מאחורי הקלעים של הפרידה: הסיפור האמיתי של ערן זהבי ומכבי תל אביב

דמיינו את הרגע: האצטדיון כולו צבוע בצהוב, אלפי אוהדים שואגים משמחה, והשחקנים של מכבי תל אביב מניפים באושר את צלחת האליפות. במרכז החגיגה עומד אחד הכוכבים הגדולים ביותר של הכדורגל הישראלי, ערן זהבי. הוא כבש שערים מדהימים, הוביל את הקבוצה לניצחונות, ובדיוק זכה איתה בתואר הנכסף. נשמע כמו סוף מושלם, נכון? אבל לפעמים, גם אחרי ניצחון גדול, מגיעה פרידה מפתיעה. למרות ההצלחה המסחררת, התברר שזהבי, קפטן הקבוצה ומלך השערים שלה, לא ימשיך לשחק במכבי תל אביב בעונה הבאה. איך זה קרה? הסיפור מאחורי ההחלטה הוא שיעור מרתק על ספורט, על קבלת החלטות ועל רגשות.

"אם רק היו מבקשים מוקדם יותר..."

כמו בסרטים הכי טובים, גם כאן יש סיפור מאחורי הקלעים. ערן זהבי, בשיחה גלויה ואישית, סיפר שהוא בכלל לא תכנן לעזוב. למעשה, הוא קיווה להמשיך וללבוש את המדים הצהובים. "אם במכבי תל אביב היו רוצים אותי, הייתי ממשיך בקלות עוד שנתיים-שלוש", הוא אמר. אז מה השתבש? התשובה, כמו במקרים רבים בחיים, קשורה לתזמון.

זהבי הסביר שההחלטה לא הייתה באמת בידיים שלו. הוא חיכה להצעה מהקבוצה להמשיך, הצעה לחתום על חוזה חדש. אבל ההצעה הזו, לדבריו, לא הגיעה מספיק מוקדם. "כשהבנתי שבמכבי תל אביב זה כבר לא יקרה, אז התחלתי להבין שאתגר אחר יהיה לי קשה למצוא", הוא שיתף. תחשבו על זה כמו לתכנן טיול שנתי. אם המורה מודיע על הטיול רק יום לפני, לחלק מהתלמידים כבר יהיו תוכניות אחרות. בכדורגל מקצועני, החלטות על העתיד מתקבלות חודשים מראש, וההמתנה יצרה מצב מורכב.

למה הקבוצה חיכתה? מבט אל עולם הכדורגל

אז למה שמכבי תל אביב, הקבוצה שזה עתה זכתה באליפות בזכותו, תהסס להציע לו חוזה חדש? חשוב להבין שניהול קבוצת כדורגל הוא עניין מורכב מאוד. מנהלי הקבוצה צריכים לחשוב על הרבה דברים: על התקציב, על הגיל של השחקנים, ועל היכולת שלהם לאורך זמן. זהבי עצמו רמז לסיבה אפשרית: "עד הפלייאוף הם לא ראו אותי במגרש", הוא אמר, והתכוון לכך שאולי בתחילת העונה יכולתו פחות בלטה, ורק לקראת הסוף, במשחקים המכריעים, הוא הראה עד כמה הוא חיוני.

מה זה בעצם פלייאוף?

דמיינו את עונת הכדורגל כריצת מרתון ארוכה. הפלייאוף הוא כמו 100 המטרים האחרונים של הריצה. זהו השלב הסופי והמותח של העונה, שבו הקבוצות הטובות ביותר מתחרות ראש בראש על התואר הגדול – האליפות. במשחקי הפלייאוף הלחץ בשיאו, וכל משחק הוא קריטי. זהבי הצטיין במיוחד בשלב הזה, והוכיח שהוא עדיין אחד השחקנים הטובים בישראל.

ההנהלה של מכבי כנראה רצתה לראות איך זהבי מתפקד ברגעי האמת של הפלייאוף לפני שהיא מקבלת החלטה יקרה וחשובה לגבי העתיד. הבעיה הייתה, שכאשר הם אולי היו מוכנים לדבר, זהבי כבר הרגיש שהגיע הזמן לחשוב על כיוונים חדשים.

פרידה עם כבוד, גם כשיש אכזבה

זהבי הודה בכנות שההמתנה הארוכה גרמה לו להרגיש מאוכזב ופגוע. וזה כל כך מובן. כשאתה נותן את כל כולך למען מטרה משותפת, אתה רוצה להרגיש שסומכים עליך ושמעריכים אותך. הרגשה כזו של אכזבה היא טבעית לגמרי.

אבל, וזה החלק החשוב בסיפור, זהבי הדגיש שהפרידה בסופו של דבר הייתה הדדית ומכובדת. כלומר, שני הצדדים הבינו את המצב, ולמרות הרגשות המורכבים, הם נפרדו כידידים. זה מלמד אותנו שיעור חשוב: גם כשדברים לא מסתדרים בדיוק כמו שרצינו, ואפילו כשאנחנו מרגישים פגועים, אפשר לסיים פרק בחיים בצורה יפה ומכובדת. לפעמים, כמו שזהבי אמר, "מישהו מסדר לך את הדברים", ופרידה יכולה לפתוח דלת להזדמנויות חדשות.

מה הלאה? המורשת של מספר 7

השאלה הגדולה שכולם שואלים כעת היא מה יהיה הצעד הבא של ערן זהבי. האם יפרוש ממשחק פעיל ויתלה את הנעליים? האם ימצא קבוצה אחרת שתציב בפניו אתגר חדש? כרגע, אפילו הוא לא בטוח. אבל דבר אחד ברור: המורשת שלו במכבי תל אביב ובכדורגל הישראלי תישאר לנצח. הוא לא רק שחקן שכבש המון שערים; הוא סמל לנחישות, לעבודה קשה, וליכולת להכריע משחקים ברגעים החשובים ביותר. הוא נתן השראה לאינספור ילדים וילדות שחולמים להיות כדורגלנים. בין אם ימשיך לשחק ובין אם לא, הסיפור של ערן זהבי הוא סיפור על אגדה, והפרק האחרון בו עדיין לא נכתב.