סוֹד קָדוּם בְּתוֹךְ מְעָרָה

בְּיִשְׂרָאֵל, עַל הַר הַכַּרְמֶל, יֵשׁ מְעָרָה עַתִּיקָה. לִפְנֵי הֲמוֹן שָׁנִים, מַדְּעָנִים מָצְאוּ שָׁם מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד מְאוֹד. זֶה הָיָה שֶׁלֶד שֶׁל יֶלֶד. הַיֶּלֶד הַזֶּה חַי לִפְנֵי זְמַן רַב כָּל כָּךְ, שֶׁקָּשֶׁה לְדַמְיֵן. הַשֶּׁלֶד הַזֶּה שָׁמַר עַל סוֹד גָּדוֹל. עַכְשָׁו, הַמַּדְּעָנִים הִצְלִיחוּ לִפְתֹּר אֶת הַסּוֹד.

שְׁתֵּי מִשְׁפָּחוֹת שׁוֹנוֹת

בֶּעָבָר הָרָחוֹק, חָיוּ בָּעוֹלָם שְׁנֵי סוּגִים שֶׁל אֲנָשִׁים. סוּג אֶחָד נִקְרָא "הוֹמוֹ סַפִּיֶאנְס". אֵלֶּה הָאֲנָשִׁים שֶׁדּוֹמִים לָנוּ, הַמִּשְׁפָּחָה הַקְּדוּמָה שֶׁלָּנוּ. הַסּוּג הַשֵּׁנִי נִקְרָא "נֵיאַנְדֶּרְטָלִים". הֵם גַּם הָיוּ אֲנָשִׁים חֲכָמִים וְחַזָּקִים. הֵם פָּשׁוּט נִרְאוּ קְצָת אַחֶרֶת. זֶה כְּמוֹ שֶׁבַּגַּן יֵשׁ יְלָדִים עִם שֵׂעָר בְּצֶבַע חוּם וִילָדִים עִם שֵׂעָר בְּצֶבַע צָהֹב. כֻּלָּם יְלָדִים, רַק קְצָת שׁוֹנִים.

הַיֶּלֶד שֶׁהָיָה גַּם וְגַם

הַמַּדְּעָנִים, שֶׁהֵם כְּמוֹ בַּלָּשִׁים שֶׁל הֶעָבָר, בָּדְקוּ אֶת הַשֶּׁלֶד. הֵם גִּלּוּ דָּבָר מַדְהִים. לַיֶּלֶד הָיוּ חֲלָקִים שֶׁדּוֹמִים לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּנוּ, הַהוֹמוֹ סַפִּיֶאנְס. וְהָיוּ לוֹ גַּם חֲלָקִים שֶׁדּוֹמִים לַנֵּיאַנְדֶּרְטָלִים. זֶה כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְךָ אֶת הָעֵינַיִם שֶׁל אִמָּא וְאֶת הָאַף שֶׁל אַבָּא. הַיֶּלֶד הַזֶּה הָיָה שִׁלּוּב שֶׁל שְׁתֵּי הַמִּשְׁפָּחוֹת הַקְּדוּמוֹת! זֶה מַרְאֶה שֶׁהַמִּשְׁפָּחוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ חֲבֵרוֹת. הֵן חָיוּ יַחַד וְהֵקִימוּ מִשְׁפָּחוֹת חֲדָשׁוֹת.

הַבַּלָּשִׁים שֶׁל הַהִיסְטוֹרְיָה

אֵיךְ הֵם יָדְעוּ אֶת כָּל זֶה? מַדְּעָן חָשׁוּב מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁשְּׁמוֹ פְּרוֹפֶסוֹר יִשְׂרָאֵל הֶרְשְׁקוֹבִיץ, הוֹבִיל אֶת הַחֵקֶר. הוּא וְהַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּמַכְשִׁירִים מְיֻחָדִים. הַמַּכְשִׁירִים צִלְּמוּ אֶת הַגֻּלְגֹּלֶת מִכָּל הַכִּוּוּנִים. הֵם יָצְרוּ דֶּגֶם מַדְהִים בַּמַּחְשֵׁב. כָּךְ הֵם רָאוּ אֶת הַסּוֹדוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁהִסְתַּתְּרוּ בָּעֲצָמוֹת. הֵם רָאוּ שֶׁצוּרַת הָרֹאשׁ הָיְתָה כְּמוֹ שֶׁלָּנוּ. אֲבָל מִבְנֵה הָאֹזֶן וְהַלֶּסֶת הָיָה כְּמוֹ שֶׁל הַנֵּיאַנְדֶּרְטָלִים.

מַה הַסִּפּוּר הַזֶּה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ?

הַתַּגְלִית הַזֹּאת מְסַפֶּרֶת לָנוּ סִפּוּר חָשׁוּב. הִיא מַרְאָה שֶׁלִּפְנֵי הֲמוֹן זְמַן, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, קְבוּצוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים לֹא רַק חָיוּ זוֹ לְצַד זוֹ. הֵן גַּם הָפְכוּ לְמִשְׁפָּחָה אַחַת גְּדוֹלָה. זֶה מַרְאֶה שֶׁחֲבֵרוּת וְאַהֲבָה הָיוּ קַיָּמִים גַּם אָז. הַגִּלּוּי הַזֶּה עוֹזֵר לָנוּ לְהָבִין שֶׁכָּל בְּנֵי הָאָדָם בָּעוֹלָם הֵם בְּעֶצֶם מִשְׁפָּחָה אַחַת גְּדוֹלָה, עִם שָׁרָשִׁים עֲמֻקִּים בֶּעָבָר.