מי באמת שולט בלבנון? המאבק על הנשק והכוח

לבנון היא מדינה מיוחדת במינה במזרח התיכון. היא קטנה, הררית, וידועה בנופים יפהפיים ובתרבות עשירה. אך מתחת לפני השטח, מתחולל מאבק מורכב על שאלה בסיסית: מי באמת שולט במדינה? השאלה הזו הגיעה לנקודת רתיחה לאחרונה, סביב נושא הנשק. ממשלת לבנון הרשמית קיבלה החלטה שרק לצבא לבנון, הצבא הרשמי של המדינה, מותר להחזיק בנשק. זה אולי נשמע הגיוני, אבל בלבנון ישנו ארגון חזק מאוד בשם חיזבאללה, שיש לו צבא פרטי משלו, והוא מסרב בתוקף למסור את נשקו. המצב הזה יוצר מתח עצום, שמשפיע לא רק על לבנון, אלא על האזור כולו.

מדינה בתוך מדינה: מהו ארגון חיזבאללה?

כדי להבין את המצב, דמיינו בית ספר גדול. לבית הספר יש מנהל וצוות מורים שאחראים על הסדר והחוקים. עכשיו, דמיינו שאחד המועדונים בבית הספר, למשל מועדון הספורט, מחליט להקים לעצמו צוות שמירה פרטי, עם חוקים משלו, והוא אינו מציית תמיד להוראות המנהל. זה דומה למצבו של חיזבאללה בלבנון. הארגון התחיל כקבוצת התנגדות, אך עם השנים צבר כוח עצום. כיום הוא גם מפלגה פוליטית שיושבת בפרלמנט הלבנוני וגם ארגון צבאי חזק, אולי אפילו חזק יותר מהצבא הרשמי של לבנון. המצב הזה, שבו גוף לא רשמי מחזיק בכוח צבאי, נקרא לפעמים "מדינה בתוך מדינה". ממשלת לבנון טוענת שכדי שלבנון תהיה מדינה מתפקדת וריבונית באמת, כל הכוח הצבאי חייב להיות בידיים שלה, וזו הסיבה שהיא דורשת מחיזבאללה להתפרק מנשקו.

ההחלטה שהציתה מחאות וחששות

ההחלטה של הממשלה לא התקבלה בשקט. תומכים רבים של חיזבאללה יצאו לרחובות בערים שונות, כולל בביירות הבירה, כדי למחות. הם רואים בנשק של הארגון ערובה לביטחונם וסמל לכוחם. במקרים מסוימים, המחאות הובילו לעימותים, והצבא הלבנוני הרשמי נאלץ להתערב ואף לעצור כמה מהמפגינים. המצב הזה מדגיש את הקרע העמוק בתוך החברה הלבנונית.

במקביל, החלו להתפשט חששות ושמועות, בעיקר בעיתונים המזוהים עם חיזבאללה. עיתון בשם "אל-אחבאר" פרסם כתבה שבה נטען כי קיימת תוכנית רחבה יותר, המעורבת בה לכאורה גם ישראל, שמטרתה לכתר את חיזבאללה ולהחליש אותו. "לכתר" פירושו להקיף מכל הכיוונים, כמו בטבעת, כדי לבודד ולנטרל.

תרחיש הכיתור והשכנים המשתנים

לפי הטענות בעיתון, החשש הוא לא רק מהחלטת הממשלה הלבנונית, אלא ממהלך משולב. נטען כי ישראל עלולה לפעול באזור הגבול עם סוריה, במיוחד באזור שנקרא בקאע (אל-בקאע). אזור זה נחשב למקום שבו חיזבאללה מחזיק חלק גדול מהציוד האסטרטגי שלו. החשש המתואר הוא שישראל, יחד עם קבוצות חמושות אחרות, תבודד את האזור הזה ותפעיל לחץ על חיזבאללה.

מה שהופך את המצב למורכב עוד יותר הוא השינוי הפתאומי שהתרחש במדינה השכנה, סוריה. לאחרונה, השלטון בסוריה התחלף, והנשיא החדש, אחמד א-שרע, נתפס כפחות ידידותי לחיזבאללה מאשר הממשל הקודם. בעבר, סוריה הייתה "עומק אסטרטגי" עבור חיזבאללה – מקום בטוח שאפשר לסמוך עליו. כעת, גורמים התומכים בחיזבאללה חוששים שהשלטון החדש בסוריה עלול לשתף פעולה עם יריביהם. כדי להמחיש את החשש הזה, סוכנות ידיעות המזוהה עם ארגונים התומכים בחיזבאללה פרסמה תמונה ערוכה של הנשיא הסורי החדש כשהוא לבוש במדי צה"ל – דרך ברורה לסמן אותו כמי ששינה צד. זוהי דוגמה קלאסית לתעמולה – שימוש במידע, לעיתים מסולף, כדי להשפיע על דעת הקהל.

מבט על התמונה הגדולה: למה זה חשוב?

המאבק הפנימי בלבנון הוא לא רק סיפור מקומי. הוא חלק מפאזל אזורי גדול ומסובך. יציבותה של לבנון חשובה מאוד לשכנותיה, כולל ישראל, וכל שינוי במאזן הכוחות שם יכול להשפיע על המזרח התיכון כולו. השאלה מי יחזיק בנשק בלבנון היא למעשה שאלה על עתידה של המדינה ועל יחסיה עם העולם.

בתוך כל המתח והחששות, חשוב לזכור שרוב האנשים בלבנון, כמו בכל מקום אחר, רוצים לחיות בשלום ובביטחון. הדרך לפתרון אינה פשוטה, והיא דורשת דיאלוג, פשרות והסכמות בין כל הקבוצות השונות במדינה. מנהיגים ודיפלומטים רבים, מלבנון ומרחבי העולם, עוסקים בניסיונות למצוא דרך להרגיע את המצב ולהבטיח עתיד טוב יותר למדינה היפה והמורכבת הזו.