מאחורי המקלדת: הסיפור על התגובה שגרמה לכולנו לחשוב על כוחן של מילים
מאחורי המקלדת: הסיפור על התגובה שגרמה לכולנו לחשוב על כוחן של מילים
בעולם הדיגיטלי המהיר שבו אנחנו חיים, כל אחד יכול להביע את דעתו בלחיצת כפתור. אנחנו משתפים, מגיבים ועושים 'לייק' כמעט בלי לחשוב. אבל מה קורה כשהמילים שאנחנו כותבים חוצות גבול וגורמות לפגיעה עמוקה? סיפור שקרה לאחרונה לליהיא ויאיר לפיד, שתי דמויות מוכרות מאוד בישראל, מזכיר לכולנו את האחריות העצומה שמגיעה עם המקלדת.
ליהיא לפיד, סופרת ועיתונאית, ובעלה יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, הם הורים ליעל, צעירה בת 28 שנמצאת על הרצף האוטיסטי. כמו הורים רבים, הם גאים בבתם ואוהבים אותה מאוד. יום אחד, ליהיא העלתה פוסט לרשת החברתית שבו הביעה הזדהות וצער על מצבן של משפחות החטופים. היא כתבה על הקושי לישון בלילה מול תמונותיהם. זו הייתה הבעת רגש אנושית, כזו שרבים מאיתנו חשים. אלא שאז, הגיעה תגובה אחת, שונה מכולן. לא תגובה עם דעה פוליטית אחרת, אלא תגובה אישית, ארסית ומכוערת, שכוונה ישירות למקום הרגיש ביותר – למשפחה שלהם, וליעל בתם.
מה נאמר שם, ולמה זה כל כך פגע?
התגובה שקיבלה ליהיא הייתה קשה במיוחד. הכותב השתמש במילים פוגעניות כדי לתקוף אותה ואת בעלה, ובמרכז המתקפה הוא שם את בתם, יעל. הוא השתמש בעובדה שהיא עם צרכים מיוחדים כדי לנסות להעליב את הוריה. קל לדמיין כמה מילים כאלה יכולות לצרוב. זה לא היה ויכוח על פוליטיקה או על דעות; זו הייתה התקפה אישית שנועדה להכאיב, והיא השתמשה בחולשה לכאורה, בשונות של אדם, כנשק.
יאיר לפיד סיפר שהתגובה הזו גרמה לליהיא לבכות. "היא בכתה קצת כי היא נעלבה בשביל יעלי", הוא כתב. המשפט הזה חושף את לב הסיפור: הכאב לא היה רק על העלבון האישי, אלא על הפגיעה בבתם, שלא עשתה דבר לאף אחד. לפיד התמודד עם דילמה שרבים מאיתנו מכירים בקנה מידה קטן יותר: האם להתעלם מהבריונות או להתעמת איתה? הוא בחר באפשרות השנייה. הוא שיתף את התגובה הפוגענית וכתב מסר חד וברור לאותו אדם ולשכמותו: "יעלי שלנו היא אוטיסטית, אבל היא נורמלית לגמרי. אני לא בטוח מהי ההגדרה למי שכותב דברים כאלה לאמא של ילדה עם צרכים מיוחדים".
שיח, לא שנאה: המסר החשוב של ליהיא
יום למחרת, גם ליהיא לפיד הגיבה. היא לא השיבה באותו המטבע. במקום זאת, היא בחרה במסר של תיקון. היא הסבירה שהם התלבטו אם לפרסם את התגובה, אבל החליטו שכן, כי "חשוב כל כך שהשיח הנורא הזה יפסיק". היא הדגישה נקודה קריטית לדמוקרטיה ולחיים המשותפים שלנו: "מותר לא להסכים - אסור לדבר ככה". המסר שלה היה קריאה לכולנו להפריד בין ויכוח לגיטימי, גם אם הוא נוקב, לבין שיח של שנאה, השפלה ודה-לגיטימציה של האחר. היא הזכירה לנו שמאחורי כל פרופיל ברשת עומד אדם עם רגשות, משפחה וסיפור חיים.
שיעור באזרחות דיגיטלית לכולנו
המקרה של משפחת לפיד הוא לא סיפור פרטי. הוא מראה לנו כמו במראה את המצב של השיח ברשתות החברתיות בישראל ובעולם. תופעת בריונות הרשת (Cyberbullying) היא אתגר אמיתי. האנונימיות והמרחק שהמסך יוצר גורמים לאנשים לפעמים להסיר עכבות ולהגיד דברים שלעולם לא היו מעזים לומר פנים אל פנים. קוראים לזה "אפקט הדיס-אינהיביציה המקוונת" – תחושה של שחרור מאחריות.
אבל יש אחריות. לכל מילה שאנחנו כותבים יש השפעה. היא יכולה לבנות, לעודד ולתמוך, אבל היא גם יכולה להרוס, לפגוע ולהשאיר צלקות. הסיפור הזה הוא קריאת השכמה לכולנו לתרגל אזרחות דיגיטלית טובה יותר. זה אומר לחשוב לפני שמגיבים, לשאול את עצמנו: האם התגובה שלי תורמת לשיחה? האם היא מכבדת? האם הייתי אומר את זה לאדם שמולי? זה גם אומר לא לעמוד מנגד כשרואים בריונות. לדווח על תגובות פוגעניות, לחזק את מי שנפגע, ולהראות שיש רוב גדול שמתנגד לשיח של שנאה.
בסופו של דבר, הסיפור הזה הוא גם על קבלה. התגובה הפוגענית ניסתה להשתמש באוטיזם של יעל כמילת גנאי. התשובה של הוריה הייתה להפוך את זה למקור של גאווה ולהזכיר לכולם ש"נורמלי" הוא מושג מאוד גמיש, ושכל אדם הוא עולם ומלואו, עם החוזקות והאתגרים שלו. כולנו יכולים לבחור להיות בצד שמפיץ אור, שמקדם שיח מכבד, ושבונה חברה טובה יותר – גם אונליין וגם אופליין.
📌 נקודות מרכזיות
- בריונות רשת (Cyberbullying): שימוש באינטרנט, בטלפון או ברשתות חברתיות כדי להציק, להפחיד, להשפיל או לפגוע באדם אחר.
- אזרחות דיגיטלית: הכללים והנורמות של התנהגות אחראית, מכבדת ובטוחה בעולם המקוון.
- אמפתיה: היכולת להבין ולהרגיש את מה שאדם אחר מרגיש, ולראות את הדברים מנקודת המבט שלו.
- דמות ציבורית: אדם מוכר מאוד בציבור, כמו פוליטיקאי, אמן או ספורטאי, שחייו ודעותיו חשופים לביקורת ציבורית.
- פוסט: הודעה, תמונה או סרטון שאדם מפרסם בפרופיל שלו ברשת חברתית כמו אינסטגרם, פייסבוק או טיקטוק.
- לשון הרע: פרסום דבר שעלול להשפיל אדם, לבזות אותו או לפגוע במשרתו או בעסקיו. החוק אוסר על כך, גם באינטרנט.
- חופש הביטוי: הזכות של כל אדם להביע את דעותיו. עם זאת, זכות זו אינה בלתי מוגבלת, והיא לא כוללת את הזכות להסית לאלימות או לפרסם לשון הרע.