מהתהום לפסגה: הסיפור המדהים על הקבוצה שלמדה לנצח מול כל העולם

דמיינו שהקבוצה שאתם הכי אוהבים לא רק מפסידה, אלא הופכת לבדיחה. לא סתם בדיחה, אלא כזו שכל העולם צופה בה בסדרת טלוויזיה מצליחה בנטפליקס. זה בדיוק מה שקרה לקבוצת הכדורגל האנגלית סנדרלנד. במשך שנים, היא הייתה סמל לכישלון מפואר, אבל הסיפור שלה הוא שיעור מדהים על התמדה, אמונה ואיך אפשר להפוך את הרגעים הכי קשים לניצחון הכי מתוק. לפני כמעט עשור, סנדרלנד הייתה חלק מהפרמייר-ליג, הליגה הבכירה והנוצצת באנגליה, אבל אז התחילה נפילה כואבת שנראתה אינסופית.

"סנדרלנד עד המוות": כשהכישלון הפך לסדרת טלוויזיה

ההידרדרות של סנדרלנד הייתה כל כך קשה ודרמטית, עד שהנהלת המועדון הסכימה למהלך חסר תקדים: להכניס את המצלמות של נטפליקס אל המקום הכי אינטימי וסודי של קבוצת כדורגל – חדר ההלבשה. הסדרה, שנקראה "סנדרלנד עד המוות" (Sunderland 'Til I Die), תיעדה הכל בלי פילטרים: את הצעקות, את האכזבה על פני השחקנים אחרי עוד הפסד, את שיחות הטלפון המביכות שבהן שחקנים סירבו להצטרף לקבוצה כי היא נחשבה "קטנה מדי", ויותר מהכל – את הכאב האמיתי של האוהדים ביציעים.

אחת הסצנות הבלתי נשכחות מהסדרה הראתה אוהדת ותיקה, מישל, שואלת בקול שבור אחרי הפסד נוסף: "למה אנחנו אף פעם לא חוגגים? למה זה אף פעם לא אנחנו?". השאלה הזו הפכה לסמל של התסכול והייאוש שאחזו בעיר שלמה. באופן אירוני, הסדרה על הכישלון של סנדרלנד הפכה להצלחה עולמית, ופתאום כולם ידעו מי זו הקבוצה באדום-לבן שתמיד מפסידה.

מהפרמייר-ליג לליגה השלישית: מסע במורד ההר

בכדורגל האנגלי, כמו בליגות רבות בעולם, יש שיטה של עליות וירידות. הקבוצות החלשות ביותר בליגה הבכירה יורדות לליגה השנייה (הצ'מפיונשיפ), והטובות ביותר בליגה השנייה עולות לליגה הבכירה. סנדרלנד לא רק ירדה מהפרמייר-ליג, אלא המשיכה ליפול. עונה לאחר מכן, היא ירדה שוב, הפעם לליגה השלישית באנגליה – מקום שהיא לא הייתה בו עשרות שנים. זה היה השפל הגדול ביותר בתולדות המועדון. בעוד היריבה השנואה שלה, ניוקאסל, נרכשה על ידי בעלים עשירים וחלמה על תארים, סנדרלנד שיחקה במגרשים קטנים ובוציים, רחוקה מאור הזרקורים.

נקודת המפנה: בעלים חדש, תקווה חדשה

דווקא בנקודה הכי נמוכה, הגיע שינוי. המועדון נרכש על ידי קיריל לואי-דרייפוס, יורש צעיר למשפחת מיליארדרים, שהגיע עם חזון שונה. במקום פתרונות מהירים וכסף שנזרק ללא מחשבה, הוא בנה תוכנית ארוכת טווח. הוא מינה הנהלה מקצועית, השקיע במחלקת סקאוטינג מתקדמת לאיתור שחקנים צעירים ומוכשרים, והחזיר את היציבות למועדון. הגישה השתנתה: במקום להתחנן לשחקנים שיבואו, סנדרלנד הפכה למקום ששחקנים רוצים להיות בו, מקום עם פרויקט מרגש ותוכנית מסודרת לעתיד.

הדרך חזרה: דרמה, זיעה וגול ניצחון

הבנייה מחדש הייתה איטית ודרשה סבלנות. הקבוצה טיפסה בחזרה לליגה השנייה, ושם, אחרי כמה שנים של ניסיונות, הגיעה ההזדמנות הגדולה לחזור לפרמייר-ליג דרך משחקי הפלייאוף המותחים. הסיפור הרגיש כמו תסריט הוליוודי. בחצי הגמר, סנדרלנד כבשה שער ניצחון בדקה ה-122, עמוק בתוך ההארכה. בגמר הגדול, שנערך באצטדיון וומבלי האגדי מול עשרות אלפי אוהדים נרגשים, היא כבשה שער ניצחון דרמטי בדקה ה-95. אחרי שבע שנים ארוכות וקשות, סנדרלנד סוף-סוף חזרה למקום שאליו האוהדים שלה הרגישו שהיא שייכת – הפרמייר-ליג.

בחזרה למגרש של הגדולים: מה צופן העתיד?

הפעם, סנדרלנד לא חוזרת כקבוצה קטנה ומפוחדת. בזכות הניהול החדש וההצלחה, יש לה תקציב רכש גדול של מעל 100 מיליון ליש"ט. היא כבר החתימה שחקנים בכירים כמו גרניט ג'אקה, קפטן נבחרת שווייץ, וכישרונות צעירים ומבטיחים. הקבוצה שהתקשתה לשכנע שחקנים בינוניים, מנהלת עכשיו משא ומתן עם שמות גדולים. המטרה היא לא רק לשרוד בליגה, אלא לבסס את עצמה מחדש ככוח משמעותי בכדורגל האנגלי. והכי חשוב לאוהדים? העונה הם יקבלו בחזרה את הדרבי הלוהט נגד ניוקאסל, והפעם – כשתי קבוצות שוות וחזקות.

יותר מסתם כדורגל: ניצחון לעיר שלמה

הסיפור של סנדרלנד הוא הרבה יותר מסיפור על כדורגל. זהו סיפור על קהילה שלמה שלא ויתרה. האוהדים, שמילאו את "אצטדיון האור" גם במשחקים הקשים ביותר בליגה השלישית, הם הגיבורים האמיתיים. הם עמדו בגשם ובקור, המשיכו לשיר ולעודד, והאמינו שהימים הטובים עוד יחזרו. החזרה לפרמייר-ליג היא ניצחון עבור העיר כולה, מקור לגאווה ותקווה. ומה עם אותה אוהדת ששאלה בכאב "למה זה אף פעם לא אנחנו?" בראיון שנערך איתה לאחרונה, מישל אמרה בחיוך: "אני מרגישה בחלום. זה פשוט נהדר. קשה להאמין כמה זה הרים את כל העיר". לפעמים, הדרך חזרה מהתהום היא זו שהופכת את ההגעה לפסגה למתוקה כל כך.