חברים לקבוצה, יריבים לפרס? הדילמה הגדולה של כוכבי פריז

דמיינו שהכיתה שלכם זכתה בתחרות המדעים הארצית. פרויקט מדהים שעבדתם עליו יחד כל השנה. עכשיו, המארגנים מודיעים שרק תלמיד אחד מהכיתה יקבל את פרס "התלמיד המצטיין של השנה". איך מחליטים? האם כולם יסכימו מי הכי ראוי? זו בדיוק הדילמה המעניינת שמתרחשת עכשיו בקבוצת הכדורגל פריז סן ז'רמן (פ.ס.ז'), אחת הקבוצות הטובות בעולם, שזכתה לאחרונה בגביע ליגת האלופות היוקרתי.

הקבוצה הפריזאית שברה שיא כשלא פחות מתשעה (!) משחקניה נכללו ברשימת 30 המועמדים הסופיים ל"כדור הזהב" - הפרס האישי החשוב והנחשב ביותר בעולם הכדורגל. זה כמו לקבל מועמדות לאוסקר של עולם הכדורגל. אבל למרות שיש כל כך הרבה כוכבים שראויים לתהילה, נראה שבתוך חדר ההלבשה של הקבוצה יש הסכמה כמעט מלאה: השחקן הצרפתי, עוסמאן דמבלה, הוא זה שצריך לזכות.

הכוכב שבמרכז הבמה: עוסמאן דמבלה

עוסמאן דמבלה, שחקן הכנף המהיר והטכני, חווה עונה פשוט פנומנלית. הוא היה גורם מכריע בזכייה ההיסטורית של פ.ס.ז' בליגת האלופות, עם בישולים ומהלכים מבריקים ברגעים החשובים ביותר. היכולת שלו לשנות משחק ברגע אחד הפכה אותו לאחד השחקנים המדוברים בעולם.

התמיכה בו לא מגיעה רק מהשחקנים. נשיא המועדון, נאסר אל-חלאיפי, היה נחרץ מאוד לאחר הניצחון בגמר. הוא אמר לתקשורת: "אין ספק שהוא יזכה בכדור הזהב. אם הוא לא יזכה, אז יש בעיה. הוא עשה הכול". זוהי הצהרה חזקה מאוד שבאה מהדרג הגבוה ביותר במועדון, ומטרתה להפעיל לחץ על המצביעים ולהראות לעולם מי, לדעתם, הוא המלך הבלתי מעורער של העונה.

כוחה של קבוצה: כולם מאחורי דמבלה

מה שהופך את הסיפור למיוחד באמת הוא האופן שבו חבריו לקבוצה, שהם גם מתחריו על הפרס, מתייצבים מאחוריו. קחו לדוגמה את ויטיניה, קשר פורטוגלי מצוין שגם הוא נתן עונה אדירה וזכה עם נבחרתו בליגת האומות. כששאלו אותו מי לדעתו צריך לזכות, הוא לא היסס וענה: "אני חושב שהשחקן שמגיע לו יותר מכולם השנה הוא דמבלה".

זו לא אמירה מובנת מאליה. בעולם תחרותי כמו כדורגל מקצועני, שבו כל שחקן חולם על תהילה אישית, לראות פרגון כזה הוא דבר מרענן. זה מראה על אווירה בריאה בחדר ההלבשה ועל ההבנה שהצלחת הקבוצה חשובה יותר מהצלחה אישית. גם אשרף חכימי, המגן המרוקאי המצוין, תומך באופן קבוע בחברו הצרפתי, למרות שגם הוא חולם לזכות בפרס בעצמו יום אחד.

בין חברות לתחרות: החלום האישי עדיין קיים

כמובן, חשוב להבין שהמצב מורכב. דיווחים מצרפת מספרים שבעוד שחקנים כמו ויטיניה וחכימי תומכים בפומבי בדמבלה, הם לא ויתרו על החלום האישי שלהם. וזה טבעי לגמרי! להיות מועמד לכדור הזהב זה הישג של פעם בחיים עבור רוב השחקנים. התמיכה בחבר לקבוצה לא מוחקת את השאיפות האישיות.

כאן נכנסת לתמונה החשיבה הביקורתית. האם התמיכה הפומבית היא 100% פרגון טהור? או אולי זו גם אסטרטגיה? יכול להיות שהשחקנים מבינים שאין להם סיכוי ריאלי לזכות השנה, ולכן הם מעדיפים לאחד כוחות מאחורי המועמד עם הסיכוי הגבוה ביותר מהקבוצה שלהם. כך, אם דמבלה יזכה, זו תהיה גם זכייה של פ.ס.ז' כולה. זה מדגים את המתח המעניין שתמיד קיים בספורט קבוצתי: האיזון העדין בין אני לבין אנחנו.

מהו סוד הקסם של "כדור הזהב"?

פרס "כדור הזהב" (Ballon d'Or בצרפתית) מוענק על ידי מגזין הכדורגל הצרפתי "פראנס פוטבול" מאז שנת 1956. מי שקובע את זהות הזוכה הוא פאנל של עיתונאי ספורט מכל רחבי העולם. כל עיתונאי בוחר את חמשת השחקנים הטובים ביותר לדעתו, והשחקן שצובר את מירב הנקודות - זוכה.

הקריטריונים לזכייה כוללים שלושה היבטים עיקריים: 1. הישגים אישיים וקבוצתיים במהלך השנה (שערים, בישולים, תארים). 2. הכישרון וההגינות של השחקן (Fair Play). 3. הקריירה של השחקן. הזכייה של פ.ס.ז' בליגת האלופות בהחלט נותנת יתרון גדול לשחקניה, אך בסופו של דבר, ההצבעה היא אישית. התמיכה של חבריו לקבוצה אולי לא תשפיע ישירות על העיתונאים, אבל היא בהחלט יוצרת סיפור חזק סביב המועמדות של דמבלה. הפרס עצמו יוענק בטקס חגיגי ב-22 בספטמבר, וכל עולם הכדורגל יעצור את נשימתו כדי לגלות מי יוכתר כשחקן הטוב בעולם.