כולנו מכירים את יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, ואת אשתו, ליהיא לפיד, שהיא סופרת ועיתונאית. כמו רבים מאיתנו, גם הם משתמשים ברשתות החברתיות כמו אינסטגרם כדי לשתף את המחשבות שלהם, לספר על היום שלהם ופשוט להיות בקשר עם אנשים. אבל לפעמים, לצד כל הדברים הטובים, הרשת יכולה להיות גם מקום למילים פוגעות. וזה בדיוק מה שקרה להם לאחרונה, בסיפור שמלמד את כולנו שיעור חשוב על כבוד, על משפחה ועל הכוח שיש למילים שלנו.

מה קרה ברשת?

הסיפור התחיל כשליהיא לפיד שיתפה פוסט אישי. היא כתבה על נושא שנוגע לכולנו בתקופה האחרונה - המצב של החטופים. היא סיפרה שהיא מתקשה לישון בלילה אחרי שהיא רואה את התמונות שלהם בכיכר החטופים. היא בסך הכל שיתפה רגש של כאב ודאגה. רוב האנשים שהגיבו לה כתבו מילים מחזקות ומבינות.

אבל אז, הגיעה תגובה אחת שונה. אדם אחד, שהתחבא מאחורי המקלדת שלו, החליט לכתוב מילים פוגעניות מאוד. הוא לא התווכח איתה על דעתה, אלא בחר לתקוף אותה באופן אישי ובעיקר, את בתה, יעל. יעל, בתם של ליהיא ויאיר, היא צעירה עם צרכים מיוחדים, שנמצאת על הרצף האוטיסטי. התגובה הזו הייתה לא רק לא נעימה, היא הייתה אכזרית, ונועדה רק כדי להכאיב.

משפחה שמתגייסת להגנה

כשיאיר לפיד ראה את התגובה ואת העצב של אשתו, הוא הרגיש שהוא לא יכול לשתוק. בהתחלה, כמו שתמיד יעץ לה, הוא חשב שאולי צריך פשוט להתעלם. הרי באינטרנט יש כל מיני אנשים, ולפעמים הכי טוב לא לתת להם את תשומת הלב שהם מחפשים. אבל הפעם זה הרגיש אחרת. הוא ראה את הכאב של ליהיא, שנעלבה לא בשביל עצמה, אלא בשביל יעל. הוא החליט שהשתיקה היא לא התשובה הנכונה.

בפוסט אמיץ משלו, יאיר שיתף את התגובה הפוגענית וכתב מסר ברור: אפשר וצריך להתווכח על פוליטיקה ועל דעות, אבל יש קו אדום שאסור לחצות. הקו הזה הוא פגיעה אישית, ובמיוחד פגיעה בילדים או באנשים עם צרכים מיוחדים. הוא כתב בגאווה על בתו: "יעלי שלנו היא אוטיסטית, אבל היא נורמלית לגמרי". הוא הסביר שהוא לא מבין איזה מין בן אדם כותב דברים כאלה לאמא שכל חטאה היה להביע הזדהות עם משפחה אחרת. המסר שלו היה חזק וברור: תהיו בני אדם לפני שאתם צודקים.

מה זה בעצם אוטיזם?

לפעמים אנחנו שומעים מילים כמו "אוטיזם" או "צרכים מיוחדים" ולא תמיד מבינים מה זה אומר. אז בואו נעשה סדר. אוטיזם הוא לא מחלה, אלא מצב נוירולוגי. זה אומר שהמוח של אנשים על הרצף האוטיסטי פשוט עובד קצת אחרת. הם עשויים לראות, לשמוע ולהרגיש את העולם בצורה שונה מאיתנו. לפעמים זה יכול להקשות עליהם בתקשורת או במצבים חברתיים, אבל זה גם יכול לתת להם יכולות מדהימות בתחומים אחרים, כמו זיכרון פנומנלי, תשומת לב לפרטים או יצירתיות מיוחדת. כל אדם על הרצף הוא עולם ומלואו, עם אישיות, רצונות וחלומות משלו. כשיאיר לפיד אומר שבתו "נורמלית לגמרי", הוא מתכוון שהיא אדם שלם ונפלא, והאוטיזם הוא פשוט חלק ממי שהיא.

שיעור חשוב על כבוד ושיח

יום למחרת, גם ליהיא לפיד החליטה להגיב. היא הודתה לבעלה על התמיכה והחיבוק, והסבירה למה הם החליטו בכל זאת לפרסם את הסיפור הכואב הזה. "התלבטנו רבות אם לפרסם", היא כתבה, "אבל כל כך חשוב שהשיח הנורא הזה יפסיק. מותר לא להסכים - אסור לדבר ככה".

במשפט הפשוט הזה, ליהיא סיכמה את כל הסיפור. בעולם שלנו, ובמיוחד במדינה כמו ישראל, יש הרבה דעות שונות. זה טבעי ומצוין שאנשים חושבים אחרת. כך מתפתחים וצומחים. אבל הדרך שבה אנחנו מנהלים את הוויכוחים שלנו – מה שנקרא "שיח" – היא הדבר החשוב באמת. אנחנו יכולים לא להסכים בנחישות, אבל עדיין לכבד את האדם שמולנו. הסיפור הזה הוא תזכורת לכולנו, ילדים ומבוגרים, שהמילים שלנו הן כלי רב עוצמה. הן יכולות לבנות והן יכולות להרוס. הן יכולות לחזק והן יכולות לפצוע. הבחירה בידיים שלנו, או ליתר דיוק, במקלדת שלנו.

לשמחתם של בני הזוג לפיד, התגובה שלהם זכתה לאלפי תגובות תומכות ומחבקות, גם מאנשים מפורסמים וגם מאנשים רגילים, שהזדעזעו מהפגיעה וחיזקו את ידיהם. זה מראה שרוב האנשים מבינים את ההבדל בין ויכוח לגיטימי לבריונות, ובוחרים בצד של הטוב והכבוד.