מִי יִזְכֶּה בְּתֵיבַת הָאוֹצָר הַגְּדוֹלָה?

בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה שֶׁשְּׁמָהּ אַרְצוֹת הַבְּרִית, יֵשׁ מִשְׂחָק מְיֻחָד. הַמִּשְׂחָק נִקְרָא "פָּאוּאֶרְבּוֹל". זֶה כְּמוֹ הַגְרָלָה עֲנָקִית. כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְּבֻגָּרִים יְכוֹלִים לִקְנוֹת כַּרְטִיס קָטָן. עַל הַכַּרְטִיס הֵם בּוֹחֲרִים מִסְפָּרִים מְיֻחָדִים. אֵלּוּ מִסְפְּרֵי הַמַּזָּל שֶׁלָּהֶם. הֵם מְקַוִּים שֶׁהַמִּסְפָּרִים שֶׁלָּהֶם יִזְכּוּ.

עַכְשָׁו, הַפְּרָס בַּמִּשְׂחָק הַזֶּה גָּדוֹל מְאוֹד. הוּא כָּל כָּךְ גָּדוֹל, שֶׁקָּשֶׁה אֲפִלּוּ לְדַמְיֵן. זֶה יוֹתֵר כֶּסֶף מִכָּל הַצַּעֲצוּעִים בַּחֲנוּת הֲכִי גְּדוֹלָה. דַּמְיְנוּ הַר שֶׁל גְּלִידָה אוֹ בְּרֵכָה מְלֵאָה בְּכוֹסוֹת שׁוֹקוֹ. הַפְּרָס כָּל כָּךְ גָּדוֹל! לָכֵן כֻּלָּם מִתְרַגְּשִׁים וּמְדַבְּרִים עַל זֶה.

אֵיךְ הַמִּשְׂחָק עוֹבֵד?

הַמִּשְׂחָק הוּא כְּמוֹ לִבְחֹר גּוּלָה אַחַת מִתּוֹךְ שַׂק עֲנָק. בְּתוֹךְ מְכוֹנָה גְּדוֹלָה יֵשׁ הֲמוֹן כַּדּוּרִים קְטַנִּים. עַל כָּל כַּדּוּר כָּתוּב מִסְפָּר. הַמְּכוֹנָה מְעַרְבֶּבֶת אֶת כָּל הַכַּדּוּרִים. וְאָז, בְּאֹפֶן מִקְרִי, יוֹצְאִים כַּמָּה כַּדּוּרִים. אֵלֶּה הַמִּסְפָּרִים הַזּוֹכִים.

אִם הַמִּסְפָּרִים שֶׁעַל הַכַּרְטִיס שֶׁלְּךָ הֵם בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַמִּסְפָּרִים שֶׁיָּצְאוּ, זָכִיתָ! זֶה דָּבָר שֶׁקּוֹרֶה רַק לְמַעֲטִים. הַסִּכּוּי לִזְכּוֹת בַּפְּרָס הַגָּדוֹל הוּא קָטָן מְאוֹד. זֶה כְּמוֹ לִמְצֹא גַּרְגֵּר חוֹל אָדֹם אֶחָד בְּחוֹף יָם שָׁלֵם. אֲבָל, תָּמִיד יֵשׁ אֶחָד שֶׁמַּצְלִיחַ. וְזֶה מָה שֶׁמְּרַגֵּשׁ אֶת כֻּלָּם.

מָה עוֹשִׂים עִם פְּרָס כָּל כָּךְ גָּדוֹל?

הָאִישׁ אוֹ הָאִשָּׁה שֶׁזּוֹכִים יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה דְּבָרִים טוֹבִים. הֵם יְכוֹלִים לַעֲזֹר לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלָּהֶם. הֵם יְכוֹלִים לִקְנוֹת בַּיִת חָדָשׁ וְיָפֶה. אוּלַי הֵם יִסְּעוּ לְטִיּוּל אָרֹךְ בָּעוֹלָם. הֵם יִרְאוּ מְקוֹמוֹת חֲדָשִׁים וּמְעַנְיְנִים.

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁחולְמִים לַעֲזֹר לַאֲחֵרִים. הֵם יְכוֹלִים לִתְרֹם כֶּסֶף. הֵם יְכוֹלִים לִבְנוֹת בֵּית סֵפֶר חָדָשׁ לִילָדִים. אוֹ לַעֲזֹר לְבָתֵּי חוֹלִים. הֵם יְכוֹלִים לַעֲזֹר לְבַעֲלֵי חַיִּים. לִזְכּוֹת בִּסְכוּם כָּזֶה זוֹ אַחְרָיוּת גְּדוֹלָה. חָשׁוּב לַעֲשׂוֹת עִם הַכֶּסֶף דְּבָרִים טוֹבִים.

הַאִם רַק אָדָם אֶחָד זוֹכֶה?

בַּפְּרָס הֲכִי גָּדוֹל זוֹכֶה רַק אָדָם אֶחָד, אוֹ מִשְׁפָּחָה אַחַת. אֲבָל, יֵשׁ גַּם הַרְבֵּה פְּרָסִים יוֹתֵר קְטַנִּים. יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמְּנַחֲשִׁים רַק חֵלֶק מֵהַמִּסְפָּרִים נָכוֹן. הֵם זוֹכִים בִּסְכוּם כֶּסֶף קָטָן יוֹתֵר. זֶה כְּמוֹ בְּמִשְׂחָק חִפּוּשׂ הַמַּטְמוֹן. יֵשׁ אֶת הָאוֹצָר הַגָּדוֹל. אֲבָל בַּדֶּרֶךְ אֶפְשָׁר לִמְצֹא גַּם מַטְבְּעוֹת זָהָב קְטַנּוֹת.

הַרְבֵּה מְאֹד אֲנָשִׁים מִשְׁתַּתְּפִים בַּמִּשְׂחָק הַזֶּה. זֶה נוֹתֵן לָהֶם תִּקְוָה וְהִתְרַגְּשׁוּת. הֵם נֶהֱנִים לַחְלֹם מָה הֵם הָיוּ עוֹשִׂים אִם הָיוּ זוֹכִים. הַחֲלוֹם בְּעַצְמוֹ הוּא חֵלֶק מֵהַכֵּיף. אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים עַל זֶה עִם חֲבֵרִים. הֵם מְסַפְּרִים אֶחָד לַשֵּׁנִי עַל הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלָּהֶם. וְזֶה, בְּעֶצֶם, הַדָּבָר הֲכִי חָשׁוּב – לִשְׂמֹחַ וּלְקַוּוֹת יַחַד.