מִי זֶה דֵּנִי אַבְדִיָה?

דֵּנִי אַבְדִיָה הוּא סְפּוֹרְטַאי יִשְׂרְאֵלִי. הוּא מְשַׂחֵק כַּדּוּרְסַל. הוּא מְאוֹד טוֹב בָּזֶה. דֵּנִי מְשַׂחֵק בְּמָקוֹם רָחוֹק שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ אָמֵרִיקָה. הוּא מְשַׂחֵק בַּלִּיגָה הֲכִי טוֹבָה בָּעוֹלָם. קוֹרְאִים לַלִּיגָה הַזֹּאת אֶן-בִּי-אֵיי. זֶה כְּמוֹ לִהְיוֹת בַּכִּתָּה שֶׁל הַתַּלְמִידִים הֲכִי חֲזָקִים בְּבֵית הַסֵּפֶר.

הַקְּבוּצָה שֶׁל דֵּנִי נִקְרֵאת 'פּוֹרְטְלֶנְד טְרֵייל בְּלֵייזֶרְס'. יֵשׁ לָהֶם חֻלְצוֹת יָפוֹת בְּצֶבַע אָדֹם, לָבָן וְשָׁחֹר. דֵּנִי הוּא כְּמוֹ גִּבּוֹר-עָל עַל הַמִּגְרָשׁ. הוּא גָּבוֹהַּ, מָהִיר וְיוֹדֵעַ לִקְלֹעַ הַרְבֵּה סַלִּים.

הַקֹּשִׁי שֶׁל דֵּנִי

לִפְנֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, דֵּנִי הִרְגִּישׁ לֹא כָּל כָּךְ טוֹב. הַגַּב שֶׁלּוֹ קְצָת כָּאַב. זֶה קוֹרֶה לִפְעָמִים לִסְפּוֹרְטָאִים, כִּי הֵם רָצִים וְקוֹפְצִים הַמּוֹן. זֶה קְצָת כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם רָצִים מַהֵר בֶּחָצֵר וּפִתְאוֹם נוֹפְלִים. צָרִיךְ לָנוּחַ כְּדֵי שֶׁהַכְּאֵב יַעֲבֹר.

בִּגְלַל הַכְּאֵב, הָיָה לְדֵנִי קְצָת קָשֶׁה לְשַׂחֵק כְּמוֹ שֶׁהוּא רָגִיל. הוּא לֹא קָפַץ כָּל כָּךְ גָּבוֹהַּ. הוּא לֹא רָץ כָּל כָּךְ מַהֵר. אֲבָל דֵּנִי לֹא וִתֵּר. הוּא נָח, עָשָׂה תַּרְגִּילִים מְיֻחָדִים, וְחִכָּה בְּסַבְלָנוּת לְהַרְגִּישׁ שׁוּב חָזָק.

הַמִּשְׂחָק הַגָּדוֹל

וְהִנֵּה, זֶה קָרָה! בַּמִּשְׂחָק הָאַחֲרוֹן, דֵּנִי חָזַר לִהְיוֹת דֵּנִי הַגִּבּוֹר שֶׁכֻּלָּם מַכִּירִים. הוּא עָלָה עַל הַמִּגְרָשׁ וְהָיָה מְצֻיָּן. הוּא רָץ בִּמְהִירוּת. הוּא קָפַץ גָּבוֹהַּ. הוּא קָלַע הַרְבֵּה מְאוֹד נְקֻדּוֹת. זֶה הָיָה כְּמוֹ לִרְאוֹת סֶרֶט עַל גִּבּוֹר-עָל שֶׁמְּקַבֵּל אֶת הַכֹּחוֹת שֶׁלּוֹ בַּחֲזָרָה.

דֵּנִי קָלַע כָּל כָּךְ הַרְבֵּה נְקֻדּוֹת, שֶׁזֶּה הָיָה אֶחָד הַמִּשְׂחָקִים הֲכִי טוֹבִים שֶׁלּוֹ בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה. כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאוּ אֶת הַמִּשְׂחָק מָחֲאוּ לוֹ כַּפַּיִם חָזָק. הֵם שָׂמְחוּ לִרְאוֹת שֶׁדֵּנִי שׁוּב בָּרִיא וּמְשַׂחֵק נֶהֱדָר.

עֲבוֹדַת צֶוֶת מְנַצַּחַת

בְּכַדּוּרְסַל, אִי אֶפְשָׁר לְנַצֵּחַ לְבַד. חַיָּבִים לַעֲבֹד בְּיַחַד עִם הַחֲבֵרִים לַקְּבוּצָה. לְדֵנִי הָיָה חָבֵר טוֹב בַּמִּשְׂחָק הַזֶּה, שֶׁשְּׁמוֹ דּוֹנוֹבָן. דֵּנִי וְדוֹנוֹבָן שִׁתְּפוּ פְּעֻלָּה. הֵם הָיוּ כְּמוֹ צֶוֶת מְיֻחָד. כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם הָיוּ עַל הַמִּגְרָשׁ, הָיָה קָשֶׁה מְאוֹד לַעֲצֹר אוֹתָם. זֶה כְּמוֹ לִבְנוֹת מִגְדָּל מְאוֹד גָּבוֹהַּ מִקֻּבִּיּוֹת עִם חָבֵר. כְּשֶׁעוֹבְדִים בְּיַחַד, הַמִּגְדָּל יוֹצֵא הַרְבֵּה יוֹתֵר חָזָק וְגָבוֹהַּ.

לֹא מְוַתְּרִים עַד הַסּוֹף

לִקְרַאת סוֹף הַמִּשְׂחָק, קָרָה דָּבָר מַפְתִּיעַ. הַקְּבוּצָה הַשְּׁנִיָּה, 'אִינְדִיאָנָה פֵּייסֶרְס', הִתְחִילָה לִקְלֹעַ הַרְבֵּה סַלִּים. פִּתְאוֹם הַמִּשְׂחָק נִהְיָה מְאוֹד מָתוּחַ. אֲבָל דֵּנִי וַחֲבֵרָיו לֹא נִבְהֲלוּ. הֵם הִמְשִׁיכוּ לְשַׂחֵק בְּרִכּוּז. דֵּנִי עָזַר לְחָבֵר שֶׁלּוֹ לִקְלֹעַ סַל חָשׁוּב, וְגַם קָלַע נְקֻדּוֹת בְּעַצְמוֹ. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הַקְּבוּצָה שֶׁל דֵּנִי נִצְּחָה!

הַנִּצָּחוֹן הַזֶּה הָיָה חָשׁוּב מְאוֹד. הוּא עוֹזֵר לַקְּבוּצָה שֶׁל דֵּנִי לְהִתְקַדֵּם לְשָׁלָב הַבָּא בָּאַלִּיפוּת. כֻּלָּם בָּאָרֶץ גֵּאִים בְּדֵנִי, שֶׁמַּרְאֶה לְכֻלָּם שֶׁגַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה, אִם לֹא מְוַתְּרִים, אֶפְשָׁר לְהַצְלִיחַ.