חדשות

הארנונה עולה: איך הכסף של כולנו מנהל את העיר שלנו?

יום שלישי, 5 באוגוסט 2025|5 דקות קריאה|מקור: ynet • נכתב על ידי מערכת האתר
הארנונה עולה: איך הכסף של כולנו מנהל את העיר שלנו?
ערים רבות בישראל מעלות את הארנונה, המס העירוני שכולנו משלמים עבור שירותים כמו ניקיון, חינוך ופארקים. הכתבה מסבירה מדוע המחיר עולה דווקא עכשיו, הן בגלל מנגנון 'טייס אוטומטי' והן בגלל בקשות מיוחדות של העיריות. נבחן דוגמאות מערים כמו רמת גן, כרמיאל ורמלה, ונשמע את קולם של תושבים ופעילים שדורשים שקיפות ותשובות לאן הכסף שלהם הולך. בסופו של דבר, נבין איך הנושא הזה קשור לחיים של כל אחד מאיתנו ומהי החשיבות של מעורבות אזרחית.

הארנונה עולה: איך הכסף של כולנו מנהל את העיר שלנו?

בוקר, אתם מצחצחים שיניים, המים זורמים מהברז. בערב, אתם יוצאים עם חברים והפנסים ברחוב מאירים לכם את הדרך. בסוף השבוע, אתם משחקים כדורסל במגרש החדש בפארק. כל הדברים האלה, שנראים לנו מובנים מאליהם, עולים כסף. והכסף הזה מגיע, ברובו, ממס מיוחד שנקרא ארנונה. חשבו על זה כמו דמי מנוי חודשיים לעיר שלכם. בדיוק כמו שמשלמים על נטפליקס כדי לראות סדרות, התושבים משלמים ארנונה כדי שהעירייה תוכל לספק להם שירותים חיוניים.

לאחרונה, בערים רבות בישראל, דמי המנוי האלה עומדים לעלות, ובחלק מהמקומות העלייה משמעותית למדי. הדבר מעורר ויכוח חשוב: למה המחיר עולה? לאן הכסף שלנו באמת הולך? והאם העלייה הזו הוגנת, במיוחד בתקופה של אתגרים ביטחוניים וכלכליים?

מהי ארנונה ולמה היא כל כך חשובה?

הארנונה היא המס המרכזי שכל בעל נכס – דירה, בית, חנות או משרד – משלם לרשות המקומית (העירייה או המועצה). הכסף הזה מתדלק את כל מה שקורה בעיר. הוא מממן את פינוי האשפה מהפחים, את ניקיון הרחובות, את הגינון בפארקים ובכיכרות, את אחזקת בתי הספר והגנים, את פעילות המתנ"סים והספריות, את אירועי התרבות ואפילו את משכורות העובדים העירוניים, כמו המצילים בבריכה והסייעות בגנים.

בלי ארנונה, העיר שלנו הייתה נראית ומרגישה אחרת לגמרי. לכן, גובה הארנונה הוא נושא כל כך רגיש. מצד אחד, העירייה צריכה מספיק כסף כדי לספק שירותים טובים ואפילו לשפר אותם. מצד שני, התושבים רוצים לשלם כמה שפחות, כי לכל משפחה יש הוצאות רבות נוספות. מציאת האיזון הנכון היא אחד האתגרים הגדולים ביותר של כל ראש עיר.

העלייה הגדולה: למה עכשיו ומה הסיבות?

אז למה פתאום כולם מדברים על התייקרות הארנונה? יש לכך שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא מנגנון שנקרא "טייס אוטומטי". פעם בשנה, המדינה קובעת שיעור עלייה אחיד לכל הרשויות בארץ, שמותאם לעליית המחירים הכללית במשק (מדד המחירים לצרכן) ולעלות השכר של עובדי הציבור. השנה, העלייה האוטומטית הזו עומדת על כ-5.3%, שיעור גבוה יחסית לשנים קודמות.

הסיבה השנייה היא שמעל ל"טייס האוטומטי", כל עירייה יכולה לבקש ממשרד הפנים אישור מיוחד להעלות את הארנונה עוד יותר. כ-120 רשויות ברחבי הארץ אכן הגישו בקשות כאלה. הן טוענות שהן זקוקות לכסף הנוסף בגלל הוצאות שגדלו, פרויקטים חדשים שהן רוצות לקדם, או בגלל האתגרים שהציב המצב הביטחוני המורכב.

קולות מהשטח: תושבים ופעילים מביעים דעה

העלאת המחירים לא עוברת בשקט. בערים שונות קמו תושבים ופעילים חברתיים ששואלים שאלות קשות ומבקשים תשובות. הם רוצים לוודא שהכסף שלהם מנוהל בצורה אחראית ושקופה.

רמת גן: לא רק המחיר, גם שיטת החישוב משתנה

ברמת גן, למשל, הוחלט על עלייה של כ-6.5%. אבל זה לא הכול. פעיל חברתי בשם גל חביב מסביר שבעירייה גם שינו את הדרך שבה מחשבים את גודל הנכס לתשלום. עד היום, שטחים כמו מרפסות, מחסנים וגלריות חויבו ב-50% מהתעריף. מעכשיו, הם יחויבו ב-100%, מה שכמובן מייקר את החשבון הסופי למשפחות רבות. התושבים שואלים: מדוע שני השינויים האלה קורים ביחד ודווקא עכשיו?

כרמיאל: אתגרים בצפון וחשש לעסקים המקומיים

בכרמיאל, עיר שמתמודדת עם אתגרים ביטחוניים משמעותיים בצפון, ראש העיר מבקש להעלות את הארנונה ב-3% נוספים מעבר ל"טייס האוטומטי". אלון אזולאי, חבר אופוזיציה במועצת העיר, מודאג מאוד מההשפעה של המהלך על העסקים בעיר. הוא מציין שהארנונה לעסקים בכרמיאל כבר עכשיו גבוהה משמעותית מיישובים סמוכים. החשש הוא שעסקים יעדיפו לעבור למקומות זולים יותר, מה שיפגע בכלכלת העיר ועלול להוביל לאובדן מקומות עבודה.

רמלה: לאן הולך הכסף?

ברמלה, הארנונה עלתה בכ-4%. פעיל חברתי בשם חזי משה מעלה שאלה אחרת, שאולי היא החשובה מכולן: לאן הכסף הולך? הוא טוען שיש בעיר פרויקטים ציבוריים שהושקע בהם כסף רב אך הם עדיין תקועים, ומקומות ציבוריים שנותרו סגורים. הוא דורש מהעירייה שקיפות – כלומר, להראות לתושבים בדיוק על מה מוציאים את כספי המסים שלהם.

האזרח הקטן והכוח הגדול: מה אנחנו יכולים לעשות?

לפעמים נדמה לנו, במיוחד בגיל צעיר, שאין לנו השפעה על החלטות גדולות כאלה. אבל זה לא מדויק. הסיפור על הארנונה הוא שיעור חשוב באזרחות. הוא מראה לנו שחשוב להיות מעורבים, לשאול שאלות ולא לקבל דברים כמובן מאליו.

להיות אזרח טוב זה לא רק להצביע בבחירות פעם בכמה שנים. זה גם להתעניין במה שקורה בעיר שלנו ביום-יום. אתם יכולים להיכנס לאתר האינטרנט של העירייה שלכם ולנסות למצוא מידע על התקציב. אתם יכולים לעקוב אחרי דיונים של מועצת העיר (לפעמים הם משודרים אונליין). אתם יכולים לדבר על זה עם ההורים, המורים והחברים.

היום אתם צעירים, אבל בעוד כמה שנים אתם תהיו המבוגרים שמשלמים ארנונה, ואולי אפילו תהיו חברי מועצת העיר או ראשי ערים בעצמכם. הידע והסקרנות שתרכשו היום הם הכוח שיאפשר לכם לעצב עתיד טוב יותר לעיר שלכם ולמדינה כולה.

📌 נקודות מרכזיות

  • ארנונה: מס שנתי שתושבים ועסקים משלמים לעירייה או לרשות המקומית עבור שירותים עירוניים כמו ניקיון, חינוך ופיתוח.
  • רשות מקומית: הגוף שמנהל את ענייני העיר או היישוב, כמו עירייה או מועצה מקומית.
  • טייס אוטומטי (ארנונה): מנגנון ממשלתי שמעדכן את תעריף הארנונה בכל הארץ פעם בשנה, בהתאם למדדים כלכליים כלליים.
  • שקיפות: עיקרון שלטוני שלפיו פעולות הממשל והרשויות צריכות להיות גלויות ופתוחות לציבור, כדי שאפשר יהיה לפקח עליהן.
  • אופוזיציה (במועצת עיר): חברי מועצת העיר שאינם שותפים לקואליציה של ראש העיר. תפקידם לבקר את פעולות העירייה ולהציע חלופות.
  • פעיל חברתי: אזרח שפועל באופן התנדבותי לקידום נושאים חברתיים או ציבוריים שחשובים לו, לרוב מתוך רצון לשפר את החברה.
  • תקציב עירוני: תוכנית ההכנסות וההוצאות של העירייה לשנה מסוימת. התקציב קובע לאן יופנה כספי המסים של התושבים.
  • מדד המחירים לצרכן: מדד סטטיסטי שמודד את השינוי הממוצע במחירים של סל מוצרים ושירותים שמשפחה קונה. הוא משמש למדידת אינפלציה.

📚 מילון מושגים

מנהל תקין
התנהלות ישרה, הוגנת ויעילה של גופים ציבוריים (כמו עירייה), שפועלת לפי החוקים והכללים ודואגת לטובת כלל התושבים.
גזוזטרה
מרפסת קטנה או זיז הבולט מקיר הבניין. בכתבה, הכוונה היא לסוג של שטח בנוי שהחיוב עליו משתנה.
בקשה חריגה
בקשה מיוחדת לעשות משהו שחורג מהכלל או מהנוהל הרגיל. במקרה הזה, בקשת עירייה להעלות את הארנונה מעבר לשיעור האוטומטי שנקבע לכולם.