲבָל לֹא הֲכִי חָשׁוּב

בַּמִּשְׂחָק הַזֶּה, הַקְּבוּצָה שֶׁל דֵּנִי, שֶׁנִּקְרֵאת 'פּוֹרְטְלֶנְד', לֹא נִצְּחָה. הֵם הִפְסִידוּ בְּהֶבְדֵּל מְאוֹד קָטָן. זֶה קְצָת מַאכזֵב, אֲבָל זֶה בְּסֵדֶר גָּמוּר. בְּכָל מִשְׂחָק, בֵּין אִם זֶה כַּדּוּרְסַל אוֹ מִשְׂחַק קֻפְסָה בַּבַּיִת, פַּעַם מְנַצְּחִים וּפַעַם מַפְסִידִים. הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב הוּא לְשַׂחֵק יָפֶה, לַעֲזֹר לַחֲבֵרִים וְלֵהָנוֹת. דֵּנִי וְהַקְּבוּצָה שֶׁלּוֹ נִסּוּ הֲכִי חָזָק שֶׁהֵם יְכוֹלִים, וְזֶה מָה שֶׁחָשׁוּב.

דֵּנִי מִסְתַּכֵּל קָדִימָה בְּשִׂמְחָה

אַחֲרֵי הַמִּשְׂחָק, דֵּנִי דִּבֵּר עִם אֲנָשִׁים. הוּא אָמַר: "אֲנִי מַרְגִּישׁ טוֹב! הַכְּאֵב עָבַר. אֲנִי שָׂמֵחַ לַחְזֹר לְשַׂחֵק." הוּא סִפֵּר שֶׁהוּא מִתְרַגֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ לְשַׂחֵק בַּמִּשְׂחָקִים הַבָּאִים. הוּא מַאֲמִין בַּקְּבוּצָה שֶׁלּוֹ וּבַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ. יֵשׁ לָהֶם עוֹד הַרְבֵּה מִשְׂחָקִים, וְהֵם יַמְשִׁיכוּ לְהִתְאַמֵּן וּלְשַׂחֵק בְּיַחַד. גַּם הַמְּאַמֵּן שֶׁלּוֹ אָמַר שֶׁהוּא מְאוֹד גֵּאֶה בְּדֵנִי וּבַמַּאֲמָץ שֶׁל כָּל הַקְּבוּצָה. כְּשֶׁעוֹבְדִים קָשֶׁה וּמַאֲמִינִים בְּעַצְמְכֶם, דְּבָרִים טוֹבִים קוֹרִים!