פַּעַם, לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, הָיָה זְמַן קָשֶׁה וְעָצוּב בָּעוֹלָם, בִּמְיֻחָד לָעָם הַיְּהוּדִי. הַזְּמַן הַזֶּה נִקְרָא הַשּׁוֹאָה. יְלָדִים יְהוּדִים רַבִּים הָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת אַמִּיצִים מְאוֹד. הֵם הִתְחַבְּאוּ וְעָזְרוּ לַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁלָּהֶם. הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה גָּדְלוּ, וְהַיּוֹם הֵם סַבָּא וְסָבְתָא. אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים לָהֶם "נִיצּוֹלֵי שׁוֹאָה", וְהֵם הַגִּיבּוֹרִים שֶׁלָּנוּ. בּוֹאוּ נַכִּיר כַּמָּה מֵהֶם.

אַדָּה: הַיַּלְדָּה שֶׁהִצִּילָה אֶת הַזִּכָּרוֹן

כְּשֶׁאַדָּה הָיְתָה יַלְדָּה קְטַנָּה, הִיא גָּרָה בְּעִיר רְחוֹקָה שֶׁנִּקְרֵאת קְרָקוֹב. כְּשֶׁהִתְחִיל הַזְּמַן הַקָּשֶׁה, הִיא וּמִשְׁפַּחְתָּהּ הָיוּ צְרִיכִים לְהִסְתַּתֵּר. זֶה הָיָה כְּמוֹ מִשְׂחַק מַחְבּוֹאִים אָרֹךְ וּמַפְחִיד מְאוֹד, שֶׁבּוֹ הָיָה אָסוּר שֶׁיִּתְפְּסוּ אוֹתָם. הֵם הִתְחַבְּאוּ בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים, כְּמוֹ בְּרֶפֶת עִם חַיּוֹת. הֵם הָיוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּשֶׁקֶט וּלְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה כְּמוֹ קְבוּצָה מְיֻחֶדֶת.

אַדָּה, אָבִיהָ, אִמָּהּ וַאֲחוֹתָהּ עָזְרוּ זֶה לָזוֹ וְהִצְלִיחוּ לְהִשָּׁאֵר יַחַד וּבְטוּחִים. זֶה הָיָה דָּבָר נָדִיר מְאוֹד, כְּמוֹ לִמְצֹא אוֹצָר. הַיּוֹם, כְּשֶׁאַדָּה הִיא סָבְתָא, הִיא מְסַפֶּרֶת אֶת סִפּוּרָהּ לִילָדִים וּלְנֹעַר. הִיא אוֹמֶרֶת: "אַתֶּם הַדּוֹר הַבָּא. אַתֶּם צְרִיכִים לִזְכֹּר אֶת הַסִּפּוּרִים שֶׁלָּנוּ. כָּךְ תִּשְׁמְרוּ עַל הַזִּכָּרוֹן חַי". הַסִּפּוּר שֶׁלָּהּ הוּא מַתָּנָה חֲשׁוּבָה לְכֻלָּנוּ.

בָּרוּךְ: הַיֶּלֶד שֶׁזָּכַר אֶת דַּג הַזָּהָב

גַּם בָּרוּךְ הָיָה יֶלֶד קָטָן כְּשֶׁהַכֹּל הִתְחִיל. הָיָה לוֹ דַּג זָהָב קָטָן בְּצִנְצֶנֶת, וְהוּא אָהַב אוֹתוֹ מְאוֹד. כְּשֶׁמִּשְׁפַּחְתּוֹ הָיְתָה צְרִיכָה לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת, הוּא נֶאֱלַץ לְהִפָּרֵד מֵהַדָּג הָאָהוּב שֶׁלּוֹ. זֶה הָיָה עָצוּב מְאוֹד. בָּרוּךְ וְאִמָּא שֶׁלּוֹ הִסְתַּתְּרוּ בִּמְקוֹמוֹת קְטַנְטַנִּים, אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ קְרוֹן רַכֶּבֶת יָשָׁן.

הָיו יָמִים שֶׁהֵם הָיוּ רְעֵבִים וּפוֹחֲדִים. אֲבָל הָיוּ גַּם אֲנָשִׁים טוֹבִים שֶׁעָזְרוּ לָהֶם. יַלְדָּה אַחַת הָיְתָה מְבִיאָה לָהֶם אֹכֶל בְּסַל בְּכָל עֶרֶב בַּסֵּתֶר. הִיא הָיְתָה גִּבּוֹרָה קְטַנָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. אַחֲרֵי שֶׁהַזְּמַן הַקָּשֶׁה נִגְמַר, בָּרוּךְ עָלָה לְיִשְׂרָאֵל. הוּא גָּדַל, לָמַד, וְעָזַר לִבְנוֹת אֶת הַמְּדִינָה שֶׁלָּנוּ. הַיּוֹם יֵשׁ לוֹ מִשְׁפָּחָה עֲנָקִית, עִם יְלָדִים, נְכָדִים וְנִינִים. הוּא אוֹמֵר שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה הִיא הָאֹשֶׁר הֲכִי גָּדוֹל שֶׁלּוֹ.

שַׁרְלוֹט: הַסָּבְתָא שֶׁחָזְרָה הַבַּיְתָה

שַׁרְלוֹט הָיְתָה נַעֲרָה צְעִירָה כְּשֶׁהוּפרְדָה מֵהוֹרֶיהָ. הִיא נִשְׁאֲרָה לְבַד בָּעוֹלָם, וְזֶה הָיָה הַדָּבָר הֲכִי מַפְחִיד שֶׁאֶפְשָׁר לְדַמְיֵן. אֲבָל שַׁרְלוֹט הָיְתָה חֲזָקָה מְאוֹד. הִיא יָדְעָה לִתְפֹּר בְּגָדִים, וְהַיְּכֹלֶת הַזֹּאת עָזְרָה לָהּ לִשְׂרֹד. הִיא עָבְרָה דְּבָרִים קָשִׁים, אֲבָל הִיא אַף פַּעַם לֹא וִתְּרָה.

אַחֲרֵי הַשּׁוֹאָה, הִיא עָבְרָה לְגור בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה, אֲבָל הַלֵּב שֶׁלָּהּ תָּמִיד רָצָה לִהְיוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. לִפְנֵי כַּמָּה זְמַן, כְּשֶׁהִיא כְּבָר הָיְתָה סָבְתָא רַבְּתָא, הִיא הֶחְלִיטָה לַעֲשׂוֹת עֲלִיָּה וְלָבוֹא לִחְיוֹת כָּאן אִתָּנוּ. הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁכָּאן הִיא מַרְגִּישָׁה בָּטוּחַ. "כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶת הַחַיָּלִים שֶׁלָּנוּ", הִיא מְסַפֶּרֶת, "אֲנִי לֹא מְפַחֶדֶת. אֵלֶּה הַחַיָּלִים שֶׁלִּי, הֵם שׁוֹמְרִים עָלַי". הַיּוֹם, יֵשׁ לְשַׁרְלוֹט חֲמִשָּׁה דּוֹרוֹת בַּמִּשְׁפָּחָה! זֶה הַנִּצָּחוֹן הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהּ עַל כָּל הָרֹעַ שֶׁהָיָה.

לָמָּה חָשׁוּב לְהַקְשִׁיב לַסִּפּוּרִים הָאֵלֶּה?

הַסִּפּוּרִים שֶׁל אַדָּה, בָּרוּךְ וְשַׁרְלוֹט הֵם לֹא רַק סִפּוּרִים עֲצוּבִים עַל הֶעָבָר. הֵם סִפּוּרִים עַל גְּבוּרָה, תִּקְוָה וְעַל הַכֹּחַ שֶׁל הַמִּשְׁפָּחָה. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מַקְשִׁיבִים לָהֶם, אֲנַחְנוּ מַבְטִיחִים שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נִשְׁכַּח. אֲנַחְנוּ לוֹמְדִים כַּמָּה חָשׁוּב לִהְיוֹת טוֹבִים לְכָל אָדָם, לֹא מְשַׁנֶּה מִי הוּא אוֹ מֵהֵיכָן הוּא בָּא. הַזִּכָּרוֹן הוּא כְּמוֹ נֵר קָטָן שֶׁכָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ צָרִיךְ לְהַחְזִיק, כְּדֵי לְהָאִיר אֶת הָעוֹלָם וְלִשְׁמֹר עָלָיו מָקוֹם טוֹב יוֹתֵר.