בלי רישיון, עם חלום ענק: הכירו את אווה איבנוב, מלכת הדריפט בת ה-16

בזמן שרוב בני ובנות ה-16 בישראל מתמודדים עם בגרויות, מבלים עם חברים או גוללים בטיקטוק, אווה איבנוב מעפולה חיה בעולם מקביל. עולם של ריח צמיגים שרופים, רעש מנועים רועמים ואדרנלין במהירות גבוהה. בגיל 16, עוד לפני שהיא רשאית לגשת למבחן נהיגה, אווה כבר הפכה לשם מוכר בסצנת הדריפט האירופית. היא מתחרה ראש בראש מול נהגים מנוסים, המבוגרים ממנה בעשור ויותר, ומוכיחה שכישרון, נחישות ותשוקה לא תלויים בגיל או בתעודת זהות.

כשהיא חובשת קסדה ונכנסת לרכב ה-BMW המשופר שלה, קשה לזכור שמדובר בתלמידת כיתה י' שבסוף יום אימונים מפרך עדיין צריכה לבקש מהוריה הסעה. הסיפור שלה הוא לא רק על ספורט מוטורי, אלא על הגשמת חלום יוצא דופן, על שבירת מוסכמות ועל המסע להפוך את מה שאתה הכי אוהב לעשות – לחיים עצמם.

מה זה בכלל דריפט? ולמה זה כל כך קשה?

חשוב להבין שדריפט הוא לא סתם מרוץ מהירות. אם מרוץ פורמולה 1 הוא כמו ריצת 100 מטר, אז דריפט הוא יותר כמו החלקה אמנותית על הקרח או ריקוד ברייקדאנס. המטרה היא לא רק להגיע ראשון לקו הסיום, אלא לעשות זאת בסטייל. נהגי דריפט גורמים לרכב שלהם להחליק הצידה באופן מבוקר ומכוון, כמעט כמו ריקוד על האספלט. הם נשפטים על פי קריטריונים מדויקים: זווית ההחלקה (כמה הרכב נוטה הצידה), קו הנסיעה (האם הם נצמדים למסלול האידיאלי שקבעו השופטים), מהירות וסגנון אישי.

זה דורש שליטה פנומנלית ברכב, הבנה עמוקה בפיזיקה של תנועה, ובעיקר – אומץ לב ותגובות מהירות כברק. כל טעות קטנה בהיגוי או בלחיצה על דוושת הגז יכולה להוביל לאיבוד שליטה. אווה מצטיינת בדיוק בזה: ביכולת לדחוף את הרכב לקצה גבול היכולת שלו, ועדיין להישאר בשליטה מלאה.

המסע מתחיל: מקארטינג לחלום המוטורי

הכול התחיל כשאהבה הייתה בת 8. אביה, רוסלן, חובב ספורט מוטורי בעצמו, לקח אותה ואת אחותה התאומה למסלול קארטינג. בעוד אחותה פחות התחברה, אווה הרגישה מיד בבית. הקארטינג, שנחשב לבית הספר הטוב ביותר לנהגי מרוצים, לימד אותה את יסודות הנהיגה הספורטיבית. היא זכתה פעמיים באליפות ישראל והתחרתה בצ'כיה, אבל הלב שלה נמשך לעולם הפרוע והאמנותי יותר של הדריפט.

נקודת המפנה הגיעה ביום הולדתה ה-14. במקום מתנות רגילות, היא קיבלה מאביה רכב דריפט מקצועי. "בהתחלה זה היה רק בשביל הכיף", היא מספרת, "אבל כשקנו לי את הרכב, הבנתי שזה כבר לא משחק – זה החיים שלי". מאותו רגע, החיים שלה קיבלו תפנית. היא החלה לטוס באופן קבוע לאימונים ותחרויות בגיאורגיה, שם יש מסלולים מקצועיים וסצנה מפותחת.

חיים על מסלול מהיר: בין שיעורי בית לצמיגים שרופים

החיים של אווה הם דוגמה לאיזון כמעט בלתי אפשרי. בזמן שחברותיה דנות בשיעורי בית במתמטיקה, היא מתכננת את הטיסה הבאה שלה. בזמן שהן יוצאות למסיבות, היא מעבירה שעות על המסלול, מתרגלת פניות, מנתחת נתונים עם המאמן שלה, ומחליפה סטים של צמיגים שנשחקים תוך דקות. "החיים שלי שונים משל נערות אחרות", היא מודה, "אבל אני לא מרגישה שאני מפסידה משהו".

ההקרבה הזו דורשת משמעת עצמית אדירה. מאחורי כל פודיום והישג עומדות שעות אינסופיות של אימונים, תכנון ותמיכה משפחתית. אביה, רוסלן, הוא לא רק אבא – הוא גם המנהל, המכונאי, הנהג והמעודד מספר אחת. הוא מגשים דרכה את חלום הילדות שלו, אבל מדגיש שהיא עושה זאת "בדרך שלה".

לשבור את תקרת הזכוכית (עם קסדה)

עולם הספורט המוטורי נחשב באופן מסורתי ל"גברי". אווה, בהופעתה השקטה והבטוחה, מנפצת את הסטריאוטיפ הזה בכל פעם שהיא עולה על המסלול. "יש לי מה להוכיח", היא אומרת, "לא רק לעצמי, אלא לכל מי שחושב שבנות לא יכולות". היא מספרת שלעיתים היא מתמודדת עם הערות ציניות מחברים לספסל הלימודים, שמקניטים אותה ושואלים אם "התרסקה". אבל היא מבינה שזה נובע מקנאה ולוקחת את זה בפרופורציה. על המסלול, מול נהגים מנוסים, היא זוכה לכבוד. הביצועים שלה מדברים בעד עצמם.

אביה מוסיף: "זה סטריאוטיפ שבנות לא יכולות בספורט מוטורי. אווה היא ההוכחה. היא מתחרה מול אנשים בני 25 ומעלה – והיא יכולה לנצח אותם". כל ניצחון שלה הוא לא רק ניצחון אישי, אלא גם צעד קטן לשינוי התפיסה ופתיחת הדלת לעוד נערות שיבואו אחריה.

לקראת האתגר הבא: הקהל הישראלי מחכה

ההשקעה וההתמדה כבר נושאות פרי. אווה קטפה מקומות מרשימים על הפודיום בסדרת התחרויות הגיאורגית ומדורגת כרגע במקום השני הכללי. כעת, היא עומדת בפני אתגר חדש ומרגש במיוחד: תחרות הדריפט הרשמית הראשונה שלה בישראל, שתתקיים בכרמיאל. עד כה, מגבלת הגיל מנעה ממנה להתחרות בארץ, וכעת, כשהיא סוף סוף יכולה, היא תהיה הנהגת הצעירה ביותר על המסלול.

ההכנות בעיצומן, והלחץ עולה, אבל אווה נשארת ממוקדת. יש לה אפילו הרגל קטן ויוצא דופן לפני כל זינוק: היא אוכלת חתיכת לימון. המאמן שלה טוען שזה מחדד את הריכוז. בין אם זה הלימון, הכישרון או שעות האימון, אווה איבנוב מוכנה להראות לקהל הישראלי איך נראית נהיגה מהחלומות, ולהמשיך לסלול את דרכה הייחודית לפסגת הספורט המוטורי העולמי.