הַזַּמֶּרֶת לִיהִי טוֹלֵדָנוֹ שִׂמְחָה מְאוֹד. הִיא קִבְּלָה תַּפְקִיד מְיֻחָד. הִיא תִּהְיֶה הַנְּסִיכָה בֶּל. בֶּל הִיא מֵהַסִּפּוּר "הַיָּפָה וְהַחַיָּה". זֶה יִהְיֶה בְּהַצָּגָה גְּדוֹלָה עִם שִׁירִים. קוֹרְאִים לָזֶה מַחֲזֶמֶר. זֶה חֲלוֹם שֶׁמִּתְגַּשֵּׁם עֲבוּר לִיהִי.

מִי זֹאת הַנְּסִיכָה בֶּל?

בֶּל הִיא נַעֲרָה מְיֻחֶדֶת. הִיא לֹא כְּמוֹ כֻּלָּם. הִיא גָּרָה בְּכְפָר קָטָן. כָּל הָאֲנָשִׁים שָׁם דּוֹמִים. אֲבָל בֶּל שׁוֹנָה. הִיא אוֹהֶבֶת מַשֶּׁהוּ אַחֵר. הִיא אוֹהֶבֶת לִקְרֹא סְפָרִים. הַסְּפָרִים לוֹקְחִים אוֹתָהּ לְעוֹלָמוֹת רְחוֹקִים. הִיא חוֹלֶמֶת עַל הַרְפַּתְקָאוֹת. הִיא גַּם אַמִּיצָה מְאוֹד. הִיא לֹא מְפַחֶדֶת מֵהַחַיָּה. הִיא רוֹאָה אֶת הַלֵּב הַטּוֹב שֶׁלּוֹ.

חֲלוֹם יַלְדוּת שֶׁמִּתְגַּשֵּׁם

לִיהִי סִפְּרָה סוֹד. כְּשֶׁהָיְתָה יַלְדָּה, הִיא אָהֲבָה אֶת דִּיסְנִי. וְהַנְּסִיכָה הָאֲהוּבָה עָלֶיהָ הָיְתָה בֶּל. הִיא הִרְגִּישָׁה דּוֹמָה לְבֶל. גַּם לִיהִי הָיְתָה קְצָת שׁוֹנָה. זֶה כְּמוֹ שֶׁבַּגַּן יֵשׁ יֶלֶד שֶׁאוֹהֵב לְצַיֵּר, וְכָל הַשְּׁאָר אוֹהֲבִים לָרוּץ בַּחוּץ. זֶה בְּסֵדֶר גָּמוּר לִהְיוֹת שׁוֹנֶה. זֶה מָה שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָנוּ מְיֻחָדִים. לִיהִי אֲפִלּוּ הִתְחַפְּשָׂה לְבֶל כְּשֶׁהָיְתָה גְּדוֹלָה. הִיא רָצְתָה מְאוֹד לִהְיוֹת כָּמוֹהָ. וְעַכְשָׁו, הַחֲלוֹם שֶׁלָּהּ הִתְגַּשֵּׁם.

בֶּל נִהְיֵית חֲזָקָה יוֹתֵר

בַּהַצָּגָה הַחֲדָשָׁה, בֶּל תִּהְיֶה גִּבּוֹרָה גְּדוֹלָה. לִיהִי וְהַבַּמַּאי רוֹצִים שֶׁהִיא תִּהְיֶה חֲזָקָה. יוֹתֵר חֲזָקָה מֵאֲשֶׁר בַּסֶּרֶט שֶׁל דִּיסְנִי. בַּסִּפּוּר הַיָּשָׁן, הַנָּסִיךְ הוּא זֶה שֶׁמַּצִּיל אֶת הַמַּצָּב בַּסּוֹף. אֲבָל בַּהַצָּגָה הַזֹּאת, זֶה קְצָת אַחֶרֶת.

הַנִּצָּחוֹן שֶׁל בֶּל

בַּהַצָּגָה הַחֲדָשָׁה, בֶּל מַצִּילָה אֶת עַצְמָהּ. הִיא מַצִּילָה גַּם אֶת כָּל מִי שֶׁמִּסְּבִיבָהּ. הִיא לוֹקַחַת אַחְרָיוּת. הִיא פּוֹתֶרֶת אֶת הַבְּעָיוֹת בְּעַצְמָהּ. זֶה כְּמוֹ שֶׁבְּמִשְׂחַק, אַתֶּם לֹא מְחַכִּים שֶׁמִּישֶׁהוּ יַגִּיד לָכֶם מָה לַעֲשׂוֹת. אַתֶּם מַמְצִיאִים אֶת הַדֶּרֶךְ לְנַצֵּחַ. לִיהִי אוֹמֶרֶת שֶׁבַּסּוֹף, זֶה הַנִּצָּחוֹן שֶׁל בֶּל. הִיא מַרְאָה שֶׁגַּם בָּנוֹת יְכוֹלוֹת לִהְיוֹת גִּבּוֹרוֹת אַמִּיצוֹת וְחַכְמוֹת.

הַקֶּסֶם שֶׁל הַתֵּאַטְרוֹן

מַחֲזֶמֶר הוּא דָּבָר קָסוּם. יֵשׁ בּוֹ שַׂחְקָנִים שֶׁשָּׁרִים וְרוֹקְדִים. יֵשׁ תִּלְבּוֹשׁוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת וְיָפוֹת. יֵשׁ אוֹרוֹת מְיֻחָדִים שֶׁמְּשַׁנִּים אֶת הַצְּבָעִים. כָּל הָאֲנָשִׁים בָּהֲפָקָה עוֹבְדִים קָשֶׁה. הֵם עוֹבְדִים יַחַד כְּמוֹ קְבוּצָה. הַבַּמַּאי הוּא כְּמוֹ הַמְּאַמֵּן שֶׁל קְבוּצַת כַּדּוּרֶגֶל. הוּא עוֹזֵר לְכֻלָּם לָדַעַת מָה תַּפְקִידָם. לִיהִי מְאוֹד מִתְרַגֶּשֶׁת לִהְיוֹת חֵלֶק מִזֶּה. הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁזֹּאת הַהַצָּגָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁיָּכְלָה לַחְלֹם עָלֶיהָ. הִיא מַזְכִּירָה לְכֻלָּנוּ לִזְכֹּר: לִהְיוֹת שׁוֹנֶה זֶה כּוֹחַ, וַחֲלוֹמוֹת יְכוֹלִים לְהִתְגַּשֵּׁם.