כדורגל הוא עולם של רגשות סוערים. רגע אחד אתה הגיבור, המלך הבלתי מעורער של עיר שלמה, וברגע שאחרי, אתה עלול למצוא את עצמך בצד השני של המתרס. זהו בדיוק הסיפור של אלכסנדר איסאק, החלוץ השוודי המוכשר של קבוצת ניוקאסל יונייטד, סיפור על תהילה, כסף, נאמנות ושאיפות גדולות.

לפני חמישה חודשים בלבד, איסאק היה על גג העולם. הוא הבקיע את השער שהביא לניוקאסל את גביע הליגה, תואר ראשון אחרי 70 שנים ארוכות ומייגעות. האוהדים, שלובשים בגאווה את החולצות בשחור-לבן, סגדו לו. הוא היה הסמל של הפרויקט החדש והעשיר של המועדון, התקווה לעתיד ורוד. אבל בעולם הכדורגל המודרני, דברים יכולים להשתנות במהירות הבזק.

מהפך של 180 מעלות: מגיבור לאויב

הכל התחיל כשקבוצת הפאר ליברפול, אחת הקבוצות המצליחות באנגליה ובעולם, החליטה שהיא רוצה את איסאק אצלה. הם הגישו הצעה כספית אדירה כדי לרכוש אותו מניוקאסל. עבור איסאק, בגיל 25, זו הייתה הזדמנות של פעם בחיים: לשחק במועדון גדול עוד יותר, להתחרות על התארים החשובים ביותר ולהיות באור הזרקורים העולמי. הבעיה? יש לו חוזה עם ניוקאסל, והקבוצה לא רוצה לוותר על הכוכב הכי גדול שלה בקלות.

כאן הסיפור מסתבך. במקום לנסות לפתור את הדברים בשיחה, איסאק בחר בדרך של עימות. הוא הודיע שהוא "פצוע" ולא הצטרף למסע המשחקים של הקבוצה שנועד להכין אותה לעונה החדשה. במקום זאת, הוא נסע לספרד והתאמן במתקנים של קבוצתו הקודמת. בעולם הספורט, התנהגות כזו נחשבת ל"שביתה" – סירוב לשחק כדי לכפות על המועדון לקבל את דרישותיך. הוא למעשה אומר לניוקאסל: "או שתמכרו אותי לליברפול, או שלא אשחק עבורכם".

כסף, חלומות ונאמנות: מה עומד מאחורי המהלך?

כדי להבין את המורכבות, צריך להסתכל על המספרים. ניוקאסל שילמה עליו סכום עתק של 70 מיליון אירו לפני שלוש שנים, סכום שיא עבור המועדון. עכשיו, ליברפול מציעה סכום גדול עוד יותר, כ-125 מיליון אירו, אבל ניוקאסל דורשת סכום אסטרונומי של 175 מיליון אירו. הסכומים האלה כמעט דמיוניים, אבל הם חלק בלתי נפרד מהכדורגל המקצועני.

מנקודת מבטו של איסאק, הוא מרגיש שהוא מיצה את עצמו בניוקאסל. הוא עזר להם להגיע לליגת האלופות ולהשיג תואר, אבל הוא רוצה להתקדם. הוא חושש שאם יישאר, הקריירה שלו תתקע במקום. זה דומה למצב שבו אתם מרגישים שהגעתם לתקרה בחוג מסוים ורוצים לעבור לחוג מתקדם יותר כדי להמשיך להתפתח, אבל המדריך שלכם לא רוצה לשחרר אתכם כי אתם הכי טובים בקבוצה.

מצד שני, ניוקאסל והאוהדים רואים את זה אחרת. הם השקיעו בו, האמינו בו, והפכו אותו לכוכב שהוא היום. מבחינתם, יש לו חוזה והוא מחויב לכבד אותו. זוהי התנגשות בין אמביציה אישית לבין מחויבות קבוצתית ונאמנות.

קולות מהמגרש: מה חושבים על זה בעולם הכדורגל?

המהלך של איסאק עורר סערה. שחקני עבר אגדיים יצאו נגדו בחריפות. וויין רוני, אחד החלוצים הגדולים בתולדות אנגליה, אמר: "ההתנהלות שלו שגויה... הוא נוטש את חבריו לקבוצה ומועדון ענק". אלן שירר, אגדת ניוקאסל, הוסיף: "אני מרחם על השחקנים האחרים... הם רואים חבר לקבוצה שמסרב לשחק למרות שיש לו חוזה".

באופן מפתיע, המאמן של ניוקאסל, אדי האו, נשמע מפויס יותר. הוא אמר ש"הדלת פתוחה עבורו לחזור", כנראה מתוך הבנה שהוא זקוק לחלוץ המוכשר שלו כדי שהקבוצה תצליח. אבל האם האוהדים יסכימו לקבל אותו בחזרה?

הלב השבור של האוהדים

עבור האוהדים, זו לא רק עסקה. זו בגידה. הם ראו באיסאק אחד משלהם. אנשים קעקעו את דמותו על גופם אחרי שער הניצחון בגביע. עכשיו הם שרים נגדו שירים ביציעים ומרגישים נבגדים. בכדורגל, הקשר בין אוהדים לשחקנים הוא קשר רגשי עמוק, וכשהקשר הזה נשבר, הכעס והאכזבה עצומים. הם מרגישים שהוא מעדיף כסף ותהילה אישית על פני המועדון והעיר שהרימו אותו.

הסיפור של אלכסנדר איסאק הוא יותר מסתם סיפור על העברת שחקן. זהו סיפור על הצד הפחות זוהר של הספורט המקצועני, מקום שבו רגשות, כסף, נאמנות וחלומות מתערבבים ומתנגשים. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא איפה עובר הגבול בין רצון לגיטימי של ספורטאי להתקדם, לבין הפרת אמונם של אלו שהאמינו בו. כך או כך, נראה שהקרע בין איסאק לאוהדי ניוקאסל יהיה קשה מאוד לאיחוי.