יפן, ארץ השמש העולה, היא מקום של ניגודים מופלאים. מצד אחד, מקדשים עתיקים וטקסי תה שלווים, ומצד שני, רכבות קליע מהירות ורובוטים מתקדמים. אבל מאחורי החזות המרשימה הזו, יפן מתמודדת עם אתגר שקט ועצום, חידה שמעסיקה את מנהיגיה ואת אזרחיה: האוכלוסייה שלה הולכת וקטנה, והופכת מבוגרת יותר ויותר. זהו סיפור לא על מלחמה או אסון טבע, אלא על שינוי חברתי עמוק שמעצב מחדש את פניה של אחת המדינות החשובות בעולם.

מה בעצם קורה ביפן?

תארו לעצמכם בית ספר גדול, שבכל שנה נרשמים אליו פחות ופחות תלמידים לכיתה א'. בשנה הראשונה זה לא כל כך מורגש, אבל אחרי עשור וחצי, המסדרונות מתחילים להרגיש ריקים יותר. זה, בקווים כלליים, מה שקורה ביפן. בשנה שעברה, נולדו במדינה פחות מ-700 אלף תינוקות - המספר הנמוך ביותר מאז החלו למדוד זאת באופן רשמי לפני יותר ממאה שנה. במקביל, מספר האנשים המבוגרים שנפטרו היה גבוה יותר, כך שבסך הכל, אוכלוסיית יפן קטנה בכמעט 900 אלף איש בשנה אחת. זוהי השנה ה-16 ברציפות שהמגמה הזו נמשכת, והיא מציבה בפני המדינה אתגרים מורכבים.

למה זה קורה? הסיבות שמאחורי המספרים

החידה הדמוגרפית של יפן אינה נובעת מסיבה אחת, אלא משילוב של גורמים כלכליים, חברתיים ותרבותיים. במשך שנים, יפן הייתה ידועה בתרבות עבודה תובענית מאוד, עם שעות עבודה ארוכות. צעירים רבים, ובעיקר נשים, מרגישים שהם צריכים לבחור בין קריירה משגשגת לבין הקמת משפחה. העלות הגבוהה של גידול ילדים בערים הגדולות כמו טוקיו, יחד עם חוסר במקומות בגני ילדים, מוסיפה לקושי.

בנוסף, הנורמות החברתיות משתנות. יותר ויותר צעירים יפנים בוחרים להתמקד בפיתוח אישי, בתחביבים ובקריירה, ודוחים את גיל הנישואין או בוחרים לא להתחתן כלל. זוהי בחירה אישית ולגיטימית, אך כאשר מיליוני אנשים עושים בחירות דומות, ההשפעה על החברה כולה היא עצומה.

מדינה של סבים וסבתות?

אחת ההשלכות הבולטות ביותר של הירידה בילודה היא "הזדקנות האוכלוסייה". כיום, כמעט 30% מאזרחי יפן - כלומר, כמעט אחד מכל שלושה אנשים - הם מעל גיל 65. לשם השוואה, בישראל השיעור הוא כ-12% בלבד. ליפנים יש את תוחלת החיים מהגבוהות בעולם, וזה כמובן דבר נפלא, אבל זה גם יוצר אתגר.

האתגר הכלכלי

חשבו על זה כך: מי מממן את שירותי הבריאות, הפנסיות, הפארקים והתשתיות במדינה? האנשים שעובדים ומשלמים מיסים, כלומר כוח העבודה. כאשר יש פחות ופחות צעירים שנכנסים לכוח העבודה, ויותר ויותר פנסיונרים הזקוקים לשירותים, נוצר לחץ גדול על הכלכלה. זה כמו משחק משיכת חבל שבו קבוצה אחת הולכת וקטנה, בעוד הקבוצה השנייה גדלה.

ממשלת יפן מחפשת פתרונות

הממשלה היפנית, בראשות ראש הממשלה שיגרו אישיבה, מבינה היטב את חומרת המצב. הוא הגדיר זאת כ"מצב חירום שקט" והבטיח שורה של צעדים כדי לנסות ולהפוך את המגמה. בין הפתרונות המוצעים: מתן סובסידיות למשפחות, הנגשת גני ילדים בחינם, ועידוד חברות לאפשר שעות עבודה גמישות יותר להורים. המטרה היא ליצור סביבה שבה צעירים לא ירגישו שהם צריכים לוותר על החלומות שלהם כדי להקים משפחה.

במקביל, יפן פותחת את שעריה יותר מבעבר לתושבים זרים. כ-3.6 מיליון זרים חיים כיום ביפן, והם מסייעים למלא את המחסור בעובדים בתחומים כמו ייצור, בנייה ואירוח. עם זאת, נושא ההגירה הוא רגיש ומעורר דיונים בחברה היפנית, שבאופן מסורתי הייתה סגורה יחסית.

מבט אל העתיד

האתגר הדמוגרפי של יפן הוא לא רק סיפור על מספרים, אלא על חברה שלמה שנמצאת בצומת דרכים. יפן היא לא המדינה היחידה שמתמודדת עם זה; מדינות רבות באירופה, וגם שכנתה דרום קוריאה, חוות תופעות דומות. העולם כולו צופה ביפן בסקרנות, כדי ללמוד מהפתרונות היצירתיים שהיא תמציא. אולי נראה יותר רובוטים שיסייעו לקשישים, ערים חכמות שמותאמות לאוכלוסייה מבוגרת, ומודלים חדשים של עבודה ומשפחה. כך או כך, האופן שבו יפן תפתור את החידה הזו ישפיע לא רק על עתידה, אלא אולי גם על עתידנו.