דמיינו גיבור-על שיכול לעוף, לעצור כל דבר שנזרק לעברו ולהציל את המצב ברגע האחרון. בעולם הכדורגל, גיבור כזה הוא השוער, וג'אנלואיג'י דונארומה, או בקיצור "ג'יג'י", הוא אחד מגיבורי-העל הגדולים ביותר בתפקיד הזה. הוא גבוה, זריז, ויש לו ידיים שנראות כמו מגנטים לכדור. בשנה שעברה, הוא עזר לקבוצתו, פריז סן-ז'רמן (פ.ס.ז'), לזכות בכל התארים האפשריים, כולל הגביע הכי חשוב באירופה. הוא היה מדהים, עצר פנדלים מכריעים והוכיח לכולם שהוא אחד משלושת השוערים הטובים בעולם.

אבל אז, רגע לפני שהעונה החדשה התחילה, קרה משהו מאוד מוזר. כמו בסיפור מתח, הגיבור שלנו פתאום מצא את עצמו מחוץ לקבוצה. המאמן הודיע שג'יג'י לא יהיה בסגל למשחק חשוב, ובמקומו ישחק שוער חדש. כולם שאלו את עצמם: למה שקבוצה תוותר על גיבור-העל שלה, במיוחד אחרי שהוא עזר לה להגיע לפסגה? זה הסיפור המפתיע על איך לפעמים, גם השחקן הטוב ביותר יכול למצוא את עצמו בצד, ואיך בכדורגל, התוכנית של המאמן חשובה לפעמים יותר מכל כוכב.

מאמן עם תוכנית אחרת

כדי להבין את הפאזל הזה, צריך להכיר את המאמן של פ.ס.ז', לואיס אנריקה. למאמן יש חזון, רעיון מיוחד לגבי איך הוא רוצה שהקבוצה שלו תשחק. בעיניו, השוער המודרני הוא לא רק מישהו שעומד בשער ועוצר כדורים. הוא רוצה שהשוער שלו יהיה כמו שחקן שדה נוסף. שוער שיודע למסור את הכדור ברגל בדיוק מדהים, להתחיל התקפות מאחור ולהיות חלק מכל מהלך של הקבוצה.

דמיינו שאתם בונים מגדל מלגו. יש לכם קוביית לגו מדהימה, חזקה ויפה, אבל היא עגולה. כל שאר הקוביות שלכם מרובעות, והתוכנית שלכם דורשת רק קוביות מרובעות כדי שהמגדל יהיה יציב. הקובייה העגולה נהדרת, אבל היא פשוט לא מתאימה לתוכנית הספציפית שלכם. זה קצת מה שקרה כאן. לואיס אנריקה הרגיש שלמרות שדונארומה הוא שוער-על בעצירת כדורים, הוא פחות מתאים לסגנון המשחק שהוא רוצה לבנות, שדורש שוער עם משחק רגל יוצא דופן. לכן, הוא העדיף להביא שוער אחר, לוקה שבאלייה, שמתאים יותר לקונספט שלו, גם אם הוא פחות מפורסם מדונארומה.

קבוצה גדולה יותר מכל שחקן

יש עוד סיבה חשובה להחלטה המפתיעה הזו. בשנה שלפני כן, פ.ס.ז' נפרדה מהכוכב הכי גדול שלה, קיליאן אמבאפה. רבים חשבו שהקבוצה תיחלש, אבל קרה בדיוק ההפך – היא זכתה בכל התארים. זה לימד את הנהלת הקבוצה והמאמן שיעור חשוב: הקבוצה חזקה יותר מכל שחקן בודד, גדול ככל שיהיה.

הם החליטו לבנות קבוצה שבה כולם עובדים יחד למען מטרה משותפת, ואין אף כוכב שנמצא מעל המאמן או מעל הכללים. ההחלטה לגבי דונארומה היא חלק מהרעיון הזה. המאמן רצה להראות שזו הקבוצה שלו, עם שיטת המשחק שלו, וכל מי שמשחק בה צריך להתאים את עצמו לשיטה. זה מסר ברור לכל השחקנים: העבודה הקבוצתית והתוכנית של המאמן נמצאות במקום הראשון.

מה זה אומר להיות "לא רצוי"?

עבור דונארומה, זו הייתה חוויה קשה. הוא הרגיש שהוא נתן את כל כולו לקבוצה, עזר לה להגיע להישגים היסטוריים, ופתאום הרגיש שלא רוצים אותו יותר. הסוכן שלו, האיש שאחראי על הקריירה שלו, אמר שההתנהגות של המועדון הייתה לא הוגנת. דונארומה עצמו בחר לא להישאר במקום שבו הוא לא מרגיש רצוי, והחליט לעזוב מיד. זה כמו להרגיש שאתה לא מוזמן למסיבה של החברים הכי טובים שלך, למרות שתמיד היית שם בשבילם. זו תחושה לא נעימה, אבל דונארומה הוא ספורטאי חזק, והוא יודע שהקריירה שלו עוד ארוכה.

מה הלאה עבור ג'יג'י?

החדשות הטובות הן שגיבור-על כמו דונארומה לא נשאר בלי קבוצה להרבה זמן. קבוצות רבות ברחבי אירופה ישמחו לצרף אליהן את אחד השוערים הטובים בעולם. כבר עכשיו מדברים על כך שהוא עשוי לעבור לאנגליה, לקבוצה גדולה כמו מנצ'סטר סיטי. באופן אירוני, המאמן של מנצ'סטר סיטי, פפ גווארדיולה, הוא זה שהמציא את רעיון "השוער שמתחיל התקפות", כך שאם דונארומה יעבור לשם, הוא יצטרך להוכיח שהוא יכול להצטיין גם בזה.

בקרוב מאוד, דונארומה צפוי לזכות בפרס "כפפת הזהב" על היותו השוער הטוב ביותר בעולם בעונה שעברה. יכול להיות שהוא יקבל את הפרס כשהוא כבר לובש את המדים של קבוצתו החדשה. הסיפור שלו מזכיר לנו שבספורט, כמו בחיים, דברים יכולים להשתנות מהר מאוד. לפעמים, גם כשאתה בטופ, אתגר חדש מחכה לך מעבר לפינה. עבור ג'יג'י דונארומה, האתגר הזה הוא הזדמנות להוכיח לכולם, ובעיקר לעצמו, שהוא יכול להיות הגיבור של כל קבוצה שיבחר.