מִשְׂחַק הַנִּימוּס הָעוֹלָמִי

בְּכָל יוֹם אֲנַחְנוּ מְשַׂחֲקִים הַרְבֵּה מִשְׂחָקִים. יֵשׁ מִשְׂחָק חָשׁוּב מְאוֹד שֶׁנִּקְרָא "נִימוּס". נִימוּס זֶה לוֹמַר "תּוֹדָה" כְּשֶׁמְּקַבְּלִים מַשֶּׁהוּ. זֶה לוֹמַר "בְּבַקָּשָׁה" כְּשֶׁמְּבַקְּשִׁים עֶזְרָה. זֶה גַּם לְחַכּוֹת יָפֶה בַּתּוֹר בַּגַּן אוֹ בַּחֲנוּת. כְּמוֹ בְּמִשְׂחָק, כְּשֶׁכֻּלָּם נֶחְמָדִים, לְכֻלָּם יֵשׁ הַרְגָּשָׁה טוֹבָה בַּלֵּב.

לִפְנֵי כַּמָּה זְמַן, קְבוּצָה שֶׁל אֲנָשִׁים עָשְׂתָה סֶקֶר גָּדוֹל. סֶקֶר זֶה כְּמוֹ לִשְׁאֹל הֲמוֹן אֲנָשִׁים אֶת אוֹתָהּ שְׁאֵלָה. הֵם שָׁאֲלוּ אֲנָשִׁים מִכָּל הָעוֹלָם: "אֵיזוֹ מְדִינָה, לְדַעְתְּכֶם, הִיא הֲכִי מְנֻמֶּסֶת?". זֶה כְּמוֹ לִבְדֹּק מִי הַזּוֹכֶה בְּאַלִּיפוּת הַנֶּחְמָדוּת הָעוֹלָמִית.

וְהַזּוֹכָה הִיא... יַפָּן!

הַתְּשׁוּבָה הָיְתָה בְּרוּרָה מְאוֹד. הַרְבֵּה אֲנָשִׁים עָנוּ שֶׁהַמְּדִינָה הֲכִי מְנֻמֶּסֶת הִיא יַפָּן. יַפָּן הִיא אִי גָּדוֹל שֶׁנִּמְצָא רָחוֹק מְאוֹד מִיִּשְׂרָאֵל. בְּיַפָּן, נִימוּס וְכָבוֹד הֵם דְּבָרִים חֲשׁוּבִים מְאוֹד, כְּמוֹ חֻקִּים שֶׁל מִשְׂחָק שֶׁכֻּלָּם מַכִּירִים.

לְמָשָׁל, כְּשֶׁאֲנָשִׁים בְּיַפָּן נִפְגָּשִׁים, הֵם קָדִים קִדָּה קְטַנָּה אֶחָד לַשֵּׁנִי. הַקִּדָּה הִיא דֶּרֶךְ יָפָה לוֹמַר "שָׁלוֹם" וְ"אֲנִי מְכַבֵּד אוֹתְךָ". הֵם גַּם מַקְפִּידִים מְאוֹד לֹא לְהַפְרִיעַ לַאֲחֵרִים. זֶה כְּמוֹ שֶׁבַּגַּן אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים בְּשֶׁקֶט כְּשֶׁהַגַּנֶּנֶת מַקְרִיאָה סִפּוּר. בִּגְלַל זֶה, הַרְבֵּה אֲנָשִׁים בָּעוֹלָם חוֹשְׁבִים שֶׁהַיַּפָּנִים הֵם הֲכִי נֶחְמָדִים.

מִי עוֹד בָּרְשִׁימָה הַנֶּחְמָדָה?

אַחֲרֵי יַפָּן, יֵשׁ עוֹד מְדִינוֹת מְנֻמָּסוֹת. בַּמָּקוֹם הַשֵּׁנִי נִמְצֵאת קָנָדָה. בְּקָנָדָה, אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים לוֹמַר "סְלִיחָה", אֲפִלּוּ אִם הֵם לֹא עָשׂוּ שׁוּם דָּבָר רַע. זוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּהֶם לִהְיוֹת נֶחְמָדִים וּלְהִתְחַשֵּׁב.

בַּמָּקוֹם הַשְּׁלִישִׁי נִמְצֵאת בְּרִיטַנְיָה. בְּבְרִיטַנְיָה אוֹהֲבִים מְאוֹד לַעֲמֹד בְּסַבְלָנוּת בַּתּוֹר. הֵם יְכוֹלִים לְחַכּוֹת בְּשֶׁקֶט הַרְבֵּה זְמַן, וְאַף אֶחָד לֹא עוֹקֵף. הֵם גַּם אוֹמְרִים "תּוֹדָה" וּ"בְּבַקָּשָׁה" כִּמְעַט בְּכָל מִשְׁפָּט. זֶה מַרְאֶה שֶׁחָשׁוּב לָהֶם לִהְיוֹת אֲדִיבִים.

הַפְתָּעָה: מָה כָּל מְדִינָה חוֹשֶׁבֶת עַל עַצְמָהּ?

הַחֵלֶק הֲכִי מַצְחִיק בַּסֶּקֶר הָיָה שְׁאֵלָה נוֹסֶפֶת. שָׁאֲלוּ אֶת הָאֲנָשִׁים בְּכָל מְדִינָה: "כַּמָּה נֶחְמָדִים אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁאַתֶּם?". הַתְּשׁוּבוֹת הָיוּ מַפְתִּיעוֹת מְאוֹד! זֶה כְּמוֹ שֶׁאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה הֲכִי טוֹב בְּלֶגוֹ, אֲבָל חָבֵר שֶׁלְּךָ חוֹשֵׁב שֶׁהוּא הֲכִי טוֹב.

מִתְבָּרֵר שֶׁהָאֲנָשִׁים שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁהֵם הֲכִי נֶחְמָדִים גָּרִים בִּכְלָל בִּמְדִינָה שֶׁנִּקְרֵאת בְּרָזִיל. הֵם נָתְנוּ לְעַצְמָם צִיּוּן גָּבוֹהַּ מְאוֹד בְּנִימוּס. הָאֲנָשִׁים בְּבְּרָזִיל מְאֹד חַמִּים וְאוֹהֲבִים לְחַבֵּק. הֵם מַרְגִּישִׁים שֶׁזֹּאת הַדֶּרֶךְ הֲכִי טוֹבָה לִהְיוֹת נֶחְמָד.

וּמָה עִם יַפָּן, הַמְּדִינָה שֶׁזָּכְתָה בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן? הֵם, בְּהַפְתָּעָה, נָתְנוּ לְעַצְמָם צִיּוּן נָמוּךְ! זֶה לֹא בִּגְלַל שֶׁהֵם לֹא נֶחְמָדִים. זֶה בִּגְלַל שֶׁבַּתַּרְבּוּת שֶׁלָּהֶם, זֶה לֹא מְנֻמָּס לְהִתְגָּאוֹת וְלוֹמַר "אֲנַחְנוּ הֲכִי טוֹבִים". הֵם מַעֲדִיפִים לִהְיוֹת צְנוּעִים. זֶה גַּם סוּג שֶׁל נִימוּס, לֹא כָּךְ?

כֻּלָּנוּ יְכוֹלִים לִהְיוֹת נֶחְמָדִים

הַסֶּקֶר הַזֶּה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה דְּרָכִים לִהְיוֹת נֶחְמָדִים וּמְנֻמָּסִים. אֶפְשָׁר לוֹמַר "תּוֹדָה", לַעֲמֹד בַּתּוֹר, לָתֵת חִבּוּק אוֹ לִהְיוֹת צָנוּעַ. הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב הוּא לִזְכֹּר שֶׁכְּשֶׁאֲנַחְנוּ נֶחְמָדִים לַאֲחֵרִים, אֲנַחְנוּ גּוֹרְמִים לָעוֹלָם לִהְיוֹת מָקוֹם קְצָת יוֹתֵר שָׂמֵחַ. כָּל אֶחָד וְאַחַת מֵאִתָּנוּ יָכוֹל לִהְיוֹת אַלּוּף הַנֶּחְמָדוּת בַּבַּיִת, בַּגַּן אוֹ בְּגַן הַמִּשְׂחָקִים.