הכסף הגדול של הבנקים: איך הם מרוויחים גם כשישראל מתמודדת עם אתגר?

בתקופה האחרונה, כולנו מרגישים את האתגר הביטחוני והכלכלי בישראל. משפחות רבות מתמודדות עם קשיים, עסקים קטנים נאבקים לשרוד, והמדינה כולה מגויסת למאמץ משותף. אבל בזמן הזה ממש, יש תחום אחד במשק שנראה כאילו הוא חי בעולם אחר: הבנקים הגדולים. דוחות כספיים שפורסמו לאחרונה מראים שהבנקים הגדולים בישראל, כמו בנק לאומי ובנק הפועלים, לא רק שלא נפגעו מהמצב, אלא אפילו הגדילו את הרווחים שלהם לסכומים דמיוניים של מיליארדי שקלים. איך זה קורה, ולמה זה מעורר דיון ציבורי סוער? בואו נצלול פנימה.

איך מכונת הכסף של הבנק עובדת?

כדי להבין את הסיפור, צריך קודם להבין איך בנק בכלל מרוויח כסף. זה אולי נשמע מסובך, אבל הרעיון הבסיסי פשוט למדי. חשבו על הבנק כמו על מתווך ענק של כסף.

הוא עושה שני דברים עיקריים:

1. לוקח כסף מאיתנו: כשאנחנו מפקידים כסף בחשבון עובר ושב או בחיסכון, אנחנו בעצם מלווים לבנק את הכסף שלנו. על חלק מהכסף הזה, הוא משלם לנו ריבית נמוכה מאוד (או לא משלם בכלל).
2. נותן כסף לאחרים: את הכסף שהוא אסף מאיתנו ומלקוחות אחרים, הבנק מלווה לאנשים ולעסקים שצריכים אותו, למשל לקניית בית (משכנתא) או להקמת עסק. על ההלוואות האלה, הוא גובה ריבית גבוהה יותר.

הרווח הגדול של הבנק נובע מהפער בין הריבית הגבוהה שהוא גובה על הלוואות לבין הריבית הנמוכה שהוא משלם על פיקדונות. בנוסף, הבנקים גובים מאיתנו עמלות על כמעט כל פעולה: משיכת מזומן, העברה בנקאית, ניהול חשבון ועוד. כשמצברים את כל הפערים הקטנים והעמלות ממיליוני לקוחות, זה הופך לסכומים אדירים.

המספרים הגדולים: מה קרה ברבעון האחרון?

הדוחות האחרונים מספרים סיפור מדהים. בנק לאומי, למשל, דיווח על רווח נקי של 2.6 מיליארד שקל בשלושה חודשים בלבד. זהו גידול של 15% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. גם בנק הפועלים לא נשאר מאחור, עם רווח נקי של 2.5 מיליארד שקל. יחד, שני הבנקים האלה הרוויחו יותר מ-5 מיליארד שקל ברבעון אחד! גם בנקים נוספים כמו הבינלאומי ובנק ירושלים הציגו עליות מרשימות ברווחים.

אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שהריבית במשק נשארה גבוהה. זה אומר שהפער בין מה שהבנקים משלמים לנו למה שהם גובים מאיתנו נשאר גדול מאוד, מה שמזרים להם הכנסות עצומות.

מה זה "דיבידנד" ולמה זה כל כך חשוב?

כאשר חברה מרוויחה הרבה כסף, עומדות בפניה שתי אפשרויות עיקריות: להשקיע את הכסף בחזרה בעסק (לפתח מוצרים חדשים, לשפר שירות) או לחלק חלק מהרווחים לבעלי החברה. בעלי החברה הם בעלי המניות – אנשים וגופים גדולים שקנו "חתיכות" מהבעלות על הבנק. החלק מהרווח שמחולק להם נקרא דיבידנד.

הבנקים הגדולים החליטו לחלק דיבידנדים עצומים. בנק לאומי, למשל, יחלק כמיליארד שקל לבעלי המניות שלו, ובנק הפועלים יחלק 1.3 מיליארד שקל. המשמעות היא שכסף רב, במקום שאולי יושקע בחזרה בכלכלה הישראלית או בהקלות ללקוחות, עובר ישירות לכיסם של המשקיעים. ההחלטה הזו התאפשרה לאחר שבנק ישראל, הגוף שמפקח על הבנקים, הקל את המגבלות שהיו קיימות על חלוקת דיבידנדים בתקופות קשות.

האם זה הוגן? שאלות למחשבה

כאן הסיפור הופך למורכב יותר. מצד אחד, בנקים הם עסקים לכל דבר, והמטרה של עסק היא להרוויח כסף עבור בעליו. בנקים יציבים וחזקים הם גם דבר חיוני לכלכלה בריאה. אם הבנקים יקרסו, זה יהיה אסון לכולנו.

מצד שני, עולה שאלה ערכית ומוסרית. האם זה ראוי שבזמן שמאות אלפי אזרחים נמצאים במילואים, עסקים קורסים ומשפחות רבות נאנקות תחת הנטל הכלכלי, גופים חזקים כמו הבנקים יחגגו רווחי שיא ויחלקו אותם לבעלי המניות? רבים טוענים שלבנקים יש אחריות חברתית רחבה יותר, במיוחד בתקופת חירום לאומית. הם יכלו, למשל, להשתמש ברווחים העצומים כדי להוריד עמלות, להציע הלוואות בתנאים טובים יותר לעסקים שנפגעו, או לתרום יותר לקהילה.

הדיון הזה לא נוגע רק לבנקים. הוא נוגע לשאלה גדולה יותר על תפקידם של תאגידים גדולים בחברה ועל האיזון הנכון בין הרצון להרוויח לבין סולידריות ואחריות חברתית, במיוחד בזמנים מאתגרים.

מבט לעתיד: מה הלאה?

הפרסומים על רווחי העתק של הבנקים הציתו ויכוח ציבורי חשוב. חברי כנסת, עיתונאים ואזרחים רבים מביעים ביקורת ודורשים מהבנקים ומהממשלה לפעול. ייתכן שהלחץ הציבורי יוביל לשינויים, כמו מיסוי גבוה יותר על רווחי הבנקים או דרישה מהם להגדיל את התרומה שלהם לחברה. מה שבטוח הוא שהסיפור הזה מזכיר לנו שכסף הוא לא רק מספרים בדוחות. יש לו השפעה עצומה על החיים של כולנו, והשאלה איך מחלקים אותו ואיך משתמשים בו היא אחת השאלות החשובות ביותר בכל חברה.